אילן צפורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אילן ציפורי
הרב אילן ציפורי
הרב אילן ציפורי
הרב אילן ציפורי
לידה תשכ"ג (בן 61 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק אמונה
תפקידים נוספים ראש תנועת תורה אחרי צבא
חיבוריו ראו להלן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אילן צפורי (נולד בתשכ"ג, 1963) הוא ראש תנועת "תורה אחרי צבא" .

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במושב ניר צבי למשה ושרה צפורי. בילדותו התגורר עם משפחתו בבלגיה, שם שהה עד להיותו בן 18. בשנת תשמ"א (1981) חזר לארץ והתגייס לחטיבת גולני כחייל בודד. בתקופה זו היה מאומץ על ידי אמי ולאה'לה גיטריידה בקבוצת גבע. השתתף במלחמת שלום הגליל, בגדוד 51 בכוח הפורץ בגזרה המרכזית. לאחר השחרור עבד זמן קצר בקיבוץ גבע. ולאחר מכן עזב את הקיבוץ והחל להתקרב לתורה ומצות. בשנת תשמ"ו (1986) החל ללמוד באוניברסיטה העברית לקראת תואר בוגר בכימיה. אך לאחר שנה עזב את האוניברסיטה והחל ללמוד במכון מאיר. בשנת תש"ן (1990) החל ללמוד כאברך בישיבת "עטרת כהנים" בשיעור של הרב עמיאל שטרנברג. בשנת תשס"ב (2002) התמנה לר"מ בשיעור בוגרי הצבא בישיבה. ובשנת תשס"ד (2004) נשלח על ידי הרב שלמה אבינר להקים ישיבה ביישוב סנסנה. הרב צפורי הקים במקום את הישיבה הראשונה לבוגרי צבא, "סנה סיני". הגרעין הראשון הורכב מתלמידים שבאו מישיבת "עטרת כהנים". כעבור שנה העביר הרב צפורי את התוכנית לבוגרי צבא לאזור המרכז, על מנת לאפשר לבוגרי צבא העובדים או לומדים לשלב לימוד תורה עם עיסוקיהם. בית המדרש הזה כונה "מרכז תורה לבוגרי צבא". לאור הצלחת הפרויקט, הקים הרב צפורי בשנת תשס"ה (2005) את תנועת "תורה אחרי צבא" שתיזום הקמת מרכזים כאלה בכל הארץ. הרב צפורי יזם הוצאה לאור של עלון דו-שבועי "דרך אמונה" אשר שימש כשופר לתנועה, והיה העורך הראשי שלו. העלון הופץ בעשרות אלפי עותקים בבתי הכנסת בארץ. הרעיון של "שילוב תורה בחיי המעשה" (סיסמת התנועה) בקרב בוגרי הצבא פשט בכל הארץ ובתקופת קצרה נפתחו 40 מרכזי לימוד של "תורה אחרי צבא". במהלך העשור הראשון של פעילות התנועה, הוטמע בתודעה הציבורית של הציונות הדתית הצורך לשלב לימוד תורה בחיים לאחר הצבא, וארגונים רבים, ישיבות, מכינות, גרעינים תורניים חברו לתנועה כדי לקבל ייעוץ, פרסום ועזרה על מנת להקים אצלם תוכניות לבוגרי צבא. כיום הרב צפורי עומד בראש התנועה, מלמד בוגרי צבא במרכזי "תורה אחרי צבא" במקומות רבים, יוזם ומוציא לפועל פרויקטים נוספים של העמותה.

במקביל לפעילותו בעמותת "תורה אחרי צבא" הוציא הרב צפורי שבעה ספרי לימוד אמונה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאילנה, ואב ל-13 ילדים. מתגורר בשכונת קריית משה בירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אילן צפורי מתמחה בהנגשת לימוד האמונה לבוגרי הצבא. ספריו כתובים בצורה מונגשת ומובנת.

  • בירורי אמונה: אוסף קטעי דו-שיח קצרים בנושאים אמוניים, כגון: התורה, עם ישראל וכו'.
  • השיטה האמונית: הבאת הקורא להבנת השיטה האמונית של ריה"ל בספר הכוזרי. הספר בנוי כפירוש והרחבה על המאמר הראשון של ספר הכוזרי.
  • מימד האשה: בירור מעמיק במעמד האשה והאיש בחברה המודרנית והאינטראקציה שביניהם.
  • עבודת הרצון: פירוש על תפילת שמונה עשרה עם גישה חדשנית לעילוי הרצון והאישיות.
  • שערי אורות: מדריך למידה לכתבי הראי"ה על ידי לימוד מונחה של "אורות ארץ ישראל" ו"אורות המלחמה", המהווה קרש קפיצה ללימוד יסודי בתורת הראי"ה.
  • שערי חיים: מדריך למידה המהווה מפתח הכניסה לספר נפש החיים.
  • מפגשים: הספר מספר על בחור טיפוסי המחפש את עצמו, הפונה בהתחלה לפרופסור לפסיכולוגיה, ומבקש מענה לתמיהות שלו. משלא קיבל מענה הוא פונה לחבר מהמילואים ונוצר דו-שיח חי ותוסס בו הוא שואל את כל השאלות העולות על לבו. מתוך כך הספר מביא את יסודות האמונה בשפה בהירה, ברורה ומדויקת. הקורא לא יכול להישאר אדיש למסע שהוא עובר תוך כדי הקריאה.
  • שרביט הזהב: פירוש מגילת אסתר על פי הרמז, על ידי עקרונות ספר קול התור של תלמידי הגר"א.

כתבים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוברות סיכומים של השיעורים של הרב עמיאל שטרנברג, שהועברו בישיבת "עטרת כהנים".
  • חוברות בהמשך הדרך: הרב אילן צפורי הוא היוזם והעורך של חוברות הכיס לבוגרי הצבא והשירות הלאומי, וכן אחד הכותבים בחוברת. כל חוברת מופצת בחינם בכ-5000 עותקים בקרב צעירים וצעירות.

חוברות 1–8: מאמרים להדרכה רוחנית מעשית לעניין אחד המעסיק את בוגרי הצבא, כגון: הכניסה לאזרחות, תקופת השידוכים וכו'.

חוברות 9–12: בנויות על פי שביל ישראל, בכל חוברת עשרה מקטעים לפי סדר השביל. כל מקטע בנוי מרקע היסטורי, מקור מהעבר ומאמר תורני על דילמה מוסרית אקטואלית. החוברות אומצו גם על ידי החברה להגנת הטבע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]