איך לרפא כנף שבורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איך לרפא כנף שבורה
How to Heal a Broken Wing
מידע כללי
מאת בוב גרהם
שפת המקור אנגלית
הוצאה
תאריך הוצאה 2009
הוצאה בעברית
הוצאה כנרת
תאריך 2014

איך לרפא כנף שבורה הוא ספר ילדים אשר נכתב ואויר על ידי בוב גרהם (אנ') בשנת 2009 (באנגלית במקור). בשנת 2014 הוא תורגם לעברית ויצא לאור באמצעות ההוצאה לאור "כנרת".[1][2]

הספר נכלל בתוכנית "ספריית פיג'מה" בשנת תשע"ד.[3]

תקציר הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר גדולה שבה יש מגדלים גבוהים המקטינים את בני האדם המתהלכים ברחוב וחלונות נוצצים נחבטה יונה בחלון וצנחה חבולה ארצה. הציפור המסכנה שכבה על הארץ, בעוד המוני אנשים חולפים על פניה, ונראה היה שאיש לא שם לב אליה. כולם חוץ מביל, הילד הקטן במעיל אדום ומכנסיים כחולים, נמוך יותר מהמבוגרים. ביל מבחין בציפור שוכבת על הארץ, ובזהירות רבה ככל האפשר הוא לוקח אותה בזרועותיו הקטנות, עוטף אותה בצעיף של אימו, מביא אותה הביתה ומנסה להחזיר לציפור את הנוצה שנפלה לה. יחד עם הוריו הוא מטפל בציפור ודואג לה. לאחר כמה ימים, הודות לזמן ולסבלנות, הציפור מתאוששת. לאחר מכן, ביל והוריו מחזירים אותה לאותו מקום שבו מצאו אותה, והיא עפה לשמיים.[4][5]

משמעות הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילים הבודדות והמשפטים הקצרים שיש בספר מעודדים את הילדים לפענח את המסרים הסמויים באיורים.[4]

האמת היא שגם בלי המילים המועטות האלה כאן אפשר להבין בצורה מושלמת את המסר של המחבר. לדעתה של תרצה פלור, "הכל כאן, להכול יש מקום". כולם עסוקים, ממהרים, לכל אחד יש את החוויות ואת הבעיות שלו. הספר הזה מעמיק ומפריד בין שכבות הצדק והמוסר. הוא גורם לחשוב גם למבוגרים ולא רק לילדים.

לסיפור זה מספר רב של משמעויות ומסרים, כגון העלאת הרגישות והחמלה לבעלי חיים ופיתוח יכולות שפתיות. החמלה מתמקדת במערכת היחסים העמוקה והמשמעותית הזאת, המערכת כלפי הזולת וכלפי עצמנו. במערכת הזאת יש רגש, מחשבה ויחס שונה שמתחיל מקבלת הזולת ומקבלה עצמית של אנשים לא מושלמים. היא מבוססת על הבנה ותמיכה בקשיים של הסובבים אותנו, שבאה לידי ביטוי כתשוקה עזה להראות לאחרים שאנחנו תומכים בו למרות כל הקשים ומשתדלים לעשות את כל מה שאנחנו יכולים כדי לעזור לו ולהקל עליו.[2][4]

ספרו של גרהם מספר הרבה דרך איוריו הנוגעים ללב ומעורר מחשבה הן על הזרות בעיר הגדולה והן על אפשרות גילוי החמלה מצד הילד והוריו. בהתנהגותם ובגישתם של ההורים אפשר להבין שהם מחנכים את הילד להפגין חמלה כלפי האחר.

"זה סיפור אזהרה, כמובן, על חסד חסר אנוכיות. גם כאן, בנוסף, הקשר על אובדן הקשר בין אנשים לטבע".[5]

האיורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותב הספר הוא צייר, ובספר הזה הרבה נעשה בלי מילים, אלא דרך איורים שחושפים את הקורא לסיפור מרגש, ולדעת תרצה פלור "מותירים לך את ההשלמות ללב ולראש".[6][5]

"במקום לכתוב על ציפור קטנה עפה לתוך חלונות הענק של גורד שחקים שהשמיים משתקפים בהם, נחבטת וצונחת על הכביש, הציורים מראים הכל" אומרת עטרה אופק. המשפט הכי ארוך בסיפור הוא "גבוה מעל העיר, איש לא שמע את חבטת הנוצות הרכה בשמשת החלון", שמתאר איך אף אחד לא הבחין בציפור קטנה שנפלה, חוץ מהילד ביל שבא לעזור לה.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מי אנחנו?, באתר ספריית פיג'מה
  2. ^ 1 2 חמלה כביטוי לאחריות מקצועית של אנשי חינוך – קלודי טל על חינוך לגיל הרך, באתר קלודי טל על חינוך לגיל הרך, ‏4 באוגוסט 2017
  3. ^ תוצאות הערכה – תשע"ד (2013–2014), באתר ספריית פיג'מה, ‏אוגוסט 2014
  4. ^ 1 2 3 חמלה ואמפתיה – "איך לרפא כנף שבורה" / בוב גרהם, באתר בין הצלצולים
  5. ^ 1 2 3 תרצה פלור, "איך לרפא כנף שבורה": אגדה עירונית, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2012
  6. ^ 1 2 איך לרפא כנף שבורה בוב גרהם, באתר המתלהבת | עטרה אופק