איוואן סוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איוואן סוסה
Iván Sosa
סוסה, 2019
סוסה, 2019
לידה 31 באוקטובר 1997 (בן 26)
פאסקה, קולומביה
גובה 168 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות טיפוס
קבוצה נוכחית קבוצת מוביסטאר
קבוצות עבר אנדרוני–סידרמק (2018-2017)
אינאוס (2021-2019)
הישגי שיא
מרוצי קטעים:
טור דה לה פרובאנס (2021)
וואלטה אה בורגוס (2018, 2019)
טור סיביו (2018)
אדריאטיקה–איוניקה (2018)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איוואן רמירו סוסה קוורבוספרדית: Iván Ramiro Sosa Cuervo; נולד ב-31 באוקטובר 1997) הוא רוכב אופני כביש קולומביאני בקבוצת מוביסטאר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפאסקה שבקולומביה.

אנדרוני סידרמק (2017–2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017 הצטרף סוסה לאנדרוני–סידרמק האיטלקית מדרג הפרו קונטיננטל, השני בחשיבותו לקבוצות. הוא פתח את העונה בוואלטה אל טאצ'ירה שבוונצואלה וסיים שביעי את המרוץ, כשהוא מנצח את קטגוריית הרוכב הצעיר. בהמשך העונה התחרה ב"טור של ביחור" ברומניה וסיים שלישי, 35 שניות מרודולפו טורס המנצח, כשגם שם ניצח בקטגוריית הרוכב הצעיר.

ב-2018 ערך סוסה את עונת הפריצה שלו, שהחלה גם היא בוואלטה אל טאצ'ירה, והשיג את הניצחון הראשון שלו כמקצוען לאחר שניצח את הקטע הרביעי. את המרוץ כולו סיים סוסה עשירי. לאחר מכן התחרה בטור של קולומביה וסיים שישי, 45 שניות מאיגן ברנל המנצח. בהמשך העונה התחרה סוסה בטור של האלפים באיטליה, מרוץ ההכנה הבולט לג'ירו ד'איטליה בהשתתפות שמות כמו כריס פרום ואחרים. סוסה סיים שלישי בשני הקטעים הראשונים ובעקבות כך עבר להוביל את המרוץ, אך איבד את ההובלה לאחר שהיה מעורב בתאונה עם אופנוע המרוץ בקטע השלישי ובסופו של דבר פרש מהמרוץ במהלך הקטע החמישי. למרות זאת השיג לראשונה בקריירה שלו ניצחון במרוץ קטעים, לאחר שניצח את הטור של ביחור בעקבות ניצחון בקטע השני. סוסה המשיך לבלוט גם במרוץ "אדריאטיקה איוניקה" באיטליה, בקטע השלישי במרוץ, שהיה הררי ומכריע, ניצח סוסה את הקטע לאחר שהקדים את ג'וליו צ'יקונה ב-37 שניות ואת בן הרמנס ב-1:06 דקות והמשיך עד לניצחון כללי במרוץ, כשהוא גם מנצח את קטגוריית הנקודות וההרים. גם במרוץ הבא בו סוסה התחרה, טור סיביו, ניצח בו. בקטע השני, שהיה הקטע ההררי היחיד במרוץ ועבר בכביש הטרנספגרשאן עד לאגם בלאה, ניצח סוסה, כשהוא מקדים את אלכסיי ריבלקין ב-38 שניות ואת אנטוניו סנטורו ב-55 שניות, וקובע שיא מסלול חדש[1]. לאחר מכן התחרה בוואלטה אה בורגוס, בקטע השלישי תפס במהלך העלייה המסיימת את מיגל אנחל לופס, אך בסופו של דבר גבר עליו לופס בספרינט הסיום. בקטע ההררי השני במרוץ, שהיה הקטע החמישי והאחרון, כבר ניצח סוסה לאחר שהקדים את לופס במקום השני ב-19 שניות ואת סרחיו פרדייה במקום השלישי ב-21 שניות. מלבד הדירוג הכללי, ניצח סוסה גם את קטגוריית ההרים במרוץ. לאחר מכן התחרה בטור דה ל'אווניר, המרוץ החשוב ביותר לרוכבים עד גיל 23 והגיע אליו כאחד הפייבוריטים הבולטים, ואף ניצח את הקטע השישי לאחר שהקדים את ברנדון מקנולטי וטאדיי פוגאצ'אר בספרינט הסיום, אך בדירוג הכללי סיים רק שישי, 2:16 דקות מפוגאצ'אר המנצח.

קבוצת סקיי (2019–2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחותיו הרבות של סוסה בעונת 2018 גרמו ללא מעט קבוצות להתעניין בו, והוא אף חתם עבור טרק - סגפרדו לשנתיים לאחר שהקבוצה שילמה את סעיף השחרור שלו שעמד על 120,000 אירו. אך לאחר מכן פרץ סכסוך בין אקדמיית האופניים אלברטי פונדריסט, שייצגה את סוסה, לסוכן ג'וזפה אקווארדו. בסופו של דבר אקווארדו לקח על עצמו את הייצוג של סוסה וביטל את העסקה עם טרק, ובסופו של דבר חתם סוסה עבור קבוצת אינאוס.

הוא פתח את עונת 2019 בטור של קולומביה וסיים את המרוץ במקום השני, 4 שניות אחרי מיגל אנחל לופס המנצח, לאחר שסיים חמישי ושני בקטעים 5 ו-6 המכריעים, וגם ניצח את קטגוריית ההרים במרוץ. בהמשך העונה ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור כאשר נבחר לג'ירו ד'איטליה, אך לא התבלט וסיים במקום ה-44 הכללי. לאחר הג'ירו השתתף במרוץ הקטעים "לה רוט ד'אוקסיטניה" בצרפת וניצח את הקטע השלישי לאחר שגבר על אלחנדרו ולוורדה בספרינט הסיום וסיים שני את המרוץ, 8 שניות אחרי אותו ולוורדה. לאחר מכן התחרה בוואלטה אה בורגוס וניצח את המרוץ בפעם השנייה ברציפות, מקדים את אוסקר רודריגס ב-31 שניות ואת ריצ'רד קאראפאס ב-42 שניות, לאחר תצוגה דומיננטית שכללה ניצחון בקטע השלישי והחמישי ובקטגוריית ההרים. לקראת סוף העונה התחרה בסדרה של מרוצים חד-יומיים באיטליה וסיים שני את הגראן פיימונטה, כשהוא מסייע לאיגן ברנל לנצח את המרוץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוואן סוסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שנשבר שנתיים מאוחר יותר, על ידי גרגור מילברגר ופטריק קונראד בטור של סיביו 2020