אלברט הרטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברט הרטר
Albert Herter
לידה 2 במרץ 1871
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1950 (בגיל 78)
סנטה ברברה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
זרם באמנות התנועה האסתטית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים כריסטיאן הרטר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברט הרטראנגלית: Albert Herter;‏ 2 במרץ 187115 בפברואר 1950) היה צייר, מאייר ומעצב פנים אמריקאי. הוא למד בליגת הסטודנטים לאמנות אצל ג'יימס קרול בקוויט, ולאחר מכן בפריז אצל ז'אן פול לורנס ופרננד קורמון.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בניו יורק למשפחה שעסקה באמנות. אביו, כריסטיאן הרטר (1839–1883), הקים את חברת האחים הרטר, חברה לעיצוב פנים וריהוט בניו יורק. החברה נסגרה בשנת 1906, ואלברט ייסד בשנת 1909, חברה לייצור שטיחים וטקסטיל שהייתה, במובן מסוים, ממשיכה את דרכו של אביו.[2]

כשהרטר למד בפריז הוא פגש סטודנטית אמריקאית לאמנות, אדל מק'גיניס. הם נישאו בשנת 1893 ונולדו להם שלושה ילדים: אווריט אלברט (1894–1918), כריסטיאן ארצ'יבלד (1895–1966) ולידיה אדל (1898–1951).

בשנת 1898 הם חזרו לארצות הברית ובנו וילה בסגנון ים תיכוני, במזרח המפטון, ניו יורק, עם סטודיו לכל אחד מהם. אמו של הרטר בנתה אחוזה, בסנטה ברברה, קליפורניה, שם בילתה המשפחה בחורפים. לאחר מות אמו, הרטר ואשתו שיפצו את האחוזה והפכו אותה למלון בוטיק.

הבן אוורט ובתו לידיה הפכו גם הם לאמנים. אוורט נהרג בגיל 24 במלחמת העולם הראשונה. בנו כריסטיאן הפך לפוליטיקאי, שכיהן כמושל מסצ'וסטס ומאוחר יותר מזכיר המדינה האמריקני של דווייט אייזנהאואר.

יצירה והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להרטר הייתה קריירה מוקדמת יוצאת דופן, בגיל 19 קיבל אות מכובד בסלון פריז (1890), וזכה בפרסים מהאקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה (פרס ליפינקוט )1897. הוא זכה במדליות בתערוכת אטלנטה משנת 1895 (1830), בתערוכת נאשוויל משנת 1897, תערוכת אוניברסיטת פריז משנת 1900 ותערוכת פאן אמריקאית בשנת 1901 בבאפלו .

בשנת 1909 הוזמן הרטר על ידי ארגון ״בנות המהפכה האמריקאית״ ליצור את מה שנועד להיות מסך התיאטרון המצויר הגדול בעולם, לאודיטוריום דנבר. נושא הציור היה אלגוריה של מגילת העצמאות של ארצות הברית, וכללה איורים של דמויות היסטוריות כמו ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון ובנג׳מין פרנקלין.

הוא ביצע ציורי קיר במבנים כמו בית הממשל במאסצ'וסטס, בקפיטול מדינת ויסקונסין, בספרייה הציבורית בלוס אנג'לס והאקדמיה הלאומית למדעים.

יצירתו הידועה ביותר "יציאת חיל הרגלים, אוגוסט 1914", היא ציור קיר בתחנת הרכבת גאר דה אסט בפריז.

אלברט הרטר, היציאה למלחמה, אוגוסט 1914. ציור בתחנת הרכבת בפריס

בנו הבכור של הרטר, אווריט, התנדב להילחם במלחמת העולם הראשונה, ונהרג ביוני 1918.[3] הרטר הביע את צערו בציור הקיר הזה, המתאר חיילים היוצאים למלחמה מאותה תחנת רכבת. הצעיר במרכז עם זרועותיו מונפות באוויר הוא דיוקן של אווריט, האישה בלבן בצד שמאל היא דיוקן של ביתו אדל הרטר, והגבר בצד ימין עם זר הפרחים הוא דיוקן עצמי. הרטר תרם את ציור הקיר לעם צרפת בשנת 1926.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט הרטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Albert Herter - Biography, www.askart.com
  2. ^ Charles de Kay, "Albert Herter," Art and Progress, American Federation of the Arts, vol. 5, no. 4 (February 1914), p. 136
  3. ^ "NEW YORK ARTIST KILLED IN FRANCE; Everit A. Herter First of the American Camouflage Section to Lose His Life.ALSO WAS FIRST TO ENLIST Sergeant James E. O'Flaherty and Private William F. Weeks AmongNew York Men Who Are Killed. Asked Father Not to Worry. Enlisted First Day of the War". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1918-06-28. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-08-10.