אורי שרגא פייבל שרייאר
הרב אורי שרגא פייבל הלוי שרייאר (תקע"ט, 1819 - ליל ה' בכסלו ה'תרנ"ט, 18 בנובמבר 1898) היה רב גליציאני, דיין ומהדיר ספרים. נשיא הכבוד של כמה תנועות ציוניות בגליציה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבוהורודצ'אני. לרוניה טובה ולישראל משה שרייאר, שהיה סוחר עצים ממשפחה מיוחסת, דור שלישי לרבי אורי פייבל מדובינקה מחבר הספר "אור החכמה".
עם מות אביו בילדותו, התדרדר מצבה הכלכלי של המשפחה והם התפרנסו בדוחק מחנות מכולת שפתחה האם. אמו שלחה אותו לבית המדרש המקומי. רבי אברהם דוד מבוטשאטש שעבר בעיר, פגש אותו ושכנע את אמו למסור אותו לידיו כדי שיחנכו. הוא נסע עמו לביתו בבוטשאטש. בהמשך ההדיר והדפיס את ספריו של רבו זה וצירף להם את הגהותיו וחידושיו.
הרב אברהם דוד שידך אותו לבתו של אחד מנגידי בוצ'אץ', אליהו צבי גוטפריד, שקיבל על עצמו את פרנסת הילד עד לנישואיו. על חשבונו נשלח הילד לפודהייצה ללמוד אצל הרב נטע מלר. בהמשך למד אצל הרב שמחה יואל רובינשטיין מחבר "חלת לחם" שהתגורר בבוברקה הסמוכה ללבוב. בעת לימודיו בבוברקה הכיר את הרב יוסף שאול נתנזון והרב מרדכי זאב איטינגא, והשניים הסכימו שיישאר ללמוד תחת השגחתם עם הרב יצחק אהרן איטינגא שהיה צעיר ממנו בשנים ולימים כינה אותו בתשובותיו "מורי ורבי".
בגיל 16 שב לבוצ'אץ' ולמד במשך שנתיים בחברותא עם רבו-מאמצו. בתום שנתיים אלו נישא לארוסתו לבית גוטפריד והמשיך בלימודיו עם רבי אברהם דוד. במקביל הקימה אשתו בית מסחר שממנו התפרנס הזוג. לאחר פטירת רבו סירב להצעת רבנות בבוצ'אץ' והעדיף להתפרנס מבית המסחר שניהלה אשתו וללמוד בלא מחויבות ציבורית בבית המדרש. לאחר שרפה שפרצה בבוצ'אץ' בשנת ה'תרכ"א, 1861, וכילתה את בית המסחר, התמנה כרבה של עיר הולדתו בוהורודצ'אני (בראטשין).
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיבוריו על כתבי רבו נדפסו בשמות "גידולי הקדש" ו"מקדש מעט" על הספר דעת קדושים.[דרושה הבהרה].
- משמרת הקודש - הוספות ותשובות העוסקות בענייני הספר דעת קדושים ושאר עניינים.
- אוהב משפט - על הפולמוס בקהילת סיגט שרבי אורי שרגא פייבל היה אחד הבוררים בו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתן שטוקהומר, הרב אורי שרגא פייביל הלוי שרייאר ז"ל, בתוך: י"ל מימון (עורך), יובל המזרחי, ירושלים תשי"ב
