אזנות תבור
_;_Abraham_Goos_-_btv1b7200261r_(5_of_9)_(cropped).jpg)
.jpg)
אַזְנוֹת תָּבוֹר הוא מקום המוזכר בספר יהושע בין נחלתם של שבט יששכר ושבט נפתלי:
"וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר, וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה; וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב, וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם, וּבִיהוּדָה, הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ."
בתבור נפגשו שלוש הנחלות של זְבוּלֻן (דרום מערב), יִשָּׂשכָר (דרום מזרח) ושל נַפְתָּלִי (צפון). היישובים כִּסְלֹת תָּבֹר (ביִשָּׂשכָר) ואַזְנוֹת תָּבוֹר (בנַפְתָּלִי) הסמוכים לו קרויים על שמו של ההר, כאשר כִּסְלֹת תָּבֹר (המזוהה בדרך כלל עם הכפר אִכְּסָאל) הם ב"כְּסָלִים"\מותניים של ההר, ואַזְנוֹת תָּבוֹר הן באוזניו[1].
ישנם המזהים את המקום עם אזן ברשימות רעמסס השלישי[2]. יש גם המזהים את אזנות תבור עם יישוב בשם "אזנות" בתחום ציפורי המוזכר בספר אונומסטיקון שנכתב במאה ה-4 על ידי אוסביוס מקיסריה. השם אזנות תבור שימש בפי יהודי צפת יחד עם "כסלות תבור"[3] לציין את הפסגות של הר זבד[4].
כיום מקובל לזהות את אזנות תבור עם תל גובל (ח'רבת אֻם-גֻ'בֵיל) הנמצא כחמישה ק"מ צפונית להר תבור לאורך דרך נוף יער בית קשת. תל גובל בתחומי שמורת אלוני בית קשת הוא תל קטן יחסית (5 דונם) הנמצא בסמוך למעיין אַזְנוֹת ולנחל אַזְנוֹת הקרויים על שם העיר המקראית. התל בנוי על שתי טרסות\מדרגות, ונמצאו במקום שרידי קירות הקפיים, קברים, וחרסים מהתקופה הכנענית (ברונזה) המאוחרת[5] ומהתקופה הישראלית (ברזל), הרומית והביזנטית[6].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ארגז מכתבים, המצפה, 12 באוגוסט 1904
- ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך אזנות תבור
- ^ מפת עמק יזרעאל בהוצאת חברת הכשרת היישוב, שנות העשרים של המאה העשרים, עם כיתוב 'כסלות תבור', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ שבעה שבועות בגליל, הצבי, 30 באוקטובר 1885
- ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך אזנות תבור
- ^ הערך על תל גובל מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל