אטד רב-פרחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאטד רב-פרחים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: אטד
מין: אטד רב-פרחים
שם מדעי
Lycium depressum
Stocks
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אָטָד רַב-פְּרָחִים (שם מדעי: Lycium depressum) הוא שיח מדברי, אוהב חום, סבוך, בגובה 100 עד 250 ס"מ ממשפחת הסולניים. פרחיו סגולות-חיוורות ופירותיו אדומים-כתומים[1]. הוא אחד מחמשת מיני האטד הגדלים בארץ ישראל[2]. האבחנה בין המינים האלה בישראל קשה ואולי אף בלתי אפשרית בשדה. ניתן להסתייע בצבע הפרי ובאזור התפוצה: במישור החוף גדל אטד החוף, שפריו שחור. בחבל הים-תיכוני גדל אטד אירופי שפריו סגול כהה. אטד ערבי שפריו אדום הוא האטד הנפוץ במדבר בישראל.

בית גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפוס תפוצתו של אטד רב-פרחים הוא אירנו-טורני ותפוצתו הטבעית משתרעת מהמזרח הקרוב (לא בסיני) ועד מרכז אסיה ועד פקיסטן[1]. בישראל אטד רב-פרחים נדיר מאוד ביותר בצפון הערבה ובצפון ים המלח[3]. הוא גדל בבתי-גידול טבעיים בלבד, בוואדיות, בצדי דרכים ושולי שדות חקלאיים במדבר הקיצוני החם[4].

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטד רב-פרחים הוא שיח זקוף, סבוך בגובה 1 עד 2.5 מ'[5].

הענפים הצעירים קשתיים, בעלי פרקים מאורכים, הענפים קירחים, כמעט מכחילים. אין לוואים. העלים ומקבץ הפרחים מרוכזים על פי רוב בבסיס של ענפים מעוצים וקצרים שמסתיימים בקוץ מעט חלש[4][6].

העלים מסורגים, פשוטים, תמימים, קירחים, כמעט מכחילים, העלים מוארכים-מריתיים (קודקודם רחב ובסיסם הולך וצר כלפי הפטוטרת), אורכם 3 עד 5 ס"מ ורוחבם אינו עולה כרגיל על ס"מ אחד.

הפרחים ערוכים בתפרחות סיומיות ונישאים על עוקצים בקבוצות של 2 עד 8 על ענפים קצרים ומעוצים, ובניגוד לשאר מיני האטד שמפר פרחיהם אינו עולה על שלוש.

הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול ונכונים.

הגביע ירוק מאוחה עלים, דמוי ספל, כמעט דו-שפתני, בעל שיניים לא שוות. אורכו 2.5 עד 4 מ"מ. הגביע משתייר אבל אין הוא מתפרה (גדל עם הבשלת הפרי) ואינו סוגר את הענבה[7].

הכותרת מאוחת עלים, דמוית משפך או מסמר, בעלת 5 אונות מפושקות, צבעה סגול חיוור שמשתנה לקרם, אורכה 9 עד 11 מ"מ ואינו עולה על 12 מ"מ. צינור הכותרת, שהולך וצר כלפי הבסיס והוא ארוך פי 1.5 עד 2 מאונותיו (בשונה מאטד אירופי שצינור הכותרת גדול פי 2 עד 2.5 מהאונות)[8][9].

האבקנים 5, שווים פחות או יותר באורכם, קבועים באמצע צינור הכותרת ובולטים ממנו מאוד. הם אינם הדוקים אל עמוד השחלה ואינם יוצרים סביבו קונוס אלא הם מפושקים פחות או יותר. הזירים דקים, דמויי חוט, ארוכים (אינם קצרים כבסולנום) מהמאבקים. הזירים קירחים, לפעמים יש שערות מעוטות פזורות לאורך הזירים, רק לא בבסיסם או חלקם התחתון של הזירים שעיר ובעלי ציצית שערות צפופה (אטד אדומי)[8]

השחלה עילית קבועה על דיסקוס, בעלת 2 מגורות[8]. השליות זוויתיות, מספר הביציות גדול[9].

עמוד השחלה דק, הצלקת דמוית גולה או מחולקת ל-2 אונות קצרות.

הפרי אליפסואיד, עסיסי, צבעו אדום-כתום. הפירות נישאים על עוקצים משתלשלים ומופצים על ידי ציפורים.

הפריחה מאמצע דצמבר ועד תחילת מאי ועיקרה מינואר עד מרץ[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אטד רב-פרחים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Lycium depressum, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ אטד, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  3. ^ 1 2 אטד רב-פרחים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  4. ^ 1 2 אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 16-18
  5. ^ אבי שמידע, מדריך פרחי הבר בישראל, צמחיית המדבר, כרך ב, ירושלים: בית הוצאה כתר, 1988, עמ' 272
  6. ^ Naomi Feinbrun-Dothan, Flora Palaestina – Part Three, עמודים 182-183, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 159-162
  7. ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 588
  8. ^ 1 2 3 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 397-9
  9. ^ 1 2 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 387