איילת חן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איילת חן - רבי שלום שבזי

אַיֶלֶת חֵן בְּגָלוּת תִּסְמְכֵנִי
וּבַלַּיְלָה בְּתוֹךְ חֵיקָהּ מְלוֹנִי

לְכוֹס יֵינָהּ אֲנִי תָּמִיד מְזוּמָּן
וְנִתְעָרַב חֲמַד יֵינָהּ בְּיֵינִי

שְׁתוּ דוֹדִים לְעוּמָּתִי וְשִׁכְרוּ
וְהָעִירוּ לְשֵׂכֶל רַעֲיוֹנִי

בְּהֵיכַל בַּת מְלָכִים הַכְּבוּדָה
וְשׁוּלְחָנָהּ מְזוּמָּן לַהֲמוֹנִי

זְמָן הִפְרִיד לְכָל רֵעִים וְדוֹדִים
אֲבָל דּוֹדִי בְּאַהֲבָה יִמְשְׁכֵנִי

יְקַשֵּׁר חֵן וְחֶסֶד עַל גְּבֶרֶת
בְּמַעְגַּל חֵן וְחֶסֶד יִזְכְּרֵנִי

מְפַרְשֵׁז בַּעֲנַן עָבֵי שְׁחָקִים
לְרַעְיָתִי וְהִיא תָפִיק רְצוֹנִי

שְׁעָרֶיהָ חֲמִשִּׁים הֵם קְבוּעִים
זְכוּת לֵאָה בְּבִינָה תִסְעֲדֵנִי

תְּעוֹרֵר אַהֲבַת רָחֵל לְבָנִים
בְּסוֹד מַלְכוּת עֲשִׂירִית תַּעֲלֵנִי

אֱלֹקִים חִישׁ לְעַמֶּךָ יְשׁוּעָה
בְּעֵת רָצוֹן תְּצַחְצֵחַ גְּרוֹנִי

שְׁלוּמֵי לֵב בְּרוֹב שָלוֹם תְּסוֹבֵב
בְּנֵי אִישׁ תָּם סְגוּלַת אַב הֲמוֹנִי

איילת חן הוא פיוט מאת רבי שלום שבזי. בקהילות יהדות תימן נהוג לשיר אותו לחתן במהלך שבעת ימי המשתה. הפיוט שואל ביטויים וכינויים מדברי הרעיה והדוד מתוך שיר השירים.

בקהילות תימן השיר שייך לשירי הזאפה - שירי חופה אותם שרים לחתן ולכלה. איילת חן נחשב לשיר הזאפה המרכזי אותו שרים לחתן מלוויו בדרכו לביתו לאחר תפילת שחרית בשבת שבע ברכות. נהוג גם לשיר את הפיוט בשעת החופה.

ביצועים מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת צלילי הכרם הקליטו גרסה משלהם לפיוט שהובאה באלבום "המיטב - א". בשנת 2004 הקליט מאיר בנאי גרסה בלחן חדש לפיוט במסגרת האלבום "שמע קולי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]