אירו-פרס

אירו-פרס (AeroPress) היא מכונת קפה ידנית שהומצאה על ידי אלן אדלר, מייסד חברת AeroPress.^[1] המכשיר מורכב מתא גלילי ובוכנה עם אטם סיליקון, בדומה למזרק. פולי קפה טחונים מוכנסים למסנן שדרכו נלחצים מים בכוח על ידי לחיצת הבוכנה. המכשיר מסוגל למצות קפה מרוכז במיוחד, אותו מתאר היצרן כ"סגנון של אספרסו", אך ניתן להשתמש בו גם לחליטת קפה בחוזק דומה לקפה פילטר, או קפה קר.^[2]

היסטוריה ועיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשיר ה-AeroPress הומצא על ידי אלן אדלר, מרצה להנדסה באוניברסיטת סטנפורד. אדלר החל לפתח את המכשיר ב-2004, מתוך כוונה להפחית את החומציות והמרירות בכוס הקפה היומית שלו. בתחילה ניסה למצות קפה עם מכונת אספרסו, שיטת דריפ קופי ופלנג'ר, אך לא היה מרוצה מהשליטה המוגבלת של כל שיטה על פרמטרים כמו זמן חליטה, טמפרטורת מים וגודל טחינה. בתחילה ייצר את אב הטיפוס של AeroPress במוסך שלו.^[3]

המכשיר מורכב מתא גלילי שקוף, ובוכנה עם אטם סיליקון, בדומה למזרק. מכסה המוברג על הקצה עם מקום להתקנת מסנן נייר עגול וקטן. המכשיר מגיע עם מספר אביזרים, כולל כף ומשפך להכנסת הקפה הטחון, מוט בחישה, שקית, ומחזיק פלסטיק לאחסון ניירות סינון. ישנה אפשרות לרכוש גם מסנני מתכת, אבל חברת Aeropress אינה מספקת אותם כחלק מהמוצר.

התא והבוכנה יצוקים מפלסטיק שקוף, בגוון אפור. דגמי AeroPress המוקדמים עשו שימוש בפוליקרבונט, אך בשנת 2009 עברו לקופוליאסטר ללא BPA, ולאחר מכן, בשנת 2014 לפוליפרופילן. החברה טוענת שבבדיקות מעבדה BPA מהמודלים המוקדמים הללו לא חדר לקפה מבושל.^[1]

החברה שינתה את צבע אותיות הלוגו מספר פעמים, אך עיצובו לא השתנה בין הגרסאות הללו.

בשנת 2019, .AeroPress, Inc הוציאה את AeroPress Go, דגם מותאם לנסיעות עם קיבולת תא מופחתת, אביזרים קטנים יותר, בסט הכולל כוס נסיעות.

בשנת 2023 הוציאה החברה דגם עשוי פלסטיק שקוף.

פופולריות בתחביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכשיר נחשף רשמית בנובמבר 2005, בתערוכת CoffeeFest בסיאטל. בשנים שלאחר יציאתו הוא זכה לפופולריות בקרב חובבי קפה, עקב גמישות השימוש והאחידות בטעמי הקפה.

אליפות העולם ב-AeroPress[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות העולם ב-AeroPress היא תחרות בישול AeroPress בינלאומית בקרב חובבי המכשיר. האירוע הוא טורניר מרובה סיבובים, בו יש המתחרים נדרשים לבשל קפה בתוך חמש דקות. הוא נערך לראשונה באוסלו, נורווגיה, בשנת 2008, עם שלושה מתחרים בלבד, אך הפופולריות שלו גדלה בכל שנה לאחר מכן. תחרות 2018 משכה 3,157 מתחרים מ-61 מדינות. אליפות 2020 בוטלה עקב מגפת הקורונה. האליפות התחדשה בשנת 2021, ושילבה אירועים אישיים ופורמט מקוון חדש, שבו המתחרים יוצרים ומציגים את המתכון שלהם מרחוק.^[4]

עזרים וחיקויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השנים, הפופולריות של האירו-פרס צברה תאוצה ונוספו לו אביזרים כמו מעמד לפילטר, פילטרים ממתכת ועוד. בנוסף, קיימים חיקויים רבים העושים שימוש באותה הטכניקה לחליטת הקפה.

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההוראות, קפה טחון דק מונח בתחתית הגליל הגדול יותר על גבי מיקרופילטר עשוי נייר. לאחר מכן יוצקים על הקפה מים חמים בטמפרטורה של כ-85 מעלות צלזיוס עבור קפה קלוי כהה או 79 מעלות צלזיוס עבור קלייה בהירה יותר. מערבבים את התערובת במשך כ-10 שניות לפני שדוחסים אותה דרך המיקרופילטר על ידי דחיפה של הבוכנה כלפי מטה. בתחרויות הקפה השונות בעולם (אליפות העולם בריסטה, גביע הבירה), הקפה נטחן לעיתים קרובות באופן מעט יותר עדין מאשר 'טחינת פילטר', והמינון הוא בין 14 ל-20 גרם, על בערך 200 עד 230 מ"ל של מים בטמפרטורה של 80 עד 92 מעלות צלזיוס. זמן המיצוי הוא 30 עד 60 שניות.

שיטת חליטה הפוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריסטות וחובבי קפה פיתחו גם שיטות לחליטה באמצעות AeroPress בטכניקת חליטה הפוכה.^[5]^[6]

בחליטה הפוכה מעמידים את המכשיר הפוך (כשהוא עומד על הבוכנה) מבלי לסגור את המכסה עם המסנן. מוסיפים את הקפה הטחון והמים החמים אל תוך המכשיר ההפוך, מערבבים אותם. מכניסים מסנן נייר למכסה (רטוב, על מנת שיידבק ולא יפול לקפה) ומחברים את המכסה למכשיר. אחרי כן, לאחר השלמת זמן הבישול הרצוי, הופכים את המכשיר לכיוון השימוש הרגיל בו ומפעילים לחץ על מנת למצות את הקפה.

שיטה זו דומה יותר לפלנג'ר, כיוון שהיא מאפשרת זמן בישול ממושך שבו הקפה והמים מעורבבים יחד. היא שימושית לשימוש בקפה ברמות טחינה שאינן אופטימליות לשימוש בשיטה הרישמית, כמו טחינה גסה שעשויה לשמש בפלנג'ר.

מאפייני הקפה בשיטה מסורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטען שהקפה מרוכז ברמה הדומה לאספרסו.
pH גבוה יותר (ולכן חומציות נמוכה יותר) מאשר דריפ קופי.
זמן בישול כולל של 30 שניות.

ניגודים לשיטות חליטת טבילה אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בAeroPress חולים עם קפה טחון דק, יש לו זמן בישול קצר של 30 שניות, ובדומה לאספרסו, משתמש בלחץ כדי לחלץ טעם. בפלנג'ר משתמשים בטחינה משמעותית יותר גסה ועם זמן בישול ארוך בהרבה (4–5 דקות); כמו כן, למכבש מסנן מתכת והקפה נחלט ללא לחץ.^[7] בקפה ואקום משתמשים בטחינה עדינה בינונית וזמן בישול של 90 שניות, תוך שימוש במסנן בד ללא לחץ. באספרסו טחינת הקפה יותר דקה והלחץ בחליטה לרוב יותר גדול.

מסנני רשת מתכת של צד שלישי לשימוש חוזר זמינים עבור AeroPress, אך חברת AeroPress לא ממליצה עליהם, וטוענת שקפה שנעשה עם מסנני נייר טוב יותר מבחינת הטעם.^[8]