אורל ניקולה

**אורל ניקולה**
**Aurèle Nicolet**
	אורל ניקולה (ראשון משמאל), לאחר קונצרט בו ניגן בירושלים. יחד איתו (מימין לשמאל): יוסף טל, שבתי פטרושקה ואריה זקס
לידה	22 בינואר 1926; נשאטל, שווייץ
פטירה	29 בינואר 2016 (בגיל 90); פרייבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מוקד פעילות	שווייץ
תקופת הפעילות	מ-1948
מקום לימודים	הקונסרבטואר של פריז
סוגה	מוזיקה קלאסית
כלי נגינה	חליל צד
פרסים והוקרה	תחרות המוזיקה הבינלאומית של ז'נבה (1942)
	האתר הרשמי
	פרופיל ב-IMDb

אוֹרֵל ניקולֶה (בצרפתית: Aurèle Nicolet; ‏22 בינואר 1926 – 29 בינואר 2016) היה חלילן שווייצרי. נחשב לאחד החלילנים והמורים לחליל צד המשמעותיים במחצית השנייה של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולה נולד ב-22 בינואר 1926 בעיר נשאטל (Neuchâtel), בירת הקנטון בעל אותו השם בשווייץ. בצעירותו למד ניקולה חליל בקונסרבטואר של ציריך בכיתתו של החלילן אנדרה ז'ונה, ואחר-כך בין השנים 1945–1947 בקונסרבטואר של פריז בכיתתו של מרסל מואיז ואיבון דרפייה. בשנת 1947 זכה ניקולה בפרס ראשון בתחרות בקונסרבטואר, ובשנה לאחר מכן, בתחרות ז'נבה.

הקריירה התזמורתית המשמעותית שלו כוללת נגינה בתזמורת טונהאלה של ציריך בין השנים 1945–1947, חלילן סולן בתזמורת הסימפונית של וינטרטור בין השנים 1948–1950. וילהלם פורטוונגלר מינה אותו לחלילן הסולן בתזמורת הפילהרמונית של ברלין, שם ניגן בין השנים 1950–1959. בין השנים 1952–1965 היה המורה לחליל בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין (כיום UdK), ולאחר מכן המשיך ללמד בבית הספר הגבוה למוזיקה פרייבורג עד שנת 1981. גם אחרי פרישתו, המשיך לתת כיתות אומן ולהופיע באינטנסיביות רבה, עד אשר מצבו הבריאותי לא אפשר לו זאת יותר. בין השאר, ביקר בישראל פעמים אחדות ואף חגג בה את יום הולדתו ה-70.

הישגיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורל ניקולה הציג קריירה חלילנית מרשימה; הוא ניגן כסולן עם תזמורות חשובות, בקונצרטים של מוזיקה קאמרית, וכן הקליט דיסקים רבים בכל הז'אנרים של המוזיקה הקלאסית, בין השאר לחברות התקליטים סוני, פיליפס ואראטו.

מלחינים חשובים, וביניהם טורו טקמיצו, ג'רג' ליגטי, אדיסון דניסוב ויוסף טל,^[1] כתבו בעבורו יצירות, ולא בכדי; אורל ניקולה החל לעסוק באופן אינטנסיבי בנגינת מוזיקה מודרנית ואוונגארד, וכן תרם לטכניקות השונות של נגינת החליל בז'אנר זה.

נגינתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולה היה מייצג מהותי של אסכולת הנגינה הצרפתית בחליל מיסודו של פול טפנל, בין השאר הודות ללימודיו אצל גדולי החלילנים של זמנו, מרסל מואיז ואנדרה ז'ונה. נגינתו התאפיינה בצליל מלא וחד, ועם זאת גמיש. זאת ועוד, הוא ניחן בארטיקולציה חדה ונקייה במיוחד. שלא כמו מורו מרסל מואיז, נגינתו של ניקולה הייתה מאופקת יותר, ובנוסף - מהוקצעת, וחפה ממנייריזם בכל צורה שהיא.

חלילנים רבים מאוד למדו תחת הדרכתו של ניקולה, ומרובים אלו מתוכם אשר פיתחו קריירה חלילנית מרשימה. בין החלילנים הידועים שלמדו בכיתתו ניתן למנות את הסולן המפורסם עמנואל פהו. בכיתתו של ניקולה למדו גם ישראלים, ובהם החלילן משה אהרן אפשטיין. ניקולה זכור כמורה קשוח ותובעני, ועם זאת, ככזה שהשקיע את מירב מרצו בלימוד ובחלילנים אשר עבדו תחת הדרכתו.