אחרי הקציר

אחרי הקציר
*Pokłosie*
	כרזת הסרט שהתפרסמה בארצות הברית
בימוי	ולדיסלב פסיקובסקי
הופק בידי	Menemsha Films and Monolith Films
תסריט	ולדיסלב פסיקובסקי
עריכה	ירוסלב קמינסקי
שחקנים ראשיים	אירניוס צ'ופ; דנוטה בורסוק; זביגנייב קונופקה; מארק קספרזיק; לך דיבליק; סטינסלב ברודני; אלזביטה רומנובסקה; יאן יורביץ'; פיליפ פלבייק; ירוסלב גרודה; ג'ק קרול; מריה גרבווסקה-קיירצ'ינסקה; רנדל ריידר; רוברט רוגלסקי; ריזארד רונצ'בסקי; סוזנה פיאלובה; אנדז'יי מסטלאז'; ירזי רדזיבילוביץ'; מאצ'יי סטוחר; וויצ'ך זיילנסקי; זביגניב זמחובסקי; וויצ'ך ולסיק; דנוטה שפלרסקה; מגדלנה גנטובסקה; אניטה פוקבנייק; Magdalena Wójcik
צילום	פאבל אדלמן
מדינה	פולין
חברת הפקה	Apple Film Production
חברה מפיצה	Monolith Films, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	9 בנובמבר 2012 (פולין); 10 בנובמבר 2012 (ארצות הברית)
משך הקרנה	107 דקות
שפת הסרט	פולנית
סוגה	סרט דרמה, סרט מותחן, סרט מלחמה
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

אחרי הקציר (בפולנית: Pokłosie) הוא סרט קולנוע מתח-דרמה פולני משנת 2012, שנכתב ובוים על ידי ולדיסלב פשיקובסקי (אנ'). הסרט מדמה אירוע מתקופת השואה שמבוסס על אירועי יולי 1941 – טבח יהודי ידוובנה, שבו רצחו תושבי העיירה הפולנים את שכניהם היהודים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתרחש בעיירה פולנית דמיונית בשם גורובקה (Gurówka). הסיפור מתחיל עם חזרתו של פרנקיזק קאלינה (אירנזיוס צ'ופ) לעיירה הכפרית שבה נולד בפולין, לאחר 20 שנים שבהן גר בשיקגו. פרנק מבקר את אחיו יוז'ף (מאצ'יי סטוחר) ומגלה כי העיירה מנדה את אחיו ומתנכלת לו מכיוון שיוז'ף אוסף ורוכש מאות מצבות ישנות של יהודים בני העיירה ששמשו את הגרמנים כחומר בניין ברחבי העיירה וכן לסלילת כבישים בזמן מלחמת העולם השנייה.

למרות ההתנגדות הגוברת של בני העיירה, האחים קאלינה היו נחושים בדעתם לגלות מה עלה בגורל יהודי המקום. במהלך הסרט המקומיים מציקים לאחים ואף תוקפים אותם, אך אלו ממשיכים בחקירתם. מאוחר יותר הם מגלים כי כל יהודי המקום נרצחו על ידי שכניהם הפולנים, נקברו בקבר אחים וכל רכושם נבזז.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירנזיוס צ'ופ בתור פרנקיזק קאלינה, אחיו של יוז'ף שחוזר לעיירה אחרי שגר בשיקגו.
מאצ'יי סטוחר בתור יוז'ף קאלינה, אחיו של פרנק ומנודה העיירה. גר בחווה של הוריו וממשיך בעבודת החקלאות של אביו.
יז'י ראז'ילוב בתור האב רקטור.
סוזנה פיאלובה בתור יוסטינה, נכדתו של סודבסקי ורופאה בעירה סמוכה.
אנדז'יי מסטלאז' בתור האב יאנוש פאבלק, כומר הקהילה הצעיר.
זביגניב זמחובסקי בתור מפקד המשטר המקומי סמ"ר ולוז'ימייש נובאק.
דנוטה שפלרסקה בתור המרפאת בצמחים הזקנה מהיער.

השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים שקרו בעיירה ידוובנה במחוז לומז'ה בפולין במהלך מלחמת העולם השנייה.

ב-10 ביולי 1941 פרעו הפולנים המקומיים ביהודי העיירה, התעללו בהם פיזית, והשפילו אותם. לאחר מכן הכניסו הפולנים את כל יהודי העיירה לדורותיה, כ-1500 נפשות, לאסם שהיה בעיירה והציתו את האסם כאשר היהודים בתוכו עודם בחיים. לאחר מכן בזזו הפולנים את רכושם ובתיהם של היהודים.^[^{דרוש מקור]}

ההשראה לכתיבת ובמוי הסרט (במקור היה אמור להיקרא "קדיש"- על שם תפילת האבלות היהודית) הגיעה מהמחלוקת שנוצרה בפולין בשנת 2000 בעקבות יציאתו לאור של הספר "שכנים" מאת הסוציולוג האמריקאי (פולני במקור) יאן טומאש גרוס. גרוס הוא זה שמביא לראשונה את תרחישי הטבח בידוובנה כפי שקרו באמת. עד לצאת "שכנים" הדעה הרווחת הייתה שהגרמנים הנאצים שכבשו את ידוובנה ב-1941 הם אלו שביצעו את הרצח ביהודים, אך מחקרו ההיסטורי של גרוס מוכיח כי היו אלו הפולנים המקומיים שטבחו בשכניהם היהודים. גרוס גרם למהפכה גדולה בפולין ושינה את הדרך שבה נתפסו הפולנים המלחמה- "הם היו רגילים לראות עצמם כקרבנות ולא כמקריבים".^[^{דרוש מקור]}

תוצאות מחקרו של גרוס עוררו סערה גדולה בפולין על הדרך בה האשים גרוס את הפולנים וגרוס נתפס כבוגד ואנטי-פולני, אך במקביל הביא מחקרו לתנופה של אנשים שהחלו להתעניין בהיסטוריה ולחשוף את הדברים כמו שהם ולא כפי שטויחו מאז המלחמה. ולדיסלב פשיקובסקי אמר כי: "הסרט אינו עיבוד של הספר של גרוס, שהוא דוקומנטרי ועובדתי, אבל הוא כן צמח ממנו, שהרי הוא היה מקור המידע והבושה שלי".^[^{דרוש מקור]}.

במשך זמן רב נאבק פשיקובסקי להפיק את הסרט. מספר קשיים עיכבו את תחילת העבודה על הסרט: " השגת מימון לתסריט השנוי במחלוקת" אומר פשיקובסקי "ומציאת הדרך הכי נכונה לגשת לנושא הכה טעון הזה בשביל פולנים רבים. לבסוף, זה לקח שבע שנים עד שהמפיק דריוש יבלונסקי הצליח לקבל מימון מטעם הקרן המדינית לקולנוע לסרט 'אחרי הקציר'.

ביקורות על הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בפולין לביקורות חלוקות כמו אביו הספר "שכנים". מצד אחד הסרט הולל על ידי בעלי תפקיד בממשלה ודמויות ציבוריות בולטות כמו הבמאי אנדז'יי ויידה ויוצר הסרטים ההיסטוריים הפולני מלגורזטה פקייר. לעומת זאת, פולנים המחזיקים בתפיסות לאומניות הביעו מורת רוח מהוצאתו לאקרנים של הסרט, עד כדי כך שהסרט הוחרם בערים מסוימות והוקע באינטרנט, ועיתונים מהצד הימני הפוליטי בפולין גינו בפומבי את הסרט^[^{דרוש מקור]}, כך למשל נכתב בכת העת "עיתון פולין" כי הסרט "קרני ומזיק לעם הפולני" ^[^{דרוש מקור]}, השבועון Wprost, שם תמונה של השחקן מאצ'יי סטוחר (ששיחק בסרט את יוז'ף קאלינה) בתוך מגן דוד וכתב " מאצ'יי סטוחר- האם הוא ביקש את הלינץ' של עצמו?". גישה זאת היא המשך ישיר ליחס העוין לו זכה הספר "שכנים" כאשר יצא לאור בשנת 2000.

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הביקורות Rotten Tomatoes דיווח על דירוג של 70% ביקורות חיוביות עם דירוג של 7.2/10 ממוצע המבוסס על 29 ביקורות.
האתר Metacritic נותן לסרט ציון ממוצע משוקלל של 62/100, המבוסס על 12 ביקורות, המציין "ביקורות חיוביות באופן כללי", נכון ל-2 באפריל 2014.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה למספר פרסים:

פרס יושב ראש יד ושם בפסטיבל הקולנוע ירושלים, (2013)^[1].
"פרס הנשר על שם קרסקי" על שירות לאנושות, (2013).
זוכה בפסטיבל גדיניה לסרטים, (2012).
הסרט זכה בשני פרסי סרטים פולניים: השחקן הכי טוב (מאצ'יי סטוחר) והעיצוב הפקתי הטוב ביותר (אלן סטרסקי), (2013).