איוואן דורנובו

איוואן דורנובו
Ива́н Никола́евич Дурново́
לידה	1 במרץ 1834 (יוליאני); פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית
פטירה	29 במאי 1903 (יוליאני) (בגיל 69); ברלין, הקיסרות הגרמנית
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית העלמין טיחווין
השכלה	בית הספר לתותחנים מיכאילובסקי (1852)
שושלת דורנובו
פרסים והוקרה
	עיטור אנדריי הקדוש; מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2; עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3; עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4; מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 ;

איוואן דורנובו (ברוסית: Ива́н Никола́евич Дурново́‏; 1 במרץ 1834 - 29 במאי 1903 (התאריכים לפי הלוח היוליאני) היה מדינאי רוסי, יושב ראש מועצת השרים של רוסיה בשנים 1895–1903.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוואן דורנובו נולד בכפר בגוברניית צ'רניגוב (היום בשטח אוקראינה) באחוזה משפחתית. בשנת 1852 הוא סיים בית הספר לקציני חיל התותחנים בסנקט פטרבורג. לאחר סיום מלחמת קרים התפטר משרות צבאי וחזר לאחוזה משפחתית בקרבת צ'רניגוב.

הוא השתתף באופן נרחב בפעילות ציבורית מקומית. בשנת 1863 התמנה לתפקיד מושל הגוברניה. בשנת 1870 הועבר לתפקיד מושל לייקטרינוסלב (גם הוא בשטח אוקראינה של היום). בשנת 1882 הועבר לבירה והתמנה לסגן שר הפנים. דורנובו היה מקורב למשפחת הקיסר אלכסנדר השלישי ולכן מונה למנהל מחלקת תרומות הקיסרית.

לאחר פטירת שר הפנים בשנת 1889, דורנובו התמנה במקומו. בהיותו שר הפנים הוא העביר מספר שינויי חקיקה שחיזקו את הממשל המרכזי על חשבון מוסדות שלטון מקומיים. בני זמנו מציינים שלדורנובו לא היו דעות עצמאיות והוא עקב לאחר הוראות של הקיסר. למרות שהיה לו מוניטין רב במשפחת הקיסר, לא הייתה כלפיו הערכה רבה בציבור ובפקידות הגבוהה. סרגיי ויטה תיאר אותו כ"אדם נחמד אך לא חכם, לא תרבותי, אוהב לארח אך ערמומי"

בשנת 1894 הוציא צו שהרחיב את התקנים וסמכויות המשטרה.

דורנובו דגל בהקפדה על חוקי הגבלות כלפי יהודים. בתקופתו יהודים רבים הוגלו מערים הגדולות בחזרה לתחום המושב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא איוואן דורנובו בוויקישיתוף

קורות חיים (ברוסית)

ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית	אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917)
ממשלת המעבר הרוסית	גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים	ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קאמנב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית	יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • ולדימיר פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מיכאיל מישוסטין (2020–)