איוון בוסקי
 | |
| לידה |
6 במרץ 1937 (בן 87) דטרויט, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
לה חויה |
| השכלה |
|
  | |
איוון פרדריק בוסקי (נולד ב-6 במרץ 1937) הוא סוחר מניות לשעבר אמריקאי, שלקח חלק בשערוריית מידע פנים בבורסה לניירות ערך בניו יורק שהתרחשה בארצות הברית באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20.
ראשית חייו וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוסקי נולד למשפחה יהודית[1][2] בדטרויט שבבעלותה היו מספר מעדניות וברים בעיר.[2] לאחר סיום תיכון ממפורד בדטרויט הוא לקח מספר קורסים באוניברסיטת מזרח מישיגן ובאוניברסיטת מישיגן. למרות שהיה חסר תואר ראשון, הוא התקבל למכללה האקדמית למשפטים בה סיים את לימודיו בשנת 1965. בשנת 1980, הוא שימש כמורה מן החוץ באוניברסיטת קולומביה בבית הספר למנהל עסקים ובאוניברסיטת ניו יורק בבית הספר למנהל עסקים.[3]
ב-1962, הוא נישא לסימה סילברסטיין, בתו של איל נדל"ן שבין נכסיו כלל מלון בוורלי הילס בקליפורניה. אחרי מות גיסו, בוסקי וסימה זכו בבעלות על המלון בתום קרב משפטי מול אחייה של סימה.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1966, בוסקי ואשתו עברה לניו יורק, שם עבד במספר חברות השקעה. ב-1975 פתח חברה משלו - איוון פ בוסקי & קומפני עם $700,000 (שווה ערך ל $3.1 מיליון ב-2015) מכספי משפחתה של אשתו.[2] עד 1986, בוסקי צבר הון של יותר מ-200 מיליון דולר על ידי הימור על השתלטויות תאגדיות עוינות ו-$136 מיליון דולר ממכירת מלון בוורלי הילס.[4] בוסקי אף הופיע על השער של טיים מגזין ב-1 בדצמבר 1986.[5]
ב-1987, קבוצה של שותפים תבעו את בוסקי על מה שהם טענו כהטעיית מסמכי שותפות.[6] הוועדה לניירות ערך ולבורסות חקרה אותו על ביצוע השקעות על סמך עצות שהתקבלו מיודעי דבר בתאגידים. על סמך מידע זה הוא ביצע רכישת מניות רבות מספר ימים לפני שהתאגיד הודיע השתלטות, וכך קצר רווחים רבים.
על אף שמידע פנימי מסוג זה היה לא חוקי, האיסור כמעט ולא נאכף עד שבוסקי הועמד לדין.[7] בוסקי שיתף פעולה עם הרשות לניירות ערך ומסר מידע על משקיעים אחרים, כולל מידע שהוביל לתיק נגד מייקל מילקן. כחלק מהסדר טיעון, על בוסקי הוטל מאסר של 3 וחצי שנים וכן קנס של $100 מיליון. הוא שוחרר לאחר שנתיים ונאסר עליו לעסוק בניירות ערך.[8]
בוסקי, לא הצליח לשקם לחלוטין את המוניטין שלו לאחר ההרשעה. הוא אימץ וחיזק את יהדותו ואף לקח שיעורים בבית המדרש לרבנים באמריקה.[9]
בשנת 2012 בריאיון עם ה"ניו יורק טיימס", בן דודו של בוסקי גילה כי בוסקי חי כעת בלה חויה, קליפורניה.[10]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1991, הוא התגרש מאשתו והיא הסכימה לשלם לו כ-23 מיליון דולר ו-180,000 דולר בשנה לכל החיים.[4] לזוג ארבעה ילדים.[4]
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בסרט "אושן 11" (2001), דמותו של בראד פיט, ראסטי ריאן, מכנה סוג של תרגיל עוקץ הכולל מידע פנימי בשם "בוסקי".
- דמותו של גורדון גקו בסרט "וול סטריט" (1987) מבוססת לפחות באופן חלקי על בוסקי, בייחוד הנאום המפורסם שנשא על ההיבטים החיוביים של תאוות הבצע באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בטקס הסיום ב-1986 שבו אמר: "אני חושב שתאוות בצע היא דבר בריא. אתה יכול להיות חמדן, ועדיין להרגיש טוב עם עצמך".[11][12][13]
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברומן "אמריקן פסיכו" (1991), קרייג מקדרמוט זוכה בתחרות תחפושת בליל כל הקדושים כשהוא מחופש לאיוון בוסקי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איוון בוסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The New York Jewish Week: "Is Greed Godly?" by David E. Y. Sarna December 3, 2010
- ^ 1 2 3 4 Haaratz: "This Day in Jewish History / A masterful Wall Street con man is arrested - Ivan Boesky elevated insider trading to an art form.
- ^ Boesky, Ivan F., Merger Mania, Holt Rinehart Winston, 1985.
- ^ 1 2 3 Westchester Magazine: "Seema Boesky’s Rich Afterlife - Juggling philanthropy, business, family, and love" By Nicholas Spangler with Esther Davidowitz November 2010
- ^ Ivan Boesky at the TIME archive
- ^ "A group of partners filed suit against Boesky". Los Angeles Times. 24 במרץ 1987.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Article on Boesky at New York
- ^ Ivan Boesky Biography at enotes.com
- ^ Goldman, Ari L. "Boesky Studying Hebrew and Talmud at Seminary" New York Times (July 23, 1987)
- ^ Vivian Marino THE 30-MINUTE INTERVIEW - Stuart J. Boesky New York Times (September 4, 2012)
- ^ Battling Boeskys Time.
- ^ "Million Idea: Use Greed For Good". tribunedigital-chicagotribune. נבדק ב-13 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Commencement Speakers". berkeley.edu. נבדק ב-13 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה)