אייל ורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אייל ורד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 ביולי 1972 (בן 51)
כ' באב תשל"ב
פתח תקווה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל
השתייכות ציונות דתית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אייל ורד (נולד בכ' באב ה'תשל"ב, 31 ביולי 1972) הוא ר"מ במכון מאיר, רב קהילת "יחדיו" בפתח תקווה, מגיש תוכנית רדיו, סופר וחבר הנהלת ארגון רבני צהר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפתח תקווה לאשר ולניצה. למד בישיבת בני עקיבא נחלים, ובהמשך בישיבת ההסדר 'הגולן' שבחיספין. שירת בצבא בשריון בחטיבה 188, ומשרת כרב חטיבה 679 במילואים בדרגת רב-סרן.

בסיום לימודיו בישיבת הגולן, המשיך ללימודים בכולל 'חזון אלחנן' בעיר דוד בירושלים. שימש כר"מ בישיבת נצר מטעי. לימד בבתי מדרש שונים ביניהם: מכינה קדם-צבאית עצם, בית מדרש לסטודנטים באריאל, מדרשה לבנות במכללת אריאל, ישיבה תיכונית דימונה, התוכנית 'אורייתא' של לימוד תורה לבנות שירות לאומי, מרצה במכון בניין שלם בקורס להכשרת מדריכי חתנים.

למד בבית המדרש להתחדשות של הרב דב זינגר וחבר בצוות המנחים מטעם בית המדרש להתחדשות.

מרצה מומחה במאגר המרצים של משרד החינוך. ר"מ במכון מאיר, מלמד ומעביר סדנאות בבית המדרש 'מר"ץ' במסגרת הכשרת רבני קהילות.

חבר סגל במדרשה לנשים בבר-אילן, יועץ תוכן חינוכי בערוץ מאיר לילדים בטלוויזיה ובאינטרנט, ומכהן כרב קהילת "יחדיו" בפתח תקווה.

משנת 2015 מכהן כחבר הנהלת ארגון רבני צהר.

הרב ורד כותב בבמות תורניות רבות, ביניהם ניתן למנות טור שבועי מזה מספר שנים בעלון השבת באהבה ובאמונה.

הרב שותף בתוכנית חברותא - לימוד משותף בענייני תנך בכאן מורשת יחד עם ידידיה תנעמי. התכנית משודרת בימי חמישי בערב

משיב באופן קבוע לשאלות ותשובות מטעם ארגון רבני צוהר באתר ynet[1].

בשנת תשפ"א מונה לחבר בוועדת המקצוע להוראת התנך בחמ"ד.

נשוי למיכל, ראש האולפנה בשעלבים. אב לשישה ילדים ומתגורר בשכונת הדר גנים שבפתח תקווה.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2021, שלח הרב מייל לחברי קהילתו בעקבות שאלות שהופנו אליו עם פרסום התחקיר והעדויות על מקרי ניצול מיני מצד הסופר ואיש החינוך חיים ולדר. את המלצתו החד-משמעית להוציא את ספריו של ולדר מהבית חתם במילים: "ברוך ה' השקר הזה מתפוצץ סוף סוף".[2][3]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אל שפת אמת - שני כרכים העוסקים בתורות מפירוש השפת אמת - של רבי יהודה אריה לייב אלתר. בהוצאת דני ספרים, כרך אחד עוסק בפרשת השבוע וכרך אחד במועדי השנה.
  • פניך אבקש - סיפורים ותורות למעגל השנה שנאמרו במהלך העשור הראשון בקהילת יחדיו.
  • רמזי אלול - עבודת הנפש לחודש התשובה, 209 עמ', בהוצאת מגיד.
  • אעירה שחר - שיעורים על ברכות השחר בדרך החסידות ופנימיות התורה.
  • עבודת הנפש - הדרכה לחיים מלאים לאור תורת החסידות. 290 עמ' הוצאת מגיד תשפ"ג.

הוציא שני ספרי פרוזה:

  • בדרך ספרתי מעשה - לקט ספורים מפרי עטו. נושאיהם של הספורים מגוונים: צדיק ירושלמי התובע לבשר לו בשורות טובות, מפקד מחלקה שנפגע במחצבה בלבנון, זקן שהופיע בבית המדרש לשבועיים, ילד שקיבל תוכחה ביום הכיפורים - תוכחה שסופה אהבה גדולה. וחבר עלום שיעד להסתיר את עצמו. כל אלו ועוד שזורים יחד בשמונה סיפורים נפרדים, הקשורים זה לזה בחוטים עדינים. סיפורים אלו יוצאים מן החיים וחוזרים אליהם. מאירים באור מיוחד פינות נסתרות. כשבתווך עובר, נגלה ונסתר, הגעגוע לבית בנצרים. ואתו הכמיהה לפשטות, לתמימות ולתפילה, והרצון לפגוש שוב את נקודת הלב הפנימית המסתתרת, 182 עמ' בהוצאת ספריית נצרים[4].
  • עד שמצאה - נער המחפש את דרכו מעולם של ציניות לעולם של כנות ותורה, עבריין נסתר ששב ומתגלה בהפתעה, נהג מונית שמדבר אל עצמו בלילה, כעס שמסתיר מאחוריו כאב, איש עם פנים צהובות שמופיע, נעלם ושוב מופיע, שני מהנדסים זקנים ברוסיה המחפשים את האלף בית, ומשחק מחבואים שמתגלה כהרבה יותר ממשחק. אחת אחת נלקטות האבדות, חלק כעבור שנים, ומוחזרות לבעלים שלהם. דרך שנים עשר סיפורים מן החיים, הקשורים זה לזה בקשרים גלויים וסמויים, לוקח אותנו הרב ורד למסע של חיפוש ומציאה פנימה והחוצה ושוב פנימה. 222 עמ',כריכה רכה, בהוצאת ספריית נצרים[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]