אחריי המבול
אחריי המבול (בצרפתית: Après moi, le déluge) או בצורת רבים אחרינו המבול (בצרפתית: Après nous, le déluge) הוא מטבע לשון שמקורו בצרפתית. הביטוי מביע את אדישותו של אדם לגבי מה יקרה בעתיד, כאשר הוא מניח שאירועי העתיד לא ישפיעו עליו מכיוון שהגיע לסוף דרכו. הביטו מתייחס למבול המקראי וניתן לפרשו בשני אופניםː אחרי לכתי לא אכפת לי אם יבוא המבול והכל ייהרס. או לחליפין, אחרי לכתי עלול להגיע המבול ולכן דאגה לגבי העתיד היא לחינם[1]. מקובל גם להשתמש בביטוי כהבעת ביקורת על אדישות לגבי השלכות עתידיות של מעשים או התרחשויות בהווה.
מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי מיוחס ללואי החמישה עשר, מלך צרפת או, בצורה אחרינו המבול, לפילגשו מאדאם דה פומפדור[2]. ישנם גרסאות שונות לגבי ההקשר שבו נאמר הביטוי. על פי הגרסה הנפוצה הביטוי נאמר לאחר קרב רוסבאך, שנערך בשנת 1757, בו הובס הצבא הצרפתי על ידי הצבא הפרוסי. האמרה באה להביע אדישות המלך למשמעות התבוסה בקרב או אולי כדברי נחמה שהשמיעה מאדאם דה פומפדור באוזני המלך. המקור לייחוס הזה הוא מכתב שכתבה זמרת האופרה מרי פֶל(אנ') בו סיפרה שמאהבה הצייר מוריס קוונטין דה לה טור(אנ') סיפר לה שהדברים נאמרו בזמן שצייר את מאדאם דה פומפדור[3][4].
ישנם היסטוריונים המפקפקים בייחוס הזה וסבורים שהביטוי היה בשימוש בשפה הצרפתית טרם ימיו של לואי החמישה עשר[5].
הסופר וחוקר השפה הצרפתי קלוד דונטון(צר') טוען שהביטוי הפך לשגור בעקבות חיבור של המתמטיקאי הצרפתי פייר לואי מאופרטויס(אנ')[6] בו העלה את האפשרות שהשביט האלי יכול להביא כליה על העולם[7]. על פי תחזיתו של אדמונד האלי השביט היה צפוי לשוב ולהופיע ב-1758. האלי עצמו העלה תאוריה שהמבול המקראי נגרם על ידי כוכב שביט שחלף קרוב מאוד לכדור הארץ[8].
הבלשן הצרפתי אלן ריי(אנ') מצא שהאזכור המוקדם ביותר בכתב של הביטוי הוא רק מ-1789[3].
אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרל מרקס בספרו הקפיטל משתמש בביטוי בפרק הדן בהגבלת אורכו של יום העבודה כדי לתאר את יחסו של הקפיטליסט לבריאותו של העובד. הוא כותב”"אחרינו המבול" הוא ביטוי מפתח עבור כל קפיטליסט או אומה קפיטליסטית. ההון אדיש לבריאותו ותוחלת חייו של העובד אלא עם החברה כופה עליו להתייחס לכך”[9].
בשנת 1989 הוציאה לאור הזמרת נורית גלרון את השיר המחאה הפוליטי "אחרינו המבול". את מילות השיר כתבה גלרון והוא הולחן על ידי ארקדי דוכין ונכלל באלבום בעל אותו שם. השיר מבקר את המשך שיגרת החיים והבילויים בתל אביב בימי האינתיפאדה הראשונה, תוך הפגנת אדישות למתרחש בשטחים ולסבל של הפלסטינים. השיר עורר כעס בקרב חלקים בציבור הישראלי והוועד המנהל של רשות השידור הישראלית החליט לאסור את השמעתו בתחנות הרדיו ובטלוויזיה[10], וגם בגלי צה"ל נאסרה השמעתו[11].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחריי המבול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ E. Cobham Brewer, Dictionary of phrases and legends, 1898
- ^ Michael Mould, The Routledge Dictionary of Cultural References in Modern French, Routledge, 2011
- ^ 1 2 Joëlle Chevé, APRÈS NOUS LE DÉLUGE !" MADAME DE POMPADOUR, 1757", Historia, 2013
- ^ הציור מתוארך בדרך כלל ל-1755 לפני קרב רוסבאך
- ^ Ralph Keyes, The Quote Verifier, New York: St. Martin's Publishing Group, 2006
- ^ Pierre-Louis Moreau Moreau de Maupertuis, Lettre sur la Comète, 1742
- ^ Claude Duneton, La puce à l'oreille : les expressions imagées et leur histoire, Paris: France Loisirs, 2001, עמ' 488
- ^ Edmond Halley, Some Considerations about the Cause of the Universal Deluge, Laid before the Royal Society, on the 12th of December 1694, Philosophical Transactions 33, Royal Society, 1724, עמ' 118-123
- ^ קרל מרקס, 10, הקפיטל, כרך 1
- ^ השירים "אחרינו המבול" ו"חד גדיא" נפסלו לשידור, מעריב, 6 בדצמבר 1989
- ^ רונן טל, גל״ץ הגביל השמעת שיר של נורית גלרון, חדשות, 5 באפריל 1989