איבאן ט. ברנד
 | |
| לידה |
11 בדצמבר 1930 (בן 93) בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת קורווינוס בבודפשט |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
איבאן ט. ברנד, שם מלא איבאן טיבור ברנד (בהונגרית: Berend T. Iván; בודפשט, 11 בדצמבר 1930) הוא היסטוריון יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט (הפרס המקביל בהונגריה לפרס ישראל) פרופסור אמריטוס, נשיא לשעבר של האקדמיה ההונגרית למדעים.
- בין השנים 1973 לבין 1979 רקטור אוניברסיטת קרל מרקס לכלכלה, (כיום אוניברסיטת קורווינוס)[1]
- בין השנים 1975 לבין 1982 נשיא "החברה ההיסטורית ההונגרית"
- בין השנים 1985 לבין 1990 נשיא האקדמיה ההונגרית למדעים
- בין השנים 1988 לבין 1989 חבר בוועד המרכזי של מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית.
- פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) מאז 1990, פרש ב-2015.
ברנד הוא חוקר בעל שם בהיסטוריה הכלכלית של הונגריה ומרכז אירופה.
בנותיו הן:
- הסוציולוגית ז'וז'ה ברנד, עמיתת UCLA[2]
- ההיסטורינית נורה ברנד, פרופסור באוניברסיטת קיימברידג'.[3]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנד שנולד במשפחה יהודית, עבר את השואה כנער ונשלח ב-1944 למחנה הריכוז דכאו, שרד ושוחרר על ידי חיילים אמריקאים באפריל 1945.[4]
בשנת 1949, הוא החל את לימודיו באוניברסיטה:
- ב"אוניברסיטה ההונגרית לכלכלה" בכלכלה
- באוניברסיטת אטווש לוראנד בפקולטה במדעי הרוח בהיסטוריה.
ב-1953 סיים תואר בהיסטוריה. בשנת 1957, הוא קיבל תואר דוקטורט בכלכלה. לאחר קבלת התואר הפך למרצה במחלקה להיסטוריה כלכלית באוניברסיטת קרל מרקס לכלכלה. הוא מונה לפרופסור חבר ב-1960 ולפרופסור מלא ב-1964. הוא קיבל לידיו את ניהול המחלקה ב-1967. ב-1973 נבחר לרקטור האוניברסיטה, תפקיד אותו מילא עד 1979. הוא עמד בראש המחלקה להיסטוריה כלכלית עד 1986. ב-1990 הפך לפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. ב-1991 עזב לצמיתות את האוניברסיטה לכלכלה בבודפשט. ב-1993 מונה למנהל המרכז ללימודי אירופה ורוסיה של UCLA, תפקיד שמילא עד 2005. בשנות ה-70 וה-80, הוא היה פרופסור אורח בארצות הברית מספר פעמים.
ב-1957 הגן על עבודת הדוקטורט שלו בכלכלה, וב-1962 הגן על עבודת הדוקטורט שלו בהיסטוריה. הוא הפך לחבר בוועדת ההיסטוריה של האקדמיה ההונגרית למדעים. ב-1973 נבחר כחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים, וב-1979 כחבר רגיל מן המניין. בין 1985 לבין 1990, הוא היה הנשיא האחרון של הגוף הציבורי המדעי הזה לפני שינוי המשטר.
חברויות ותפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1980, "החברה ההיסטורית המלכותית" (Royal Historical Society)
- בשנת 1988, האקדמיה הבריטית
- בשנת 1989, האקדמיה האוסטרית למדעים כללה אותו בין חבריה.
- הואחבר גם באקדמיה האירופית למדעים ולאמנויות
- מאז 2015 באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (American Academy of Arts and Sciences)
בנוסף לתפקידיו האקדמיים, נטל על עצמו תפקיד מוביל במספר אגודות מדעיות:
- ב-1967 נבחר למזכיר הכללי של החברה ההונגרית ההיסטורית
- ב-1975 נבחר לנשיא החברה והחזיק בתפקידו עד 1979
- בין 1986 ל-1994 סגן נשיא האגודה הבינלאומית להיסטוריה כלכלית
- בין 1990 ל-1995 סגן נשיא החברה ההיסטורית הבינלאומית
- נשיא החברה ההיסטורית הבינלאומית בין 1995 ל-2000
- בין 1987 ל-1991 הוא היה יו"ר משותף של מועצת המנהלים המכון האמריקאי למחקרי ביטחון מזרח-מערב.
ברנד פרש ב-2015 בגיל 85 לאחר שלימד ב-UCLA במשך 25 שנים.[4]
קריירה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנד היה חבר במפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית (MSZMP). הוא לקח חלק בהכנת הרפורמה הכלכלית של שנות ה-60 בהונגריה. בין השנים 1988–1990 היה נשיא משותף של קרן MTA-Soros, ובין 1989 ל-1990 היה נשיא הוועדה המייעצת שהקים מיקלוש נמט, שעבדה וייעצה למועצת השרים (ממשלת הונגריה). בין השנים 1988–1989 היה חבר בוועד המרכזי האחרון של ה-MSZMP, ובהנהגתו הכינה קבוצת עבודה את תוכנית התלת-שנתית לשינוי הכלכלה מבוססת שוק וההפרטה הראשון של המדינה ב-1988. בינואר 1989, כיהן כנשיא ועדת העבודה של היסטוריונים, אשר העריכה מחדש את התפיסה השלילית בעבר של המרד ההונגרי (מכונה בהונגריה מהפכת 1956). לאחר שינוי המשטר, היה חבר בוועדת "הסרט הכחול" שהיה המפקח/מנחה של תהליך ההפרטה בהונגריה עד 1993. הוא היה יועץ אד-הוק למחלקת המדינה האמריקאית במספר הזדמנויות.
פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום המחקר שלו הוא ההיסטוריה הכלכלית של הונגריה ומרכז אירופה, בעיקר במאות ה-19 וה-20, כמו גם המודרניזציה הכלכלית של אזורי אירופה הלא מפותחים והשינוי הכלכלי של האזור לאחר שינויי המשטרים.
בעבודותיו בהיסטוריה כלכלית, הוא חקר את התפתחות תעשיית הייצור המודרנית, את התפתחות ההכנסה הלאומית ואת הרפורמות הכלכליות. ברנד כתב פרקים מההיסטוריה של הכלכלה ההונגרית במאות ה-19 וה-20 במספר ספרים, ספר נפרד על תעשיית הייצור, ספר נפרד על התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וספר נפרד על התקופה הסוציאליסטית. עבודותיו על ההיסטוריה הכלכלית ההשוואתית של מרכז ומזרח אירופה הן משמעותיות. לאחר חילופי המשטר בשנת 1990 עסק בהיסטוריה הכלכלית של אירופה ובהיסטוריה של השינוי הכלכלי מחילופי המשטר ועד להצטרפות הונגריה לאיחוד האירופי. הוא כתב רבים מהפרסומים שלו יחד עם ג'רג' ראנקי.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס קושוט (1961)
- פרס האקדמיה (1965, 1966)
- פרס אפאצאי צ'רה יאנוש (1981)
- אוניברסיטת סנט ג'ון דוקטורט (1984)
- פרס המדינה (1985) - על עבודת ההיסטוריה הכלכלית והתרבותית המודרנית והעדכנית של מרכז ומזרח אירופה והונגריה, שזכתה להערכה בינלאומית, ועל פעילות המדיניות הכלכלית והתרבותית שלו.
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גלאזגו (1990)
- דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת פץ' (1995)
פרסומיו העיקריים (חלק)[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסומיו המשותפים עם ג'רג' ראנקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyarország gyáripara 1900–1914 (1955) (התעשייה ההונגרית)
- Magyarország gyáripara a második világháború előtt és a háború időszakában 1933–1944 (1958) (התעשייה ההונגרית 1933–1944)
- Magyarország a fasiszta Németország „életterében” 1933–1939 (1960)
- Közép-Kelet-Európa gazdasági fejlődése a 19–20. században (1966)
- A magyar gazdaság száz éve 1848–1944 (1973)
- Gazdaság és társadalom (1974)
- Gazdasági elmaradottság, kiutak és kudarcok a 19. századi Európában (1979)
- Európa gazdasága 1780–1914 (1987)
פרסומיו האישיים העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Újjáépítés és a nagytőke elleni harc Magyarországon 1945–1949 (1962)
- A szocialista gazdaság fejlődése Magyarországon (1974)
- Napjaink – a történelemben (1980)
- Válságok évtizedek (1982)
- Gazdasági útkeresés (1983)
- A magyar gazdasági reform útja (1988)
- Transition to a Market Economy at The End of the 20th Century (szerk., 1994)
- Central and Eastern Europe 1944–1993: Detour from the Periphery to the Periphery (1996, in Hungarian "Terelőúton", 1999)
- A történelem – ahogy megéltem (1997)
- Decades of Crisis: Central and Eastern Europe Before World War II. (1998)
- History Derailed: Central and Eastern Europe in the Long 19th Century (2003, in Hungarian with the title of Kisiklott történelem)
- An Economic History of 20th Century Europe (2006, in Hungarian with the title of Európa gazdasága a 20. században, 2008)
- From the Soviet Bloc to the European Union: The Economic and Social Transformation of Central - Eastern Europe Since 1973 (2009)
- History in My Life: A Memoir in Three Eras (2009)
- Europe in Crisis – Bolt from the blue? (2013)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Berend T. Iván Mindentudás Egyetemén elhangzott előadása (tanulmány)
- Búcsúztatója nyugdíjba vonulása alkalmából az UCLA-n
- A gazdaságtörténet kihívásai. Tanulmányok Berend T. Iván 65. születésnapjára; szerk. Buza János, Csató Tamás, Gyimesi Sándor; BKTE Gazdaságtörténeti Tanszéke–MTA-BKE Közép - és Kelet-Európa Története Kutatócsoport, Bp., 1996
- Iván T. Berend: History in my life: A Memoir of Three Eras. Budapest; New York: Central European University Press. 2009. מסת"ב 9789639776487
- Buják Attila: Naplemente előtt. Berend T. Iván: Magyarország már távol került tőlem. 168 Óra, XXX. évf. 51–52. sz. (2018. dec. 20.) Hozzáférés: 2018. dec. 27.
- Közgazdász. MKKE lapja. 1980. 10. Új portré a tanácsterem falán. Berend T. Iván képmását Csáki Maronyák József festőművész örökítette meg.
- Közgazdász. MKKE lapja. 1984. 1. Neves oktatóink. Arcképcsarnok. Fényképek: Berend T. Iván akadémikus, a gazdaságtörténet tanszékvezető professzora.
- Budapesti Corvinus Egyetem Jubileumi Évkönyv. 2020. 143. Petschnig Mária Zita. Pénzügy szak. Felejthetetlenek voltak Mátyás Antal, Hagelmayer István, Berend T. Iván, Pach Zsigmond Pál, Nagy Tamás, Bertóti László, Riesz Miklós Csanádi György előadásai.
- Munkásőrök a katedráról. Kik is ők: Barna Gyula, Bedő Gyula, Benedeczky János, Berend T. Iván, Bikics István, Erdei György. Fogaras István, Forgács Tibor, Gacsályi István, Gondi József, Gulyás József, Kalász Lajos, Klug Ferenc és sokan mások. (magyar nyelven). Közgazdász. 1982. február 4.. (Hozzáférés: 2022. június 5.)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנתונים של 209 פרסומים של ברנד ט. איבאן (1930)[5]
- A Magyar Tudományos Akadémia tagjai 1825–2002
- MTI Ki kicsoda 2009. Szerk. Hermann Péter. Budapest: Magyar Távirati Iroda. 2008. 105. o. מסת"ב 978-963-1787-283
- Adatlap a Magyar Tudományos Akadémia honlapján
- Önéletrajz a Mindentudás Egyeteme honlapján
- Szakmai életrajz a UCLA honlapján (angolul)
- Cores, peripheries, and globalization. Essays in honor of Ivan T. Berend; szerk. Peter Hanns Reill, Balázs A. Szelényi; CEU Press, Bp.–New York, 2011
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- MTI Ki Kicsoda 2009, Magyar Távirati Iroda Zrt., Budapest, 2008, 105. old., ISSN 1787-288X
- Adatlap a Magyar Tudományos Akadémia honlapján (דף הבית של האקדמיה ההונגרית למדעים)
- קורות חיים מקצועי (בהונגרית)
- ביוגרפיה מקצועית של ברנד על אתר הבית של UCLA (in English)
איוואן ט. ברנד, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Egy különös rektori kinevezés háttere, 1973 | Budapesti Corvinus Egyetem Egyetemi Könyvtár". www.lib.uni-corvinus.hu. נבדק ב-2022-06-04.
- ^ Berend Zsuzsa oldala az UCLA szociológia tanszékének oldalán. (2019 dec. 27.)
- ^ Berend Nóra oldala a cambridge-i egyetem történelem tanszékének oldalán. (2019. dec. 27.)
- ^ 1 2 Maggie Sharpe (2015-05-12). "Professor who taught history — and lived it — retires" (באנגלית). UCLA Newsroom. נבדק ב-2017-08-27.
- ^ "Szerző keresési találatok". opac.oszk.hu (בהונגרית). נבדק ב-2021-07-01.
- היסטוריונים יהודים הונגרים
- כלכלנים יהודים הונגרים
- אסירים במחנה הריכוז דכאו
- ניצולי השואה
- בודפשט: אישים
- יהדות בודפשט
- יהודים חברי האקדמיה ההונגרית למדעים
- דוקטור לשם כבוד
- בוגרי אוניברסיטת אטווש לוראנד בודפשט
- יהודים זוכי פרס קושוט
- סגל אוניברסיטאות ומכללות
- רקטורי אוניברסיטה יהודים בהונגריה
- יהודים זוכי פרס המדינה
- נשיאי אגודות מדעיות
- הונגרים שנולדו ב-1930