אחמד סדיק
 | |
| לידה |
1884 סלוניקי, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| נרצח |
1 באפריל 1945 (בגיל 61 בערך) |
| מדינה |
בוסניה והרצגובינה, יוגוסלביה |
| מקצוע |
סוחר |
| מספר צאצאים | 2 – זיינבה (Zejneba) ונאדז'ה (Nadza) |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| סטטוס היסטורי | לא שרד את המלחמה |
| מקום ההכרה | יד ושם |
| אופן הנצחה | עץ בשדרת חסידי אומות העולם |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (29 בינואר 1984) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אחמד סדיק |
  | |
אחמד סדיק (באנגלית: Ahmed Sadik; 1884 – 1945) היה חסיד אומות העולם מיוגוסלביה[1]. את התואר קיבל סדיק על כך שב־1942 סייע למשפחה יהודית לצאת מאזור הסכנה שבבוסניה, ולעבור לאזור בטוח יותר אשר בשליטה איטלקית. סדיק הוצא להורג ב־1945 באשמת הצלת יהודים.
חייו לפני המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחמד סדיק, או בכינוייו "שארלופ", נולד בשנת 1884 בסילון.[2] לפי מקור אחר, הוא נולד בסלוניקי, יוון.[2] הוא הגיע לסרייבו בשנת 1913, רכש בעיר חברים יהודים רבים ועסק במסחר. לפי המקור הנ"ל, ייתכן שעבר לגור בפזריץ בשנת 1931.[2] לסדיק נולדו שתי בנות – זיינבה (Zejneba) ונאדז'ה (Nadza).
סיפור ההצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי דבריה של זיינבה, בתו של סדיק, המשפחה ידעה שהוא עוזר ליהודים רבים, אך הוא סיפר להם רק על מקרה אחד.
בתחילת 1942, סדיק היה בתחנת הרכבת בקוניצה (Konice), כשזיהה מכר יהודי – סוכן מסרייבו בשם איזידור פאפו (Isidur Papo), ביחד עם אשתו זינבולה, ושני הילדים – ברצו ומיקו. הוא שאל את איזידור לאן הם נוסעים, ואיזידור השיב – "לסרייבו, הביתה". סדיק סיפר לו שבסרייבו כבר אין יהודים מכיוון שכולם נלקחו, ואם יגיעו לשם, מייד יגרשו את כל המשפחה למחנה הריכוז יאסנובאץ (Jasenovac). משפחת פאפו לא ידעה מה לעשות. סדיק אסף אותם לביתו, הסתיר אותם לתקופת מה, עזר להכין להם מסמכים בדויים, והצליח להעביר אותם לתחום של שליטה איטלקית, וכך ניצלו. לאחר פעולת ההצלה, מישהו הלשין על מעשיו של סדיק והוא נאסר על ידי הגרמנים ב-1945. הוא גורש באחד הטרנספורטים האחרונים למחנה יאסנובאץ, יחד עם עוד כ־800 אנשים, שם הוצא להורג באשמת סיוע ליהודים. כל האנשים האחרים מאותו טרנספורט נהרגו גם כן. מקום קבורתו של סדיק לא נודע. שמו של אחמד סדיק מונצח על מצבת ענק שהוקמה בסרייבו לזכר קורבנות ולוחמים[2]
לפי מכתבו של יוסף קביליו למרדכי פלדיאל מ"יד ושם", איזידור וזינבולה פאפו ושני ילדיהם עלו לארץ. איזידור, זינבולה וברצו נפטרו, ובזמנו, מיקו חי באוסטרליה.[2]
קבלת התואר "חסיד אומות העולם"[עריכת קוד מקור | עריכה]
תואר חסיד אומות העולם של סדיק הוענק ב־29 בינואר 1984 לבתו זיינבה הרדגה סוסיץ' (Zejneba Hardaga Susic) ולבעלה מוסטפא הרדגה (mustafa Hardaga), וכן לאחיו של מוסטפא – איזט הרדגה (Izet Hardaga), ולאשתו בכריה הרדגה (Bachriya Hardaga), על סיועם למשפחות יהודיות בזמן השואה. ב-16 ביוני 1985 הגיעה זיינבה הרדגה לטקס ב"יד ושם" ובו נטעה עץ בשדרת חסידי אומות העולם בשמה ועל שם בעלה מוסטפא הרדגה ואביה אחמד סדיק. הם היו מן המוסלמים הראשונים לקבל תואר זה.[2]