אח"י בת גלים 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י בת גלים 2
אונית הגלנוע אח"י בת גלים 2 במעגן שארם א-שייח'
אונית הגלנוע אח"י בת גלים 2 במעגן שארם א-שייח'
תיאור כללי
סוג אונייה אוניית גלנוע
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
הוזמנה נבנתה ביפן 1974 בשם קוסמוס. ב-1978 נרכשה עבור חיל הים הישראלי
תקופת הפעילות 1978–1984 (כ־6 שנים)
אחריתה יצאה מהשירות ב-1984 ונמכרה לשימוש אזרחי לחברה מחוץ לישראל
מלחמות וקרבות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 5,000 טון
אורך 96 מטר
רוחב 16 מטר
שוקע 4.90 מטר, בקצה החרטום 3 מטר
מהירות שיוט – 12 קשר
גודל הצוות 38 איש
גובה התרנים 24 מטר מקו המים
הנעה 2 מנועי דיזל 1,600 כ"ס כל אחד
צורת הנעה 2 מדחפים
חימוש נשק קל בלבד
דגם אניית חיל הים בת גלים 2 שהוכן על ידי האמן ואיש צוות ערן בכר מוצב במוזיאון ההעפלה וחיל הים' 22 ביוני 2017

אח"י בת גלים 2 היא אוניית גלנוע, ששירתה בחיל הים הישראלי בשנים 1978 עד 1984. עסקה בהעלאת יהודי אתיופיה במסגרת מבצע נמל בית בזירת הים האדום. הועברה לים התיכון ושימשה להעברת כוחות וכלי רכב משוריינים לפלנגות הנוצריות במהלך מלחמת לבנון הראשונה. חזרה למבצעי עליה נוספים בים האדום. באוקטובר 1984 הוצאה האונייה משירות בחיל הים והועמדה למכירה בנמל חיפה. בשנת 1987 נקנתה על ידי חברה יוונית שמה שונה ל ALENTON ועבדה במזרח הים התיכון, כולל הובלות לבירות.

בת גלים 2 היא כלי השיט השני הנושא שם זה בחיל הים. כלי השיט הראשון בשם זה הייתה אונית תובלה אשר הוטבעה, על ידי קומנדו ימי מצרי, בנמל אילת במהלך מלחמת ההתשה. האונייה השלישית בשם זה היא אח"י בת גלים 3 אוניית עזר אשר שרתה בחיל הים והועברה למכון לחקר הימים והאגמים.

רכישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנייה נבנתה ביפן בשנת 1974 לצורך הובלת צינורות כבדים ופרישתם בלב ים ונקראה במקור COSMOS-1. בשנת 1978 הוצעו האונייה למכירה, יחד עם אחותה COSMOS-2, במחיר זול יחסית. מפקד חיל הים, מיכאל ברקאי, הוזמן באותה עת על ידי איש העסקים הישראלי שאול אייזנברג להופיע בפני חיל הים של טאיוואן כסיוע לשיווק מערכות לחימה מתוצרת ישראל. באותה עת נודע לחברת איזנברג במזרח הרחוק על העמדת האוניה למכירה וכך נוצר הקשר עם החברה המוכרת.

הצורך באונייה עבור חיל הים היה באותה עת כפול: מחד, סיוע לספינות הסער בזירת ים סוף - היות שבכל חופי הים האדום אין נמל נייטרלי שספינות הסער יוכלו להיכנס אליו לתדלוק או במקרה חירום; מאידך, הגדלת כושר התובלה וההנחתה של חיל הים. מבנה האונייה כאוניית גלנוע עם פתח קדמי, איפשר מענה לשני הצרכים וראש המטה הכללי מרדכי גור אישר את רכישת האוניה.

הפלגה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האונייה הושטה לסינגפור על ידי המוכרים ושם נמסרה ונרשמה כא.מ בת גלים של חברת צים. בסינגפור עברה האונייה שיפוצים במבדוק, במשך חודש ימים, בפיקוח המהנדס הימי אל"ם אלחנן התרסי. במהלך השיפוץ הותאמו מיכלים לנשיאת דלק עבור ספינות הטילים.

מהצוות המקורי שהיה ברובו סיני, נשאר קצין מכונה, כדי להדריך את הצוות הישראלי בעת ההספנה וההפלגה הראשונה. ההשטה לארץ נעשתה כאונייה צים. בצוות האונייה הפליג רב חובל אליעזר אקסל כאשר רס"ן מיל יהודה מנור קצין ראשון, קצין חיל הים דוד כהנא קצין שני ור/ח בכיר עמנואל קלמפרר כקצין שלישי.[1]

בדרום הים האדום פגשה בת גלים זוג ספינות סער בפיקוד אל"ם מיכה רם, שהיה אז סגן מפקד זירת ים סוף והוא עבר מספינות הטילים לאונייה. רם הפליג בבת גלים למעגן שארם א-שייח' וגם ביצע את תמרון ההתקשרות למזח הצר שהוקצה לאוניה. לאחר העגינה שוחרר הצוות האזרחי.

כושר ביצוע משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כושר נשיאה והנחתה – בת גלים 2 הייתה אוניית גלנוע בעלת מחסן אחד גדול ובחרטום מערכת של דלתות ורמפה. שנועדו לפריקה וטעינה של כלי רכב בנסיעה. יכולת העמסה של האוניה היה כ־2,900 טון. הכושר המרבי לנשיאה והנחתה כלל 22 טנקי מגח או שילובים שונים. האוניה שולבה בכח הנחיתה של זירת ים סוף. בזירה זו, במרבית החופים, היה צורך להשתמש בטנק גישור על מנת להנחית רכב קרבי משוריין לחוף.
  • אונית אם לספינות סער – בת גלים 2 הוכנה לתספוק ותדלוק ספינות טילים. תפוסת מיכלים שלה הייתה של 700 מ"ק דלק להספקה.
  • תפקידים מיוחדים – יכולת נשיאת אמצעי קומנדו ימי והורדתם בלב ים: באמצעות שני מנופי זרוע בכושר הרמה של 10 טון בקדמי ו-20 טון במרכזי. הספינה יועדה לבצע משימות מיוחדות, כולל כניסה לנמלים וקרבה לחופים זרים. צוות האוניה היה מחיל הים, אך תפקד בשגרה בבגדים אזרחיים.
  • הדרכה ואימוני ימאות – האונייה שימשה גם לאימון חובלים וצוות ים בהפלגות.

משימות בים האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהגעת האוניה ותחת פיקודם של מייק גל ואריה גביש ביצעה אח"י בת גלים משימות רבות:

  • אונית אם לסטילי"ם בהפלגות לדרום הים האדום למטרת תדלוק, תספוק, ומענה לצרכים שונים. בין השאר נועדו ההפלגות להיכרות עם שוניות האלמוגים באזור.
  • העברת סולר שנטען בנמל אילת לבסיס חיל הים בשארם א-שייח'.
  • אימונים חודשיים בהנחתת טנקי מגח, בדרך כלל בחוף המרסה הגדולה. באימונים אלה השתתפה נחתת 60 מטר, שהנחיתה טנק גישור מגח ועשרה טנקי מגח.
  • אימונים עם שייטת 13 לטעינה ופריקה של "חזירים", סנוניות וסירות גומי. באימונים אלה השתתף גם עמי אילון, שהיה אז מפקד שייטת 13.
  • ליווי LM CASMA היא אח"י רומח (סער 4) לשעבר שנמכרה לצי הצ'יליאני, עד מעבר למיצרי באב אל מנדב ותדלוקה בלב ים, בסוף שנת 1979.
  • הפלגות הדרכה, ניווט וימאות לקורסי חובלים.
  • תספוק כוח צה"ל באי טיראן במים ובמזון בעזרת מכלית מים ריו. האוניה נחתה על הסלעים באי טיראן והמכלית נפרקה מהאוניה באמצעות רמפה. תוך שהיא נוסעת על משטח סלעי בגובה מים של כמטר.[א]
  • לאחר חתימה על הסכם השלום עם מצרים, סייעה בת גלים 2 לפינוי בסיס א-טור מרק"מ שהיה מוצב באזור. האוניה הייתה נקשרת לרציף בא-טור כשחרטומה קרוב מאוד ליבשה, כלי הרק"מ היו עולים לאוניה בנסיעה באמצעות רמפה. פריקת הרק"מ נעשתה ברציף האצבע של ספינות הטילים, באופירה וכלי הרק"מ היו יורדים בנסיעה באמצעות רמפה לרציף הראשי.
  • בשנת 1981 יצאה האוניה בפיקודו של אילן בוכריס לליווי כח ספינות סער בפיקוד סא"ל בני אריאלי להפלגה ארוכה. הכח כלל את אח"י כידון (סער 4) בפיקוד רון גינזבורג ואח"י תרשיש (סער 4) בפיקוד דודו אייבר.

עלייה מאתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מבצע נמל בית

לאחר פינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים הופסקה נוכחות הקבע של ספינות סער בים האדום. בשנת 1981 הועמדה האונייה בנמל חיפה למכירה. באותה עת עלה הצורך בהבאת עולים אתיופיה שהגיעו לסודאן ועקב כך הוכשרה האונייה מחדש. במבצעים שבהם השתתפה מנובמבר 1981 עד אפריל 1983 עלו ארצה באמצעותה כ-1,000 עולים מיהדות אתיופיה. העולים נאספו מחופי סודאן, הושטו באמצעות האונייה, בתחילה לשארם א-שייח' ולאחר פינויו לנמל אילת ומשם הועברו למרכז הארץ.

מבצע הגדרה עצמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 8 ל-15 בנובמבר 1981 ביצעה האונייה חילוץ עולים מאתיופיה, מחוף בדרום סודאן במסגרת מבצע "הגדרה עצמית". הספינה ביצעה שני סבבים והועלו 164 עולים.[2] מפקד זירת ים סוף אל"ם משה אורון שימש כמפקד בכיר בים (מב"ב), אולם בעצם לא שותף לתכנון ולנוהל הקרב, לאור המידור עליו הקפידו אנשי המוסד ומפקד האונייה. אורון התרשם שהפעלת האונייה נעשית שלא לפי נוהלי חיל הים וגם לא של הצי המסחרי. כמו כן ראה שהטיפול בעולים במהלך השהיה באונייה אינו מספק. את התרשמותו העביר למפקד חיל הים.

מבצע אביב הרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסבב השני נקבע מפקד שייטת ספינות הטילים, אל"ם אריה רונה כמפקד בכיר בים. מפקד האונייה היה אילן בוכריס ומפקד כח שייטת 13 היה בועז שקדי. לצורך המבצע נרכשו במיוחד סירות גומי גדולות יותר בעלות קרקעית קשוחה שזכו לכינוי "מולית". האונייה יצאה מאילת ב-14 בינואר 1982, והגיעה מול חוף הפינוי ב-17. במקום המתוכנן היו גלים גבוהים שלא אפשרו הפעלת סירות.

רונה החליט להתקרב לחוף ובוכריס ניתב את האוניה בין שוניות האלמוגים. הגלים שככו אך בניסיון לעגון התברר שהעומק גדול בהרבה מהמסומן במפה. כננת העוגן התקשתה לאסוף חזרה את כל השרשרת שהוטלה. במשך שעות נעשתה עבודת ימאות קשה עד שלבסוף נאספה השרשרת חזרה. בליל 17–18 נאספו 110 עולים.

האונייה שייטה הלוך וחזור ובליל 21–22 נאספו 106 עולים. והאונייה חזרה לשייט. נוצרה בעיה רפואית אצל אחת העולות נתגלתה חשש לדלקת קרום המוח ונדרשה העברה לבית חולים. האוניה הפליגה צפונה במפקדת חיל הים החל תכנון פינוי מוסק. פעולה שלא נעשתה קודם לכן בטווח כה רב מהארץ. לרווחת כולם החולה הגיבה בצורה מצוינת לאנטיביוטיקה ולא היה צורך בפינוי.

גישה שלישית נעשתה בליל 24–25 ובה נאספו 136 עולים. לצורך ספירת מספר העולים המדויק הועברו העולים מצד אחד של המחסן לשני, כשבזמן המעבר קיבל כל אחד מהם סוכרייה. בגמר העברת העולים נמצא שחולקו 352 סוכריות. כך הגיע מפקד המבצע למסקנה שהועברו 352 עולים.

המבצע הסתיים ב-27 בינואר 1982 כשהאונייה נכנסה למעגן שארם א-שייח' משם הועברו העולים בטיסות לנמל התעופה בן-גוריון.

מבצעי שלב ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת נובמבר 1982 עברה האנייה בפיקוד עוזי טישל את תעלת סואץ דרומה והתבססה בנמל אילת.

משם יצאה בפיקודו לחמש הפלגות לדרום הים האדום במבצעי אגם מוזהב, שמר חום, אי.טי. (1 ו-2) וטרופל לצורך הבאת עולים יוצאי אתיופיה מחופי סודאן שנמשכו מנובמבר 1982 ועד אפריל 1983[3].

פעילות במלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה

בתחילת המלחמה פעלה האוניה בלב ים כשהיא נושאת עליה כוח משייטת 13 בכוננות לתקיפת נמלי סוריה.

בשבוע השני למלחמה התעורר צורך להעביר לפלנגות הנוצריות, אמצעי לחימה ורכב קרבי משוריין. חוף הנחיתה היה בנמל ג'וניה מזח פתוח שלא מוגן בשובר גלים. אף כי היו באזור החוף הלבנוני כלי שיט של שייטת הנחתות נבחרה הבת גלים לפעולה. הסיבה העיקרית לבחירתה נבעה מכך שבאזור בירות פעלו כלי שיט של ציים רבים ארצות הברית, הצי הצרפתי והצי האיטלקי. צפונה יותר מול החוף הסורי שייט הצי הסובייטי. השאיפה הייתה לבצע את הפעילות מול הפלנגות הנוצריות בצורה דיסקרטית. הופעת נחתת הייתה מצביעה על הפעילות המתבצעת. ואילו הופעתה אח"י בת גלים נראתה כאונית סוחר שלא תמשוך תשומת לב. עומק המים ליד המזח חייב גישור בין האוניה לחוף. לשם כך נישא באוניה טנק גישור מדגם טירן, והאונייה תרגלה רבות את ההנחתה בצורה הזאת. ההנחתה נעשתה באבטחה של ספינות הטילים.

לבת גלים התווספו גוררת מגויסת והנחתת אח"י אשדוד עם טנק גישור שהפליגה בנתיב אחר. הגשר של טנק גישור מגח רחב וחזק יותר. פעולה כזאת שנחתת 60 מטר מקדימה ומורידה את טנק גישור עבור הבת גלים 2 תורגלה רבות בזירת ים סוף. התדרוך האחרון התקיים לפני הרמטכ"ל רפאל איתן שבא לשם כך לבסיס חיפה. בניגוד לכוונתו של מפל"ג הנחתות מייק אלדר, החליט שהבת גלים תנחת ראשונה ותשתמש בטנק גישור טירן שנשאה עימה.

ב־14 ביוני 1982, יצאו הכוחות לדרך. בשעות אחרי הצהריים בהיות הבת גלים מול בירות פגשה משחתת איטלקית שסיירה במקום אך לא עוררה את חשדה. התקרבה למעגן ג'וניה והגיעה מול מזח. אותה עת נדרש תמרון בלתי שגרתי: להעמיד אונייה בגודל 5,000 טון בניצב למזח פתוח לרוח ולזרמים. בלילה חשוך במקום שלא ביקרה קודם כאשר גשר הפיקוד נמצא בירכתי האוניה רחוק מנקודת המגע בקצה החרטום.
עם הימאות הטובה של המפקד והצוות, הצליח תמרון האונייה בניסיון השני. הפריקה שנעשתה בעזרת טנק גישור טירן החלה בשעה 22:15 והתנהלה כסדרה. באותה הפלגה הועברו עשרה טנקי טירן ו-16 נגמ"שים לידי הפלנגות הנוצריות.

לאחר מלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חזרת האוניה לזירת הים התיכון באוגוסט 1983 השתתפה האוניה באימונים רבים עם שייטת 13 ושייטת 3 כולל ליווי ותדלוק זהרונים בהפלגה סביב קפריסין.

בסוף חודש מאי 1984 קיימה האנייה בפיקודו של עוזי טישל הפלגת לימודים של כ-20 יום ואספה מידע מועיל לקראת מבצעים הרחק במערב הים התיכון.

מפקדי האונייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אח"י בת גלים 2
דרגה ושם תקופת כהונה כמפקד הספינה הערות תמונה
סא"ל מייק גל מ-1 בפברואר 1978 עד 31 בינואר 1979
רס"ן אריה גביש ינואר 1979 – יוני 1980
רס"ן אילן בוכריס יוני 1980 - 1981
ללא מפקד 1981 בעמידה בחיפה
אילן בוכריס ינואר 1982 - 1983 מלחמת שלום הגליל
רס"ן עוזי טישל ספטמבר 1982 - יולי 1984 מבצע נמל בית
רס"ן רפי בנימין יולי 1984 – 23 אוקטובר 1984 אימונים עם שייטת 13 הכנה לקראת מכירה

ציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה מנחם בגין התרשם מפעולת הבאת העולים והביע זאת במברק מ-25 במרץ 1982 ”ברכה לעולים כל הכבוד למעלים באהבה ובברכת שיבת ציון. מנחם בגין.”
ב-14 ביוני 1982, במהלך מלחמת לבנון הראשונה הוציא שר הביטחון אריאל שרון ציון לשבח לחיל הים. מנוסח המכתב עולה כי שייטת הנחתות ואח"י בת גלים הם שזיכו את חיל הים בציון הנ"ל. השר הסביר במכתבו כי ”חיל הים הפליא לעשות בשליטה מלאה על נתיבי הים, בהנחתת כוחותינו ... בפעולת חיל הים הייתה דוגמה מובהקת של גישה עקיפה”.[4]

לוח אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים[5] בשירות אח"י בת גלים 2
תאריכים אופי הפעילות מקום התרחשות תיאור הפעילות הערות
1978 רכישה יפן האנייה נרכשה והפליגה לסינגפור לטיפול תחזוקה במבדוק הצצות המשיט באחריות המוכר
1978 הפלגה לארץ האוקיינוס השקט, האוקיינוס ההודי והים האדום הפלגה כאנית סוחר הגעה לשארם א-שייח'
17-21 בספטמבר 1978 הפלגת אימונים מרכז הים האדום מבצע "נרות שבת 1" להכרת הזירה ותפקוד האונייה
24-29 באוקטובר 1978 כאונית אם מרכז הים האדום מבצע "גאומטריה 3" תספוק אח"י כידון (סער 4) ואח"י חיפה (סער 2)
28 בנובמבר – 3 בדצמבר 1978 הפלגת אימונים מרכז הים האדום מבצע "נרות שבת 1" להכרת הזירה ותפקוד האונייה
4-8 בפברואר 1979 הפלגת אימונים מרכז הים האדום מבצע "נרות שבת 3" להכרת הזירה ותפקוד האונייה
5-26 במרץ 1979 אימון הפלגה ארוכה דרום הים האדום " גאומטריה 5" תספוק אח"י רומח (סער 4) ואח"י עכו.
1979 כאונית נחיתה אזור שארם ומפרץ אילת תרגילים חודשיים בהנחתת שריון.
9-20 נובמבר 1979 אונית אם דרום הים האדום תדלוק בים מעבר למצרי בב אל מנדב LM CASMA[ב] ואת ספינות הליווי אח"י כידון (סער 4) ואח"י קשת שסיירו במפרץ עדן.
1980 מעבר זירה תעלת סואץ העברה לחיפה
1980 אנית אם מזרח הים התיכון הפלגת בדיקה לאמצעי לחימה שייטת 13 ספינות זהרון הורדו למים בקרבת כרתים והפליגו לארץ.
5-26 ינואר 1981 אונית אם דרום הים האדום תדלוק בים מעבר למצרי בב אל מנדב LM CHIPANA[ג] ואת ספינות הליווי אח"י כידון (סער 4) ואח"י תרשיש (סער 4) שסיירו במפרץ עדן.
29 בינואר 1981 הובלת קומנדו ימי מפרץ אילת "כח נפשי" בדיקת חוף בשיתוף אח"י כידון (סער 4) וכח משייטת 13
תחילת 1981 השבתה נמל חיפה האוניה הושבתה והוצעה למכירה נלקחה לחידוש במספנות ישראל
1981 מעבר זירה תעלת סואץ מעבר מצפון לדרום והצטרפות לזירת ים סוף המעבר כאונית סוחר.
1981 ליווי ספינות סער דרום הים האדום פלגת ספינות סער בפיקוד סא"ל בני אריאלי יצאה להפלגה שארכה כשלושה שבועות הבת גלים שימשה אוניית אם העביר אספקה ותדלוק בלב ים.
8 – 15 נובמבר 1981 חילוץ עולים חוף דרום סודאן "הגדרה עצמית" בפיקוד אל"ם משה אורון הבת-גלים עם חולית שייטת 13 מעלה עולים מאתיופיה בשני סבבים 164 עולים[2]
14 – 27 ינואר 1982 חילוץ עולים חוף דרום סודאן "אביב הרים" בפיקוד אל"ם אריה רונה האונייה בת-גלים עם חולית שייטת 13 מעלה עולים מאתיופיה בחוף סודאן 352 עולים.
2-6 בפברואר 1982 מעבר זירה תעלת סואץ הפלגה מאילת לחיפה בפיקוד רב חובל סרן פיליפ עירון.
22-26 בפברואר 1982 מעבר זירה תעלת סואץ הפלגה מחיפה לאילת בפיקוד סא"ל מייק אלדר.
28 בפברואר – 16 במרץ 1982 חילוץ עולים חוף דרום סודאן "טבעת מופת" בפיקוד אילן בוכריס האונייה בת-גלים עם חולית שייטת 13 מעלה עולים מאתיופיה 172 עולים.
22-25 במרץ 1982 מעבר זירה תעלת סואץ מעבר מאילת לחיפה הצטרפות לבסיס אשדוד.
9 ביוני - 14 ביוני 1982 כוננות לתקיפת חיל הים הסורי מערבית לחוף לבנון כוחות שייטת 13 עם ציוד לחימה מיוחד הכוננות לא הופעלה.
14 ביוני 1982 סיוע לנוצרים חוף ג'וניה בצפון לבנון "מחזה פלאים" הנחתת 16 נגמ"שים ו-10 טנקי טירן בשיתוף גוררת מגויסת, נחתת אח"י אשדוד (פ-61) ובסיוע טנק גישור טירן הביצוע נעשה באבטחת ספינות טילים שליוו מרחוק את התנועה והפריקה.
7 באוגוסט - 8 באוגוסט 1982 איגוף בירות נמל בירות העברת חטיבת שריון לג'וניה ואגד ארטילרי שלוש הנחתות, בת גלים ואוניית גל-נוע מגויסת
22 באוגוסט - 8 בספטמבר 1982 החזרת כוחות מנמל בירות לחוף נהריה פינוי שתי חטיבות שריון ואגד ארטילרי - כ-600 טנקים, תותחים, וכלי רכב, יחד עם שלוש הנחתות
3-5 בנובמבר 1982 מעבר זירה תעלת סואץ מעבר מחיפה לאילת והצטרפות לזירת ים סוף המעבר כאונית סוחר.
9-21 נובמבר 1982 חילוץ עולים חוף דרום סודאן "אגם מוזהב" בפיקוד עוזי טישל האונייה בת-גלים עם חולית שייטת 13 מעלה עולים מאתיופיה
17-24 בינואר 1983 חילוץ עולים חוף דרום סודאן "שמר חום" בפיקוד עוזי טישל האונייה בת-גלים עם חולית שייטת 13 מעלה עולים מאתיופיה
9-13 בפברואר 1983 חילוץ עולים חוף דרום סודאן "מבצע אי.טי. " בפיקוד עוזי טישל האונייה בת-גלים עם חולית שייטת 13 המבצע הופסק בלא להביא עולים
14-20 במרץ 1983 חילוץ עולים חוף דרום סודאן "מבצע אי.טי. 2" בפיקוד עוזי טישל האונייה בת-גלים עם חולית שייטת 13
10-16 באפריל 1983 חילוץ עולים חוף דרום סודאן "מבצע טרופל. " בפיקוד עוזי טישל האונייה בת-גלים עם חולית שייטת 13
1-4 אוגוסט 1983 מעבר זירה תעלת סואץ מעבר מדרום לצפון והצטרפות לבסיס אשדוד המעבר כאונית סוחר.
14-15 בספטמבר 1983 תרגיל חילי ים התיכון האונייה משתתפת בתרגיל "עופר 3" עם ספינות טילים וספינות בט"ש וכלים משייטת 13.
17-18 בנובמבר 1983 תרגיל נחיתה חוף ישראל בים התיכון הבת גלים משתתפת בתרגיל הנחתה יחד עם אח"י בת שבע, אח"י אשקלון (פ-63), אח"י מעוז ושייטת 13.
מאי 1984 איסוף מידע מערב הים התיכון הפלגה עם ש/13 וחולית האזנה הרחק במערב הים התיכון לאיסוף מל"מ אח"י עצמאות ואח"י ניצחון באבטחה.
23 באוקטובר 1984 השבתה נמל חיפה האונייה יצאה מהמערך
1987 מכירה נמל חיפה האונייה נמכרה לחברה יוונית בתיווך חברת "שער הים" מחיפה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליאת לרר, דו"חות פעילות חיל הים, שנות עבודה 1978/9 1979/80, 1980/1, 1981/2, 1982/3, 1983/4, 1984/5, מדור היסטוריה - מחלקת מבצעים – מספן הים. - טרם שוחררו לעיון הציבור
  • דב רוזנטל, אלבום כלי שיט חיל הים בהוצאת מספן כוח האדם, 1992
  • זוהר אליה, כל גל נושא מזכרת ריאיון עם שולי אטון על מבצעי העלייה וכנס הצוות. ביטאון קול הכפר, 22 אפריל 2015 ע' 38 39
  • אריה קיזל, שייטת 13 נחתה בסודאן ידיעות אחרונות, 7 ימים 18 במרץ 1994
  • מייק אלדר, שייטת 11, הקרב על הצל"ש, הוצאת הד ארצי - ספרית מעריב, 1996, ע' 357 - 363
  • מייק אלדר, 688 מיהודי אתיופיה הוברחו לישראל, מעריב סופשבוע
  • מידד גיסין, מעבר בתעלת סואץ, בספר בא בימים, הוצאת דוקו, 2021, עמ' 135

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י בת גלים 2 בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לאחת ההפלגות הצטרף הרמטכ"ל רפאל איתן אשר ציין את היצירתיות והיוזמה בנושא זה. בדרך כלל בוצע תספוק כוח צה"ל באי טיראן באמצעות נחתת 60 מטר.
  2. ^ אח"י רומח (סער 4) לשעבר שנקנתה על ידי הצי הצ'יליאני, תודלקה ב-13 נובמבר וספינות הליווי אח"י כידון (סער 4) ואח"י קשת תודלקו ב-15 בנובמבר.
  3. ^ אח"י קשת (סער 4) לשעבר שנקנתה על ידי הצי הצ'יליאני, תודלקה ב-8 בינואר וספינות הליווי אח"י כידון (סער 4) ב-11 בינואר, אח"י תרשיש (סער 4) ב-12 בינואר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זכרונותיו של רס"ן יהודה מנור, באתר משמר המורשת הימית
  2. ^ 1 2 מייק אלדר שייטת 11 ע' 358.
  3. ^ יומן הוראות לילה אח"י בת גלים הנמצא במוזיאון חיל הים
  4. ^ המקור- מדור חינוך מספן כח אדם, דפי הסבר למפקד - חיל הים במלחמת "שלום הגליל", יוני 1982
  5. ^ יומן הוראות לילה - אח"י בת גלים הנמצא במוזיאון חיל הים