אילן מוסקוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילן מוסקוביץ'
אילן מוסקוביץ
אילן מוסקוביץ
לידה 3 באוגוסט 1966 (בן 57)
עַכּוֹ, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
http://ilanmoskovitch.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מוסקוביץ' 2016
אן פריו, הארץ המובטחת, 2004
קרן מור, 11.9, 2001

אילן מוסקוביץ (נולד ב-3 באוגוסט 1966) הוא יוצר, במאי ומפיק סרטים, מלהק, יועץ אומנותי ומורה למשחק ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן מוסקוביץ' נולד וגדל בעכו, בן שני למשפחת עולים מרומניה, שעברו את תלאות מלחמת העולם השנייה. אביו מאיר היה בעל קיוסק בעכו העתיקה, סמוך לבית הקולנוע הערבי "בוסתן", ואימו אנה עבדה כאחות בבית חולים. מוסקוביץ' הוא בוגר המגמה לקולנוע של "קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות" (1989–1992). בשנה שלאחר סיום לימודיו עבד כמתאם ומנהל הפקה במיזמי טלוויזיה שונים, בין השאר עבד עם הבמאים דן וולמן וזאב רווח.

ב-1995 פגש את במאי הקולנוע הישראלי הבינלאומי עמוס גיתאי. מוסקוביץ' שימש כעוזרו האישי בסרטו "דברים", ומאז עד היום (2024) השניים שיתפו פעולה בעשרים ושישה סרטים, רבים מהם סרטי קולנוע באורך מלא שהוצגו בבתי הקולנוע, בכללם "אזור חופשי", " הארץ המובטחת",[1] " עלילה", "כרמל", "קדוש", "התנתקות", " כיפור", "עדן", "קדמה"[2] ו"יום יום". ארבעה מהסרטים הללו ("קדוש" (1999), "כיפור" (2000), "קדמה" (2002) ו"אזור חופשי" (2005)), השתתפו בתחרות הרשמית בפסטיבל הקולנוע בקאן (ובהם מוסקוביץ היה היועץ האמנותי והמלהק). מוסקוביץ' ליהק את הסרט "אזור חופשי", עליו זכתה חנה לסלאו בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע בקאן לשנת 2005.[3]

פרט לכך מוסקוביץ' הפיק סרטי תעודה עם עמוס גיתאי, בהם "תפוז" (שהוקרן בפסטיבל אידפא),[4] "זירת הרצח", "יומן גולן", "מילים", וכן "הדיור הציבורי של שנות החמישים", מיצב וידאו שהוצג במוזיאון הרצליה, במשכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד.

במקביל לעבודתו עם עמוס גיתאי, הקים בשנת 1997 את חברת ההפקות "סינמקס" יחד עם הבמאי דייוויד נוי והצלם יורם עברי, בה הפיק מספר סרטים ביניהם: "אפרסק", "ועכשיו מה?" ו"ארלקינו - מאחורי המסכות".[5] בשנת 2001 הפיק יחד עם איש התקשורת והעיתונאי דוד גלבוע מספר פרסומות וסרטי תדמית, ביניהם לבנק הפועלים, המשרד להגנת הסביבה, שח"ל, חברת המכוניות פורד והמגבית היהודית המאוחדת. בשנת 2003, ייסד יחד עם במאי התיאטרון אבי מלכה, את "אימפרו" - הסטודיו למשחק בקולנוע וטלוויזיה. בשנת 2008, הפיק את הסרט העלילתי "לאן נעלם משה אבגי?" בבימויו של אבי מלכה - הסרט הראשון באורך מלא, שהופק על ידי בית ספר למשחק בישראל, ושכל התפקידים המרכזיים בו מגולמים על ידי תלמידי השנה השלישית של הסטודיו.[6]

ב-2009 הפיק את הסרט התיעודי "השגרירים" בבימויו של טל אגסי עבור ערוץ 8.[7] ביחד עם ערן פז הפיק את הסרט התיעודי "ירמיהו" בבימויו של פז. הסרט זכה בפרס הבימוי לסרט התיעודי בפסטיבל ירושלים 2010.[8]

בשנת 2013 יחד עם דן ברונפלד ביים והפיק עבור ערוץ 8 את הסרט "סיפור אפולוני" העוסק באדם שבחר לחיות בשולי החברה ומתגורר מזה כארבעים שנה במערה. הסרט השתתף בפסטיבלי קולנוע תיעודי רבים ברחבי תבל: AFI Docs, סילברדוקס ו־Full Frame וכן בפסטיבל ירושלים, גוואנגז'ו סין וכן בפסטיבל סלוניקי ביוון.[9] באותה שנה עבד על סרטו של גיתאי "אנה ערביה", בו שימש כמלהק. הסרט השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל הסרטים של ונציה ה-70. הסרט בן ה-81 דקות צולם בשוט אחד ארוך. משחקים בו יובל שרף, יוסף אבו ורדה, שרה אדלר, אסי לוי, אורי גבריאל, שאדי סרור ונורמן עיסא.[10] ב-2015, שימש כמלהק וכיועץ האמנותי בסרטו של עמוס גיתאי "רבין, היום האחרון", על ועדת שמגר, שחקרה את הנסיבות שהביאו להירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, עשרים שנה קודם לכן. הסרט השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה 2015 ובפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו 2015.[11] בשנת 2017 הפיק את סרט הקולנוע "אוויר קדוש" בבימויו של שאדי סרור. הסרט מספר על צעיר ערבי מנצרת, שאינו מצליח להגיע לכדי סיפוק ומימוש ומחליט למכור אוויר קדוש בבקבוקים לצליינים המגיעים לביקור בארץ הקודש.[12] הסרט השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל הסרטים טרייבקה[13] בניו יורק, פסטיבל פאלם ספרינגס[14] ובעוד עשרות פסטיבלים ברחבי העולם. הסרט זכה בפרס מטעם תא מבקרי הקולנוע הבינלאומי ע"ש פיפרסקי (אנ') בתחרות הרשמית בפסטיבל הסרטים בירושלים 2017.[15] הסרט נרכש להפצה בארצות הברית על ידי חברת ההפצה סמואל גולדווין ונמכר לשידור בפריים וידאו ארצות הברית. סרור ולטיסיה איידו משחקים בתפקידים הראשיים.[16]

בשנת 2018 היה היועץ האמנותי והמלהק של "רכבת קלה", סרטו של עמוס גיתאי[17] שהשתתף בפסטיבל ונציה. [18] ב-2020 ליהק את סרטו של גיתאי "לילה בחיפה".[19] עלילת הסרט מתרחשת בלילה אחד במועדון לילה בחיפה. הסרט השתתף בתחרות במסגרת פסטיבל ונציה.[20] ב-2024 היה אחד ממפיקי סרטו של גיתאי "עדיין לא מאוחר", קופרודוקציה ישראלית-צרפתית-שווייצרית-ברזילאית-בריטית, בכיכובה של אירן ז'קוב. הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין. [21] [22]

מוסקוביץ' עבד עם השחקנים הישראלים מוני מושונוב, יעל אבקסיס, חנה לסלאו, משה איבגי, חנה מרון, קרן מור, יוסף אבו ורדה, ג'וליאנו מר, רונית אלקבץ, אסי דיין, ליא קניג, שמואל קלדרון, לירון לבו, אורי קלאוזנר ועמוס לביא. הוא עבד עם השחקנים הבינלאומיים ז'אן מורו, ז'ולייט בינוש, [23] נטלי פורטמן, כרמן מאורה (המשחקת בסרטיו של אלמודובר), [24] סמנתה מורטון, [25] אן פריו (" ניקיטה"), חנה שיגולה ורוזמונד פייק. [26]

אילן מוסקוביץ נשוי לעורכת הדין ארפי שוטיגיאן; הוא אב לשלוש בנות.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט פרטים במאי תפקיד מידע נוסף
1995 זיכרון דברים עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי ליהוק
1996 זירת הרצח סרט תיעודי המשלב אלמנטים עלילתיים, 80 דק' עמוס גיתאי מפיק
1996 מילים סרט תיעודי, 90 דקות עמוס גיתאי מפיק
1996/7 יומן גולן סרט תיעודי בשני חלקים, 90 דק', עמוס גיתאי מפיק בתמיכת שידורי קשת
1997/8 יום יום עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי מפיק בפועל בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי
1998 תפוז סרט תיעודי, 57 דק' עמוס גיתאי מפיק בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, פסטיבל אידפא
1998 ועכשיו מה? דרמה 51 דק', סופר 16 מ"מ דייוויד נוי מפיק שודר במסגרת "הראשון בדרמה". בתמיכת ICP
1999 קדוש סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי יועץ אומנותי ומלהק השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן 1999
1999 הדיור הציבורי של שנות ה-50 מיצב וידאו בנושא ארכיטקטורה, 65 דק' עמוס גיתאי מפיק, צלם הוצג במוזיאון הרצליה ובמשכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד.
2000 כיפור סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי יועץ אומנותי ומלהק השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן 2000
2000 ארלקינו - מאחורי המסכות סרט תיעודי, 54 דק' דייוויד נוי מפיק בתמיכת הקרן החדשה, שודר ביס דוקו
2001 עדן סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי יועץ אומנותי ומלהק השתתף בתחרות רשמית בפסטיבל ונציה 2001
2001 11.9 סרט קצר 11 דקות ו-9 שניות עמוס גיתאי יועץ אומנותי ומלהק
2002 קדמה סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי יועץ אומנותי ומלהק השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן 2002
2003 עלילה סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי יועץ אומנותי ומלהק השתתף בתחרות רשמית בפסטיבל ונציה 2003
2003 אפרסק דרמה, 50 דקות דייוויד נוי מפיק בתמיכת שידורי קשת וקרן מקור
2004 הארץ המובטחת סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי יועץ אומנותי ומלהק השתתף בתחרות רשמית בפסטיבל ונציה 2004
2005 אזור חופשי סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי יועץ אומנותי ומלהק זוכה פרס השחקנית בפסטיבל קאן 2005 (חנה לסלאו)
2007 התנתקות סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי ליהוק
2008 לכל אחד הקולנוע שלו: הדיבוק בחיפה סרט קצר 3 דקות עמוס גיתאי ליהוק
2009 מלחמת בני האור בבני החושך עמוס גיתאי יועץ ליהוק
2009 לאן נעלם משה איבגי? סרט עלילתי באורך מלא אבי מלכה מפיק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי
2009 כרמל סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי ליהוק
2009 השגרירים סרט תיעודי טל אגסי מפיק בתמיכת ערוץ 8, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
2010 ירמיהו סרט תיעודי ערן פז מפיק בתמיכת קרן רבינוביץ', פרס הבימוי לסרט התיעודי פסטיבל הקולנוע ירושלים 2010
2012 ספר עמוס סרט קצר, 12 דקות עמוס גיתאי ליהוק
2013 סיפור אפולוני סרט תיעודי אילן מוסקוביץ', דן ברונפלד במאי, מפיק בתמיכת ערוץ 8 והקרן החדשה
2013 אנה ערביה סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי ליהוק התחרות הרשמית של פסטיבל הסרטים של ונציה ה-70
2015 רבין, היום האחרון סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי יועץ אומנותי ומלהק תחרות הרשמית פסטיבל ונציה, 2015
2017 אוויר קדוש סרט עלילתי באורך מלא שאדי סרור מפיק השתתף בתחרות הרשמית פסטיבל טרייבקה ניו יורק, 2017. פרס פיפרסקי (אנ') בתחרות הרשמית בפסטיבל הסרטים בירושלים 2017. נרכש להפצה בארצות הברית על ידי סמואל גולדווין ונמכר לשידור בפריים וידאו ארצות הברית.
2018 רכבת קלה סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי מלהק ויועץ אמנותי הסרט זכה בפרס יונימד בפסטיבל ונציה 2018
2020 לילה בחיפה סרט עלילתי באורך מלא עמוס גיתאי מלהק השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל ונציה ה-77
2024 עדיין לא מאוחר הפקה ישראלית-צרפתית-שווייצרית-ברזילאית-בריטית עמוס גיתאי המפיק הישראלי פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילן מוסקוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הארץ המובטחת, Unifrance
  2. ^ התנתקות, וראייטי, 6 בספטמבר 2007
  3. ^ Kuriansky, Judy (2007). Beyond Bullets and Bombs: Grassroots Peacebuilding between Israelis and Palestinians (Contemporary Psychology). Praeger. p. 174.
  4. ^ תפוז, אידפא
  5. ^ ארלקינו - מאחורי המסכות, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
  6. ^ מרט פרחומובסקי, "לאן נעלם משה איבגי?", וואלה!, 28 בנובמבר 2012
  7. ^ השגרירים, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
  8. ^ ירמיהו, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב
  9. ^ סיפור אפולוני, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
  10. ^ ביקורת מפסטיבל ונציה: 'אנה ערביה', וראייטי, 2 בספטמבר 2013
  11. ^ ביקורת מפסטיבל ונציה: רבין, היום האחרון, וראייטי, 7 בספטמבר 2015
  12. ^ אויר קדוש, קרן הקולנוע הישראלי
  13. ^ 'אוויר קדוש': סקירת סרט טריבקה 2017, באתר הוליווד ריפורטר, 20 באפריל 2017
  14. ^ אויר קדוש, פסטיבל פאלם ספרינגס
  15. ^ אויר קדוש, פרס פיפרסקי
  16. ^ סמואל גולדוין רכשו את הקומדיה הישראלית 'אויר קדוש', סקרין דיילי, 23 במאי 2017
  17. ^ רכבת קלה, Epicentre films
  18. ^ ביקורת סרט 'רכבת קלה', פסטיבל ונציה 2018, הוליווד ריפורטר, 6 בספטמבר 2018
  19. ^ לילה בחיפה, קרן הקולנוע הישראלי
  20. ^ ביקורת על 'לילה בחיפה, וראייטי, 8 בספטמבר 2020
  21. ^ אמיר קמינר, שיכון, פסטיבל ברלין
  22. ^ "נחטפנו כאומה על ידי קבוצה של הזויים, שלא מבינים שאנחנו נמצאים באזור מסוכן", ynet,‏ 8 במרץ 2024
  23. ^ התנתקות, ספר הקולנוע הישראלי
  24. ^ אזור חופשי, קרן הקולנוע הישראלי
  25. ^ עדן, האתר של עמוס גיתאי
  26. ^ הארץ המובטחת, ספר הקולנוע הישראלי