איג דה ורמנדואה
 | |||||||
| לידה | 1057 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
18 באוקטובר 1101 (בגיל 44 בערך) טרסוס, טורקיה  | ||||||
| בן או בת זוג |
Adelaide, Countess of Vermandois (1080–?) | ||||||
| שושלת בית קאפה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
איג דה ורמנדואה (בצרפתית: Hugues Ier de Vermandois; 1057 - 18 באוקטובר 1101), בנו של אנרי הראשון ואחיו הצעיר של פיליפ הראשון מלך צרפת.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 1095 התקיימה מועצת הכנסייה הקתולית בעיר קלרמון (כיום קלרמון-פראן בצרפת) שבה קרא האפיפיור אורבנוס השני למסע צלב נגד הסלג'וקים שבמרוצת המאה האחת עשרה הצליחו לכבוש את מסופוטמיה, את אסיה הקטנה, את סוריה ואת ארץ ישראל.
פיליפ הראשון, מלך צרפת לא היה רשאי לקחת חלק במסע הצלב משום שנודה על ידי האפיפיור אורבנוס השני באשמת נישואים לא חוקיים, ולכן אחיו הצעיר איג דה ורמנדואה יצא למסע הצלב במקומו.
באוגוסט 1096 הוא יצא עם צבאו מצרפת לאיטליה. מעיר הנמל בארי שבדרום מזרח איטליה צלח את הים האדריאטי בכוונה להגיע לטריטוריה של האימפריה הביזנטית, אך רבות מספינותיו נטרפו בים בגלל סערה שהתחוללה לחופי עיר הנמל הביזנטית דורס.
איג דה ורמנדואה ומרבית צבאו נתפסו בידי הביזנטים והובאו לקונסטנטינופול בנובמבר 1096. לפני שהגיע לקונסטנטינופול שלח מכתב שחצני ומעליב לאלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית שבו נאמר:
הו מלך! עליך לדעת כי אני מלך מלכי המלכים, שליט עליון על כל אשר תחת השמים. לכשאגיע אני מתיר לך לקבל את פני בהוד ובהדר כיאה למעמדי האציל.
הקיסר, שהיה למוד ניסיון, החזיק את איג דה ורמנדואה כעציר במנזר, ושחררו רק לאחר שהאחרון נאות לקיים טקס שבועת אמונים להישבע לו אמונים כוואסל.
ביולי 1098, אחרי שהצלבנים הצליחו לעבור דרך הטריטוריה של הסלג'וקים ולכבוש את אנטיוכיה (כיום אנטקיה שבדרום טורקיה), איג דה ורמנדואה השתתף במשלחת אל אלכסיוס הראשון שמטרתה הייתה לבקש ממנו להגיע לאנטיוכיה ולקחת לידיו את הנהגת מסע הצלב. הקיסר, שחשש מכוונותיהם של הצלבנים, התחמק מלתת תשובה לפני שיובטח לו השלטון על העיר.
בינתיים איג דה ורמנדואה חזר לצרפת, ומשהגיע לשם נאשם בכך שלא הצטרף לצלבנים שהמשיכו במסעם לכיבוש ארץ ישראל, ולא מילא את שבועתו לעלות לרגל לירושלים, והאפיפיור פסקליס השני איים לנדותו.
איג דה ורמנדואה הצטרף למסע הצלב של 1101, אך בספטמבר של אותה שנה נפצע בקרב, ובאוקטובר מת מפצעיו בעיר טרסוס (כיום בדרום טורקיה).
