אורי רדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי רדלר
לידה 30 באוקטובר 1964
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 2020 (בגיל 56)
מדינה ישראל
שפות היצירה עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אליס אברמוביץ (2010 - 2020)
מספר צאצאים 1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוֹרי רדלר (30 באוקטובר 19648 בנובמבר 2020)[1] היה עורך ספרותי, עיתונאי, מתרגם וכלכלן, עורך ראשי בהוצאת סלע מאיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדלר נולד לאלישבע ולעׂפר, מורים במקצועם. עד גיל שנתיים התגוררה המשפחה באשדוד. אבי המשפחה עפר נהרג ב-1973 במלחמת יום הכיפורים.[2] לאחר פטירתו עברה המשפחה להוד השרון. בהמשך חייו למד רדלר לתואר ראשון בהיסטוריה וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב, אך לא סיים תואר מכיוון שלא עשה את נקודת הספורט.[3] למד גם בבית הספר לקולנוע בית צבי.

רדלר היה מבעלי חברת התוכנה רדלקס, יצרנית מעבד התמלילים מלל.[4]

ב-1994 הקים יחד עם שני שותפים את "זואי אונליין", בי בי אס פופולרי.[5]

עבד כעורך הראשי הראשון של הוצאת סלע מאיר והיה אחד מצמד מייסדיה. עבד גם בהוצאת שטיינהרט קציר.

מ-2010 ועד מותו היה בזוגיות עם אליס אברמוביץ, ובינואר 2018 נולד להם בן.

פעילות ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדלר תרגם עשרות ספרים ביניהם "מתקדמים לאחור: כיצד מדיניות רווחה פוגעת בעניים?" (אנ') מאת צ'ארלס מאריי (אנ'), כ-35 שנה לאחר שהספר יצא באנגלית והשפיע רבות על הכלכלה האמריקאית. כמו כן, הוא תרגם גם את "ציביליזציות גוועות: מדוע אירופה והאסלאם נעלמים?" מאת דייוויד פ. גולדמן,[6] ואת "המוות המוזר של אירופה: הגירה, זהות, אסלאם" מאת דאגלס מארי,[7] "דרקולה" מאת ברם סטוקר, מספר ספרים של טוביה טננבום,[8] "סיפוח עכשיו" מאת קרולין גליק, "11 כללים להתווכח עם שמאלנים" מאת בן שפירו, למי קראת פשיסט? מאת ג'ונה גולדברג, "יומרה קטלנית" מאת פרידריך האייק.

כתב חמישה ספרים, ובהם "לאהבה, הקלק כאן…: אהבה והכרויות באינטרנט",[9] "התמוטטות: על קריסת המערב ומות מדינת-הרווחה"[10] וספר ההיסטוריה האלטרנטיבית "לוּ".[11]

בנוסף אייר מספר ספרים.[12]

רדלר פרסם מאמרים רבים בנושאי כלכלה באתר מידה, בנושאי מחשב ואינטרנט בהארץ,[13] ובנושאים שונים בעיתונים אחרים.

ערך גם את המגזינים "אינטרנט עכשיו"[14] ו"אומנות דיגיטלית".[15]

הקים יחד עם רותם סלע בלוג בשם "הקפיטליסט היומי" שפורסם ב Nrg, ועסק בקפיטליזם.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 103FM - אראל סג"ל - הלך לעולמו הסופר אורי רדלר, באתר 103FM - האזנה לרדיו און ליין
  2. ^ קורות החיים של עפר רדלר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  3. ^ הספד לאורי רדלר, בעמוד הפייסבוק של סלע מאיר הוצאה לאור, 9 בנובמבר 2020
  4. ^ אורי רדלר באתר האייל הקורא
  5. ^ יורם קופרמינץ עפרה ריזנפלד, זואי אונליין, תרבות מעריב, 1 בספטמבר 1995, על המושג בי בי אס ראו: יהונתן זילבר, לפני שהייתה פה אינטרנט, באתר ynet, 2 באוקטובר 2010
  6. ^ יהודה שלם, התאבדות אי הילודה, שבת, מוסף מקור ראשון, 2014
  7. ^ יוני קמפינסקי, מה ניתן ללמוד מ'המוות המוזר של אירופה'?, באתר ערוץ 7, ‏י"ד בסיוון תשע"ט 17.06.19
  8. ^ שלום פליטים, אני ישן בחדרו של היטלר, איך לאלף יהודי.
  9. ^ על הספר ראו: דאה הדר, רומיאו32 וג'וליה29 עושים את זה, הארץ, 11 באוקטובר 2002
  10. ^ על הספר ראו: רותם סלע, אורי רדלר מודיע: המערב ישלם על שאננותו הפיננסית, באתר nrg‏, 9 ביוני 2012; הלל גרשוניביקורת ספר: אורי רדלר, התמוטטות, באתר מידה, 26 באוקטובר 2012; אמיר וייטמן, "התמוטטות" - כדאי שתתחילו לפחד, באתר ערוץ 7, 17 ביוני 2012; אורי רדלר בערב חדש אודות הספר "התמוטטות", סרטון בערוץ "Anochi", באתר יוטיוב (אורך: 05:56)
  11. ^ על הספר ראו: אלי אשד, לו מדינת ישראל הייתה אחרת והפוליטיקה שלה שונה, באתר יְקוּם תַּרְבּוּת, ‏2 באוגוסט 2019; ערן בר-טל, דמיינו עולם ללא גבולות, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2018
  12. ^ הספר "ילדים מתלבטים - דילמות של ילדים בתקופת השואה", "אוסף פעילויות לתלמידי הגן", ועוד
  13. ^ כתבות בשם קפטן אינטרנט, ראו כאן באתר עיתונות יהודית היסטורית
  14. ^ המגזין באתר "מגזינים ישנים"
  15. ^ כתב העת באתר הספרייה הלאומית
  16. ^ הקפיטליסט היומי באתר nrg; הקפטיליסט היומי, ברשת החברתית פייסבוק; הקפיטליסט היומי באתר מידה
  17. ^ אורי רדלר, להתראות, ותודה על האנצקלופדיה, באתר nrg‏, 5 ביולי 2006, עודד ירון, כל מה שרציתם לדעת על מייקל לואיס, באתר הארץ, 11 ביולי 2006
  18. ^ תגובות ראו: ויקיפדיה:מזנון/בעקבות המאמר של אורי רדלר, תגובת רדלר ראו: בנו של בנפתולי בוויקיפדיה באתר האונה