אינטרקום
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
אִינְטֶרְקוֹם (באנגלית: Intercom, על פי האקדמיה ללשון העברית: "מַקְשֵׁר פְּנִים") הוא מכשיר דומה לטלפון, עם קו תקשורת חוטי, המשמש ככלי תקשורת בין חדרים וחלקים שונים של אותו בניין. השימוש הנפוץ ביותר במכשיר זה הוא לצורך שיחה לבירור זהותו של אדם המבקש להיכנס אל המבנה ועומד מחוץ לדלת הכניסה.
קיים מגוון רחב של מערכות אינטרקום לבית ולמשרד: אינטרקום לאפרכסת, אינטרקום לקו טלפון, אינטרקום וידאו, אינטרקום עם או בלי קודן ועוד.
במשרדים, מערכות אינטרקום משמשות בדרך כלל לתקשורת בין חדרים שונים ובין אנשים שונים.
על סוגי האינטרקום השונים ושימושם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית דרכו של האינטרקום, האינטרקום היה קווי והשתמש בחיווט פיזי כדי לחבר את עמדות האינטרקום הנמצאות בתוך הבניין. הוא סיפק אפשרות שמע בלבד, ואיפשר תקשורת בין חדרים שונים או בין כניסה ראשית לחדרים פנימיים במגורים או במסחר, למטרות תקשורת פנימית, גישה מרחוק ואבטחה. אחריו יצא האינטרקום האלחוטי, אשר לא נזקק לחיווט פיזי, וגם הוא סיפק שמע בלבד. הוא קל יותר להתקנה לעומת האינטרקום הקווי ואף גמיש יותר בכל הקשור לניידות והטווח. שימושו זהה לשימוש האינטרקום הקווי.
לאחר מיכן פותחו מערכות אינטרקום הוידאו, שמאפשר לאנשים לא רק לדבר אחד עם השני אלא גם לראות אחד את השני. שימושו זהה לשימוש האינטרקום הקווי והאלחוטי, אך העובדה כי הוא כולל וידאו מספקת שכבת אבטחה נוספת על ידי זיהוי ויזואלי.
מאוחר יותר הופיע אינטרקום שמבוסס על פרוטוקול אינטרנט, המשתמש באינטרנט כדי לאפשר למערכת לתפקד, ומציע אפשרויות נוספות כגון גישה מרחוק ואיחוד עם מערכות אחרות.
