אוסטפאליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איסטפליה בתוך סקסוניה בערך 1000
  אוסטפאליה
  חלקים אחרים של סקסוניה
מפת אוסטפאליה מהמאה ה-19 בסביבות 1000, מציגה יישובים וחלוקות משנה

אוסטפאליהגרמנית: Ostfalen‏; באוסטפאלית: Oostfalen) הוא אזור היסטורי בצפון גרמניה, המקיף את הגאו המזרחי של דוכסות הגזע ההיסטורית של סקסוניה, התחום בערך על ידי נהר ליין במערב והאלבה וזאלה במזרח. הטריטוריה מתכתבת עם החלק הדרום-מזרחי של המדינות של היום סקסוניה התחתונה, מערב סקסוניה-אנהלט וצפון תורינגיה. יחד עם וסטפאליה, מרכז אנגריה ונורדאלבינגיה היה זה אחד מארבעת האזורים המנהליים העיקריים של סקסוניה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש השם Ostfalen כנראה הוא "מישור מזרחי". פאלן היא מילה גרמנית שמשמעותה "שטוח", "מפלס" ו"מישור" וקשורה למילה השוודית העתיקה fala, שנמצאת כיום בשמות מקומות כמו Falbygden ו-Falun, וכן בעיירה פאלסטדט שבצפון גרמניה. מישור צפון גרמניה של אוסטפאליה ווסטפאליה, המחולק על ידי נהר וזר, עומד בניגוד לאזור ההררי מדרום, לרמות המרכזיות של פרנקוניה ותורינגיה. בניגוד לשם וסטפאליה, שהונצח על ידי דוכסות וסטפאליה שהוחזקה על ידי הארכיבישופים-הבוחרים של קלן, השם אוסטפאליה יצא משימוש בהדרגה כאשר דוכסות הגזע הסקסונית התמוססה עם הדחת הדוכס היינריך הארי ב-1180.[1]

בלשנים גרמנים הציגו מחדש את המונח במאה ה-19 במהלך חקר השפה האוסטפאלית כניב גרמני נמוך. עם עליית חקר הגזע במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, החלו להזכיר – בעיקר מאת הנס פ.ק. גינתר[2]– תת-סוג "פאלי" (fälische Rasse) של "הגזע הארי" לפי התפיסה הנסתרת של הלנה בלוואצקי וחסידיה האריוסופיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תבוסתו של קרל הגדול והטבלתו של הדוכס וידוקינד בשנת 785 במהלך המלחמות הסקסוניות, אדמותיו שולבו באימפריה הפרנקית והסקסונים הומרו יותר ויותר לנצרות. הבישופים של הלברשטאדט והילדסהיים הוקמו במזרח סקסוניה, תחומות על ידי נהר אוקר, בשנים 804 ו-815 בהתאמה. דוכסות סקסוניה מימי הביניים חולקה בין מחוזות אוסטפליה, וסטפאליה ואנגריה.

הטריטוריה האוסטפאלית ברכס הרי הארץ הייתה חלק מאדמות התורשה של היינריך הצייד, הדוכס הסקסוני הראשון שהפך למלך הרומאים ב-919, וצאצאיו לשושלת האוטונית. הם השאירו כמה מנזרים וטירות רומנסקיות, נוף תרבותי שמקיף היום שלושה אתרי מורשת עולמית עם העיירות מימי הביניים גוסלאר וקוודלינבורג, כמו גם את קתדרלת סנט מריה וכנסיית סנט מיכאל בהילדסהיים. מכיוון שהטריטוריה המזרחית גבלה באדמות הסלאבים הפולבים מעבר לנהרות האלבה וזאלה, היא הפכה לנקודת המוצא של האוסטידלונג הגרמנית ("התיישבות המזרח") שהתחילה בפלישות של המלך היינריך והמשיכה על ידי המרקיזים הסקסונים.

לאחר שהדוכס מבית ולף היינריך הארי הודח באימפריאלי בשנת 1180, אוסטפאליה חולקה יותר ויותר למדינות קטנות יותר, ובראשן דוכסות בראונשווייג-לינבורג ורוזנויות אנהלט, ורניגרודה ובלנקנבורג וכן העיר הקיסרית של גוסלר, כמו גם השטחים הכנסייתיים של ארכיבישופות מגדבורג, הנסיכויות-בישופויות של הילדסהיים והלברשטאדט ומנזר קוודלינבורג. המסורת הסקסונית הונצחה על ידי הדוכסים האסקנים מסקסוניה-ויטנברג, שהבטיחו לעצמם את הכבוד האלקטורלי ומאוחר יותר הקימו את נסיכות הבוחר מסקסוניה באלבה העליונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוסטפאליה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dieter Thierbach, Rätsel des Alltags: Jeder kennt Westfalen – gibt es auch Ostfalen?‏ 2010-10-28 at the Wayback Machine, RP-online.de (August 9, 2005). Retrieved February 2, 2011. (בגרמנית)
  2. ^ Hans F. K. Günther, Rassenkunde des deutschen Volkes, München (J. F. Lehmann) 1922.