איתן שטיינברג

**איתן שטיינברג**
לידה	1955 (בן 69 בערך); ירושלים
מוקד פעילות	אוניברסיטת חיפה
מקום לימודים	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
סוגה	מוזיקה קלאסית
כלי נגינה	כינור, חליל צד
	www.benzaken-steinberg.com

איתן שטיינברג (באנגלית: Eitan Steinberg; נולד ב-21 באפריל 1955 בירושלים) הוא מלחין ומנצח ישראלי בתחום המוזיקה הקונצרטנטית, ופרופסור מן המניין בחוג למוזיקה באוניברסיטת חיפה. יצירותיו המוזיקליות כוללות יצירות תזמורתיות, יצירות קאמריות, יצירות תיאטרון-מוזיקה, יצירות למקהלה ויצירות סולו. בין הנושאים אותם הוא חוקר ביצירתו: טיפול בטקסט; שימוש בקול בדרכים חדשניות; פיתוח מוזיקלי בלתי ליניארי; דיאלוג בין מקורות השראה עממיים ועתיקים לבין שפה מוזיקלית עכשווית ואישית; ועיבודים לשירי עם מרחבי העולם.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי נגינה ארוכת שנים בכינור ובחליל צד, איתן שטיינברג למד קומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (1981-1985, תואר ראשון ותעודת אמן), השתלם בסיינה, איטליה (1985, דיפלומה), והשלים את לימודיו לתואר דוקטור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ארצות הברית (1994-99). בין מוריו נמנים המלחינים מרק קופיטמן, לוצ'אנו בריו, פרנקו דונטוני, פיטר מקסוול-דייוויס וריצ'רד פלסיאנו.

מאז שנת 2000 נמנה שטיינברג על סגל המורים בחוג למוזיקה של אוניברסיטת חיפה. בין השנים 2005-2010 כיהן כראש החוג, וכיום הוא פרופסור מן המניין. בין הפרסים בהם זכה: פרס אקו״ם ע״ש פאול בן-חיים על מפעל חיים בתחום המוזיקה הקונצרטנטית (2015), פרס אקו"ם בקטגוריה "הישג השנה" (2012), פרס לנדאו לאמנויות הבמה (2010), פרס ראש הממשלה למלחינים (2007, 2018).

בין מבצעי יצירותיו בישראל: התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח גארי ברתיני; הקאמרטה הישראלית ירושלים עם המנצח אבנר בירון והמנצח יניב דינור; התזמורת הסימפונית ירושלים עם המנצח אילן וולקוב, התזמורת הקאמרית הישראלית (בניצוחו של שטיינברג עצמו), התזמורת הסימפונית חיפה עם המנצח עומר מאיר ולבר, הסינפונייטה הישראלית באר שבע עם המנצח דורון סלומון, אנסמבל המאה ה-21 עם המנצחים אילן וולקוב, רנטו ריבולטה, ז'ולט נאג' וגיא פדר. אנסמבל סולני תל אביב עם המנצח ברק טל, אנסמבל מיתר, אנסמבל מודאליוס, הרביעייה העכשווית, אנסמבל מוזיקה נובה, אנסמבל שש-בש, ועוד. שיתוף הפעולה שלו עם רעייתו, הזמרת והיוצרת הרב-תחומית אתי בן-זקן, הניב למעלה משלושים יצירות שכתב לקולה, והיא מרבה לבצע את יצירותיו בישראל ובחו"ל. מוזיקאים ישראלים נוספים שביצעו מיצירותיו כוללים את המנצח איתי טלגם, נגן הויולה אבשלום שריד, הפסנתרנית מיכל טל, הפסנתרנית עפרה יצחקי, הפסנתרנית אירנה פרידלנד, נגנית הנבל גתית בועזסון, נגן העוגב יובל רבין, נגן הגיטרה עודד שוב ואמנית הקול ענת פיק.

בין מבצעי יצירותיו בחו"ל: התזמורת הלאומית של פינלנד עם המנצח Andres Mustonen, האנסמבל האמריקני Boston Musica Viva עם המנצח ריצ'רד פיטמן - שהקליט תקליטור מיצירותיו הקאמריות (2002), אנסמבל Hortus Musicus (אסטוניה), אנסמבל El Perro Andaluz (גרמניה), רביעיית Kuss (גרמניה), הפסנתרנית שרה קייהיל (ארצות הברית), הפסנתרן ג'ורג' מק'קלם (ארצות הברית), ונגנית הויולה קים קשקשיאן (ארצות הברית), אשר הקליטה מיצירתו בחברת התקליטים הבינלאומית ECM ‏(2009). באוקטובר 2013, במסגרת פסטיבל המוזיקה הבינלאומי בטביליסי, גאורגיה, הוקדש קונצרט ליצירותיו של שטיינברג, בביצוע התזמורת הסימפונית הממלכתית של טביליסי והמנצח Vakhtang Kakhidze, עם הסולנים הישראלים אתי בן-זקן (קול) ואבשלום שריד (ויולה). יצירותיו של איתן שטיינברג תועדו ב"קול המוסיקה", בערוץ הראשון, בטלוויזיה הבריטית BBC, בטלוויזיה האסטונית, ברדיו הגרמני VDR, ברשתות רדיו שונות בארצות הברית, ועל גבי תקליטורים.

איתן שטיינברג מופיע גם כמנצח על יצירותיו, ומשתף פעולה עם אמנים מתחומי התיאטרון והווידאו. בין השאר שיתף פעולה עם הבמאית מיכל גוברין ועם היוצרת הבין-תחומית מרית בן-ישראל. הוא פעיל כשופט בתחרויות מוזיקה למבצעים ולמלחינים.

שיתוף הפעולה עם אתי בן-זקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן שטיינברג ואתי בן-זקן (שנישאו ב-1992) משתפים פעולה מאז סוף שנות ה-80 הן כצמד מלחין-מבצעת, והן כצמד יוצרים. במסגרת שיתוף הפעולה מלחין-מבצעת, שטיינברג הלחין שורה של יצירות ווקאליות בדיאלוג עם יכולותיה הפרפורמטיביות של בן-זקן. יצירות אלה מציגות אופני טיפול שונים בטקסט, ומשלבות שירה, דיבור, מלמול, אפקטים קוליים ומשחק תיאטרלי. יצירות אחרות שכתב לקולה בנויות על טקסטים רב-לשוניים, בין השאר בעברית, ערבית, אנגלית, לאדינו, ארמית ולטינית. לצד כתיבת מוזיקה מקורית, שטיינברג מרבה לעסוק בפרויקטים של עיבודים לשירי-עם, שירים אשר נאספים ונבחרים במשותף עם בן-זקן. ביניהם הפרויקט ארוך השנים "הכלה מתירה צמותיה – החתן מתעלף – שירי אהבה יהודיים-ספרדיים", והפרויקט "I Love My Love – Folk Songs" ובו עיבודים לשירי-עם ממקורות תרבותיים שונים. כצמד-יוצרים, שטיינברג ובן-זקן יצרו עד כה 6 מופעי תיאטרון-מוזיקה, שבהם המוזיקה הולחנה על ידי איתן שטיינברג, והטקסט, הבימוי והעיצוב נוצרו על ידי אתי בן-זקן. ב-4 מן המופעים בן-זקן גם ביצעה את התפקיד הראשי.

שטיינברג ובן-זקן מרבים להרצות במשותף, וב-2009 הוזמנו על ידי Schusterman Foundation Visiting Artist Program לשלושה חודשי שהייה ביוסטון, ארצות הברית. במהלך שהייה זו הרצו על פעילותם האמנותית, ובן-זקן ביצעה מיצירותיו של שטיינברג, בין השאר בשני קונצרטים ב-Rothko Chapel.

בשנת 2013 אתי בן-זקן ואיתן שטיינברג יסדו את אנסמבל "מודאליוס" – אנסמבל רב-סגנוני ובין-תרבותי של סולנים מתחומי המוזיקה הקלאסית והאתנית.

יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליכים קוסמיים בלב (Cosmic Progressions in the Heart) ‏(2013-2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה זו עוסקת בהתפתחות מוזיקלית שאיננה מתרחשת באמצעות מוטיב או נושא, אלא באמצעות יחידות קצרות שלכאורה אינן קשורות זו בזו, ובכל זאת חולקות משהו משותף. בהשראת משפט של איינשטיין, האומר שהעבר והעתיד הינם רק כיוונים – כמו ימין ושמאל, קדימה ואחורנית – שטיינברג חוקר ביצירה זו המשכיות מוזיקלית המורכבת מיחידות המשתנות בהתמדה. מחקרו הניב המשכיות של גרסאות שונות ודומות: ב-2008 הלחין את "תהליכים קוסמיים בלב" כיצירה לתזמורת קאמרית (בהזמנת תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים, שביצעה אותה בבכורה). ב-2012 הלחין את "תהליכים קוסמיים II" לאנסמבל ייחודי של 11 נגנים (עבור האנסמבל הגרמני ("El Perro Andaluz". ב-2013 הלחין גרסה לתזמורת סימפונית בשם "תהליכים קוסמיים III" (עבור התזמורת הסימפונית של טביליסי, גאורגיה, שביצעה אותה בבכורה). בשנת 2017 הולחנה "תהליכים קוסמיים בלב IV" ובוצעה באסטוניה בניצוח אנדרס מוסטונן.

בחזרה לקניגשטראסה (The Return to KoenigStrasse) ‏(2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו קונצ'רטו לויולה שהולחן בהזמנת הסינפונייטה הישראלית באר שבע, ובוצע על ידה בבכורה, עם הסולן אבשלום שריד והמנצח דורון סלומון. כך כותב שטיינברג על היצירה: "עד למלחמת העולם השנייה, התגוררו כמה מאחיו ואחיותיו של סבי בבית משפחת שטיינברג ברחוב קניג-שטראסה 33, בעיר מינסטר שבגרמניה. בעוד ששמעתי מהורי על אחיו ואחיותיו של סבי הוגו, הרי שנסיבות מותם לא הוזכרו. לאחרונה, בעת ביקור של אחי הבכור אילן במינסטר, הוא נתקל בשתי מרצפות אבן קבועות על המדרכה זו לצד זו, ועליהן כתוב: זיגפריד שטיינברג, יליד 1875, גורש ב-1942 לטרזינשטאט, נרצח 27.3.1944 הלנה שטיינברג, ילידת 1882, נהרגה בבריחתה במהלך הגירוש, 3.11.1941 האבנים נקבעו ברחוב קניג-שטרסה, בכניסה לבית מספר 33, והמונצחים הם אחיו ואחותו של סבי. אבנים אלה הינן חלק מפרויקט הנצחה רחב היקף של האמן הגרמני גונטר דמניג, בשם Stolpersteine (בתרגום מילולי: "אבני נגף") – אשר כולל אלפי אבני-הנצחה שנקבעו ברחובותיהן של עשרות ערים ברחבי אירופה, כל אחת מהן מוקדשת לאדם אחד מקורבנות הנאצים. המפגש המחודש והמפתיע עם שניים מאחיו של סבי החזיר אל המשפחה את הקשר בן מאות השנים לעיר מינסטר, מקום מושבה של משפחתנו מאז ימי הביניים. הוא החזיר אלינו את זיגפריד והלנה, ובאותו זמן החזיר גם לזיגפריד והלנה את אשר אבד להם – עירם, ומשפחתם העתידית. ליצירה שלושה פרקים המבוצעים ברצף, אשר נוצרו מתוך קשר אסוציאטיבי לאירוע: הפרק הראשון מהורהר, כמו מתאר את מבטם המרוחק והבוחן של זיגפריד והלנה – אי שם מן העולם שמעבר, אל אירועי המלחמה בעולם הזה. הפרק השני מציע מבט לירי יותר, עם ערגה לחיים, לאהבה, לחופש. הפרק השלישי כתוב ברוח המורשת האופטימית של משפחת שטיינברג: אהבו את בני האדם, אהבו את החיים, חיו את החיים במלואם! היצירה מוקדשת למורשת זו בתודה גדולה."

סטאבט מאטר – תפילה אנושית (Stabat Mater – a Human Prayer) ‏(2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון-מוזיקה לזמרת-שחקנית, רביעיית כלי-קשת ופס-קול

טקסט, בימוי ועיצוב: אתי בן-זקן

ההמנון הלטיני "Stabat Mater Doloroza" – המתאר את מריה האבלה על מות ישו, בנה – שימש השראה למלחינים רבים לאורך ההיסטוריה של המוזיקה. היצירה "סטאבט מאטר – תפילה אנושית" מפליגה מן ההמנון הדתי-נוצרי אל מחאה אוניברסלית כנגד אובדן חיים במלחמות. במרכז הטקסט – מעשייה מקורית מאת אתי בן-זקן, אודות אובדן ואבל, ריפוי ותקווה. בתוכה שלובים קטעים מהתפילה הלטינית, ושני שירי-עם: קינה בלאדינו, שנהגו לשיר בתשעה באב ובימי אבל, ושיר ממלחמת העצמאות האמריקנית - המבוסס על שיר-עם אירי. היצירה כתובה בהשראה עממית וימי-ביניימית, ומבוצעת בעברית, ערבית, אנגלית, לטינית ולאדינו. בין הוראות הביצוע: נגינה ושירה בסגנון עממי, קטעי סיפור, אלתור, ונגינה באקורדיון קטן על ידי הזמרת. היצירה נכתבה בהזמנת פסטיבל המוזיקה הקאמרית בגליל העליון, ובתמיכת קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות, תל אביב. זוהי היצירה המבוצעת ביותר של איתן שטיינברג: היא הוצגה בבימוי מלא בפסטיבל המוזיקה הקאמרית בגליל העליון (2004), בביאנלה למוזיקה עכשווית Tempus Fugit במוזיאון תל אביב (2004), בפסטיבל האביב בראשון לציון (2005) ובפסטיבל חג החגים בחיפה (2008). ביצועים קונצרטנטיים כוללים את חג המוזיקה הישראלית בחיפה (2006), אוניברסיטת דיוק, ארצות הברית (2006), פסטיבל Expresso oriente בליסבון, פורטוגל (2007), Rothko Chapel ארצות הברית (2009), פסטיבל המוזיקה הבינלאומי Autumn Tbilisi בטביליסי, גאורגיה (2013) ועוד. כל הביצועים בישראל היו על ידי אתי בן-זקן והרביעייה העכשווית. ביצועים בחו"ל היו על ידי אתי בן-זקן ורביעיות שונות. נגני כלי ההקשה מעל גבי הפס-קול הם הנקשנים הישראלים אייב דורון וקרן פמפימון-זהבי.

רעוא דרעוין (Rava Deravin) (2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט מאת האר"י (1534-1572)

טקסט היצירה מופיע במזמורי 'סעודה שלישית' של שבת. על פי הקבלה, זהו זמן של חסד, שבו ניתן לחוות את האלוהות – או לפחות את תמציתה הניתנת לתפיסה אנושית – בלי התערבות כוחות הטומאה. זוהי שעת רצון הרצונות – רעוא דרעוין. מזמורים רבים נכתבו לציון הזמן המיוחד הזה, וזה של האר"י נחשב לאחד המקודשים שבהם. המזמור נכתב ומושר בארמית, ובמרוצת הדורות הותאמו לו מספר מנגינות. יצירה זו מבוססת על ניגון מיוחד שמקורו, ככל הנראה, בחסידות בעלז. שטיינברג כותב על היצירה: "במהלך כתיבת היצירה, התמודדתי עם המתח האדיר הקיים בטקסט מעצם קדושתו, ועם ביטויו המחודש ביצירה קונצרטנטית, ובקול אישה. ניסיתי לשמור על הקוטביות של מלמול ולחש של יראה מצד אחד, ומצד שני - זעקה אקסטטית של טרנספורמציה פנימית. חלק מהמתח מתבטא בתיווי של היצירה: תפקידי הכלים כתובים בתיווי מוגדר ומדויק, בעוד שתפקיד הזמרת כתוב בתיווי פרופורציונלי, וכולל גם חטיבה אחת של אלתור חופשי. קטעים מהניגון מופיעים ביצירה, לעיתים כציטוט, לעיתים כאבני בניין לחומר מוזיקלי חדש. בסיום היצירה, חלקו המסיים של הניגון מופיע בצורה ברורה." "רעוא דרעוין" נכתבה ב-2001 לאתי בן-זקן ולאנסמבל "בוסטון מוזיקה ויוה" שביצע אותה בבכורה והקליט אותה על גבי תקליטור. בשנת 2003, לבקשתה של נגנית הויולה קים קשקשיאן, שטיינברג הלחין גרסה כלית של היצירה, לויולה ורביעיית כלי קשת, אשר הוקלטה בחברת התקליטים Records ECM על ידי קים קשקשיאן ורביעיית Kuss הגרמנית. ב-2011 יצר שטיינברג גרסה נוספת, לקול ולתזמורת כלי-קשת, שבוצעה על ידי אתי בן-זקן ואנסמבל סולני תל אביב.

הכלה מתירה צמותיה – החתן מתעלף (The Bride Unfastens Her Braids, The Groom Faints) (פרויקט מתמשך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 החלו איתן שטיינברג ואתי בן-זקן באיסוף שירי אהבה ושירי חתונה יהודיים-ספרדיים. חלק מהשירים למדה אתי בן-זקן כילדה, מפי סבתה אסתר, ואליהם נוספו שירים בלאדינו ובחכיתיה (שפתם של יהודי-ספרד במרוקו) ששטיינברג ובן-זקן אספו מאנתולוגיות שונות, בין השאר של החוקרים אנטוניו דה לראה פלאצ'ין, שושנה וייך-שחק, משה אטיאש ויצחק לוי. איתן שטיינברג הלחין את העיבודים לקול ולאנסמבל של 4 נגנים: חליליות, גיטרה, צ'לו/ויולה דה גמבה, וכלי הקשה עממיים. הפרויקט גדל בהיקפו, שירים רבים התווספו, ושטיינברג עיבד אותם גם בגרסה אינטימית לקול וגיטרה בלבד, וגם בגרסה לקול ותזמורת, בהזמנת התזמורת הקאמרית הישראלית. חלק מהשירים קיבלו גם גרסאות להרכבים קאמריים אחרים. בווריאציות השונות שלו, המופע מבוצע בעשרות קונצרטים בישראל ובחו"ל, ועד כה תועד בתקליטור בחברת התקליטים האמריקנית New Albion Records, בטלוויזיה הישראלית, בסרטה התיעודי של מיכל הומינר "Blanka", ובערוץ "קול המוזיקה".

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2019 לאדינו – לרגל 20 שנות פרויקט הלאדינו של איתן שטיינברג ואתי בן-זקן. בביצוע אתי בן-זקן ואנסמבל מודאליוס בהרכב מורחב. הפקה עצמאית של שטיינברג ובן-זקן.
2018 חירות אחרות אחריות אתי בן-זקן ואנסמבל מודאליוס בניצוח איתן שטיינברג, מבצעים יצירות מאת 8 מלחינים ישראלים ביניהן היצירה טווייה מאת איתן שטיינברג. בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית, בתמיכת אקו"ם ומשרד התרבות והספורט.
2016 שמחה فرحة Joy אתי בן-זקן ואנסמבל מודאליוס בניצוח איתן שטיינברג מבצעים שירי-עם מהקהילות בישראל בעיבודים מאת איתן שטיינברג, לצד מוזיקה עכשווית ועתיקה. הפקה עצמאית של אנסמבל מודאליוס בתמיכת משרד התרבות והספורט.
2014 - מרחק שקוף לעוגב סולו, בביצוע יובל רבין, בתוך "סדרת הרסיטלים לעוגב, 2011-12". הוצאת אוניברסיטת חיפה.
2013 - מדרגות הנסתר לקול ואנסמבל, עם טקסט מאת רחל חלפי; "גשם שקוף" לקול ופסנתר, עם טקסט מאת ישראל פנקס; את חילווה לקול ואנסמבל, עם טקסט מאת קובי וינר; איפה תעינו, תודה רבה לזמרת וכלי נגינה קטנים, עם טקסט מאת דן פגיס. בתוך רישומי הקול – תקליטור כפול של יצירות שנכתבו לקולה של אתי בן-זקן על ידי מלחינים ישראלים, עם טקסטים מאת משוררים ישראלים. - הוצאה עצמאית של בן-זקן ושטיינברג, בתמיכת מנהל התרבות, משרד התרבות והספורט
2011 - תהליכים קוסמיים בלב לתזמורת קאמרית, בביצוע הקאמרטה הישראלית ירושלים, בניצוח אבנר בירון. בתוך University of Haifa - The Music Department מיצירותיהם של ארבעה מלחינים מסגל החוג למוזיקה באוניברסיטת חיפה. הוצאת אוניברסיטת חיפה.
2010 - I Love My Love – Folk Songs שירי-עם מעובדים על ידי איתן שטיינברג לקול וגיטרה, בביצוע אתי בן-זקן ועודד שוב. הוצאה עצמאית של בן-זקן ושטיינברג
2010 - Rava Deravin לקול ואנסמבל, ו-סטאבט מאטר –תפילה אנושית תיאטרון-מוזיקה לקול ורביעיית כלי קשת. בתוך Ben-Zaken sings Steinberg and Bardanashvili הוצאה עצמאית של בן-זקן ושטיינברג
2009 - Rava Deravin לויולה ורביעיית כלי קשת, בביצוע קים קשקשיאן ו-Kuss Quartet. בתוך Neharot - יצירות לויולה בביצוע קים קשקשיאן, בחברת התקליטים ECM, שנת 2009
2004 - את חילווה לקול ואנסמבל, בביצוע אתי בן-זקן ואנסמבל שש-בש. בתוך עלי שיר – מפגשים מוזיקליים ע"ש דני כהן
2002 - Rava Deravin – Six Chamber Pieces by Eitan Steinberg בביצוע אנסמבל Boston Musica Viva והמנצח ריצ'רד פיטמן. הוצאה עצמאית של בן-זקן ושטיינברג בתמיכת: איגוד הקומפוזיטורים, קרן יהושוע רבינוביץ' לאמנות תל אביב, משרד החוץ, Center for Jewish Culture and Creativity Los Angeles
1999 - The Bride Unfasten Her Braids, the Groom Faints – Ladino Love Songs שירי-עם יהודים-ספרדיים מעובדים על ידי איתן שטיינברג לקול ואנסמבל, בביצוע אתי בן-זקן ואנסמבל. בחברת התקליטים New Albion Records, שנת 1999