אופק הים
 | |
| המתחמים בין שני צירי האורך, המערבי, רציף הרברט סמואל והמזרחי, רחוב הירקון הנחצים על ידי מספר צירי רוחב, הצפוני, במרכז התמונה, רחוב נחמיה והדרומי לו, רחוב דניאל, והמתחם מצפון לרחוב נחמיה, וממערב לרציף הרברט סמואל ועד לים, מהווים את רוב שטח שכונת אופק הים שחלקה הקטן יותר השתרע ממזרח לרחוב הירקון | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
תל אביב-יפו  |
| תאריך ייסוד |
שנות ה־20 של המאה ה־20 |
| קואורדינטות | 32°04′09″N 34°45′51″E / 32.069093472498°N 34.764269059136°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   אופק הים  | |
  | |
אופק הים או בשמה האחר שכונת בנק אפ"ק היא שכונה יהודית לחוף ימה של תל אביב[1] שהוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על אדמות קרקארה שרכש בנק אנגלו-פלשתינה[2] מדרום לאדמת חברת גאולה. השכונה השתרעה על חלקם המערבי של הרחובות עזרא הסופר, נחמיה ודניאל ועל פי תוכנית החלוקה נועדה להיות בתחומי המדינה היהודית. ממזרח גבלה בשכונת ח'ארת אל טאנק[3] שברובע מנשייה שבצפונה של העיר יפו, כך גם מדרום, במערב, בים, ומצפון הייתה מחוברת לרצף העירוני היהודי של כרם התימנים וכרם קרטון.
בהמשך לדו"ח ועדת פיל יזמו הבריטים את הקמת ועדת וודהד שהציעה להרוס שורת בתים לאורך רחוב דניאל ובהם גם את בית ויצו בגבול מנשייה לשם סלילת תוואי ההפרדה - כביש ברוחב של 30–40 מטר, שישמש ציר לפטרולים בריטים ויהיה גדור מצידו היפואי והתל אביבי, בתוספת שערים שינעלו בתקופות של מתיחות ביטחונית. ההתנגדות לתוכנית בתוספת אמדן של 115,000 לא"י עלויות לתוואי המוצע הביאו לגניזתה.[4]
במאורעות תרפ"ט נרצח בשכונה האברך ברוך רוזין. המון משולהב שיצא ממסגד חסן בק, רוצץ את גולגולתו במוטות ברזל ופצע את שני בניו.
בתחילת מלחמת העצמאות נפגעו קשה חלק מבתי השכונה מירי ערבי מכיוון מנשייה ותושביה היו לפליטים ומצאו מקלט ארעי במתחמים מרוחקים מקו העימות העירוני.
שנים הרבה לאחר הקמתה עדיין סבלה השכונה מדימוי נמוך.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אור אלכסנדרוביץ', גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום, תיאוריה וביקורת, גיליון 41, קיץ 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דני רכט, שכונת בנק אפ"ק (אופק הים), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ קודם לכן יזם הבנק את הקמת שכונת פקידי אפ"ק
- ^ שכונת קרטון בשמה העברי, (שרובם המוחלט של תושביה, יהודים, אך מוניציפלית השתייכה לעיר יפו), שעל שיוכה למדינה היהודית או הערבית הייתה אמורה להחליט ועדת הגבולות שאמורה הייתה לקום לצד ועדת היישום של החלטה 181 של האו"ם. לא ברור אם ועדת הגבולות אכן הוקמה, ואם הוקמה אם פעלה על פי המנדט שניתן לה, אבל שכונת קרטון נכללה בתוך החלק היהודי של קו העימות העירוני - חבל ג' של החזית הדרומית של תל אביב
- ^ דני רכט, בית ויצ"ו בגבול מנשייה, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"