אוניות תרשיש

'אוניות תרשיש'
Tarshis Ships

סמליל חברת אוניות תרשיש צבוע על ארובת האונייה
נתונים כלליים
סוג	ספנות
מייסדים	ישראל אוירבך ויהודה רתם
תקופת הפעילות	1954–1992 (כ־38 שנים)
מיקום המטה	חיפה
משרד ראשי	חיפה, רח' העצמאות
בעלות	הקיבוץ המאוחד
ענפי תעשייה	ספנות
מוצרים עיקריים	הובלה ימית בינלאומית

אוניות תרשיש הייתה חברת ספנות של הקיבוץ המאוחד אשר הוקמה בשותפות עם חברה לשירות ימי עתיד ופעלה בשותפות עם חברת צים.

פעילות מקדימה

האנייה "שיאו" בדגל איטלקי בשירות משרד הביטחון הישראלי 1952.

הקיבוץ הימי הראשון הוקם בשנת 1926, על גדות הירקון בתל אביב. קבוצת צעירים מברית המועצות, חברי השומר הצעיר, התארגנה, בברכת ומימון "ההגנה", רכשה מספר סירות בהן הובילה על הירקון חול, אבנים וזיפזיף לרמת-גן ופתח-תקווה ומשם, בדרך היבשה, לתל אביב. בשבתות עסקו הסירות בטיולים על הנהר. אנשי הקבוצה זכו בכינוי, "הקוזקים של הירקון". התעסוקה הזאת לא ספקה להם פרנסה מצופה וכעבור שנתיים, הקבוצה נטשה את המקום והייתה בין מקימי הקיבוץ "אפיקים".

בשנת 1935, הקים הקיבוץ המאוחד את "פלוגת הים" שמטרתה הייתה לשלב את חברי הקיבוצים בעבודת הסוורות בנמל חיפה.

חברי הקיבוצים היוו מרכיב חשוב בפלי"ם ועסקו רבות בנושאי ההעפלה. פעילות זו היוותה שלב בכיבוש עבודת הים, של חברי הקיבוצים. התנועה הקיבוצית הקימה 13 יישובים ימיים אשר עיסוקם בדייג.

בתקופת מלחמת העצמאות נרכשה האנייה האיטלקית "שיאו" על ידי משרד הביטחון לצורך העברת חימוש בצורה סמויה. להימנע מהצורך להעסיק איטלקים הועברה לדגל הונדורס והוחכרה לקיבוץ המאוחד. בתחילת שנת 1952 פג תוקף חוזה החכירה ולא חודש. לא היה צורך במשלוחים סודיים ומבחינה מסחרית לא הייתה כדאית.

הקמה

האונייה פלמ"ח שנבנתה בגרמניה בפיקוח ופיקוד של ישראל אוירבך.

בשנת 1954 עם חתימת הסכם השילומים מגרמניה נוצרו תנאי מימון טובים, והתאפשר מימושו של רעיון הקמת הספנות קיבוצית. מאחר שלקיבוץ המאוחד לא היה ניסיון ניהולי בספנות, הקים ועדה מיוחדת בשם "ועדת הספנות" שניהלה משא ומתן עם חברה לשירות ימי עתיד שם החברה החדשה היה "עתיד, קו ים התיכון בע"מ". האנייה הראשונה "פלמ"ח" הפליגה בסוף אוקטובר 1956. עד תחילת 1959, נבנות מכספי השילומים, עוד שלוש אניות. "פל-ים", "עתיד" ו"עמל".

התנהלות

החיים באניות שבבעלות הקיבוץ התנהלו על פי העקרונות הקיבוציים, ללא הפרדה בין הדרגות בכל התחומים. באניות הקיבוץ שירתו לראשונה גם נשים.

בשנת 1960 פורקה "עתיד, קו ים התיכון". הקיבוץ נשאר עם שתי אוניות: "פלים" ו"עתיד". שם האנייה "עתיד" הוחלף ל"פלמ"ח". חברת עתיד משנה את השם האנייה "פלמ"ח" ל"עצמאות". בפסק דין הפירוק נקבע שהקיבוץ יפעיל אוניותיו בקו לים האדריאטי וחברת עתיד תפעל בקו גינואה - מרסיי.

אחרי פירוק השותפות עם עתיד רשם הקיבוץ המאוחד שלוש חברות לצורך עיסוק בספנות: "אניות תרשיש בע"מ" בעלת האוניות, "סלע שירותי ים בע"מ" שנועדה להפעיל את האוניות ולטפל במערכת המסחרית. וחברת "יורדי ים בע"מ" אחראית לטיפול בצוותים.

חברת סלע הזמינה שתי אוניות במספנת בהולנד "דרור" ו"החלוץ" אשר הוכנסו לשירות בשנת 1964. תרשיש מפעילה גם אוניות חכורות זרות. באוניות הקיבוץ שירתו 45 אנשי קיבוצים ו-30 זרים. מתעוררת בעיה חברתית-אידאולוגית, על רקע העסקת שכירים והפיכת החברה לחברה כלכלית טהורה, הוחלט להעביר את הצד המסחרי לגוף חיצוני. בראש חברת "סלע" הועמד איש קיבוץ שדות ים, יהודה רתם. בין המנהלים שוררים יחסי עבודה טובים ושיתוף הפעולה בין החברות.

חבירה לצים

ב-1967 מציע מנכ"ל צים מאיר גירון למנהל סלע יהודה רותם עסקה בה צים חוכרת את האוניות מהקיבוץ המאוחד ההסכם נחתם ב-1968. הקיבוץ הסכים למזג את החברה עם צים היות שלא נראה שניתן להמשך להפעיל אוניות בצורה רווחית ולשמור את עקרונות הקיבוץ. לקיבוץ לא הייתה עתודה בכוח אדם לאייש אוניות רבות יותר.

חברת "סלע" למעשה אינה קיימת יותר אך "תרשיש" מראה תוצאות טובות, חלקן מדמי חכירת אוניותיה לצים ומרווחים בתחומים כלכלים אחרים. החברה משנה את שמה ל"חברה לתעשייה וספנות תרשיש 1978" בע"מ.

בסוף שנות השמונים נקלעה החברה לקשיים פיננסים. גם הבעיות החברתיות-אידאולוגיות מציקות לה. החברה מפעילה 18 אוניות חכורות ורק ארבע אוניות בבעלותה. מתנהלות שיחות למכירת האוניות ל-"צים". במאי 1992 נמכרות לצים שתי האוניות האחרונות של הקיבוץ, "פלמ"ח II" ו"מורן", אשר משנה את שמה ל"צים אפריקה". צים קולטת את הצוותות של האוניות הנ"ל. בכך הסתיים חלום הספנות הקיבוצית.

אוניות החברה

• 
  האונייה "פל-ים" במהלך בנייתה במספנה 1954
• 
  אוניית חברת אונייות תרשיש "פלים"א/מ 119.
• 
  אוניית חברת תרשיש "החלוץ" א/מ 148.
• 
  אוניית חברת תרשיש "דרור" א/מ 140.
• 
  האנייה "החלוץ" בנמל קליארי נוטה על צידה עקב תנועת המטען בתחתית המחסן, 1967.
• 
  אונייה "מורן" א/מ 259, של חברת אוניות תרשיש נמכרה לצים ושמה שונה ל"צים אפריקה".

מנהלים

ישראל אוירבך - איש קיבוץ מעגן מיכאל. הוסמך בשנת 1950, לדרגת קצין שני ועד סוף 1951 שימש, לסירוגין, כרב חובל של האונייה "שיאו", בדגל איטלקי שהוחלף להונדורס, אשר היוותה את הגרעין הראשון ממנו צמחה, חברת הספנות הקיבוצית "אוניות תרשיש".

דוד מימון (רב חובל) - איש קיבוץ שדות ים. נסע להולנד לפקח על בניית שתי אוניות "דרור" ו"החלוץ". כאשר הסתיימה בניית האוניות, עבד בחברת "סלע". בשנת 1967 אוחדה "סלע" עם "צים", לחברת "צים-סלע", ומימון הפך לעובד "צים". ניהל את החברה מ-1973 עד 1980.

יהודה רותם - איש קיבוץ שדות ים, דיג לשעבר. הועמד בראש חברת "סלע". הוא האיש שהחליף את ד"ר נפתלי וידרא, כראש מחלקת הים והדיג בסוכנות. והיה לו קשר אישי טוב איתו.

ימאים בכירים

באוניות החברה שירתו ימאים, חברי קיבוצים, מבכירי הצי העברי. רבי חובלים: ישראל אוירבך, מנחם כהן (קצין), יוסף דרור- מקיבוץ מעגן מיכאל, דוד מימון (רב חובל), קברניט אריה כץ "אסד" - איש קיבוץ נתיב הל"ה, אבנר גלעד מקיבוץ נחשולים, ונתן הכהן - מקיבוץ דפנה. מכונאי ראשי ג'ון אוארבך משדות ים, אלחוטן זהר ליאור מקיבוץ נען, חובל ראשון משה אוריול ממעגן מיכאל. קצין סיפון דב קלעי (סטרליץ) מסיירת שקד.

תמונות

• 
  ישראל אוירבך בגשר אחת האוניות.
• 
  דרורה ודוד מימון.
• 
  יהודה רתם.
• 
  מנחם כהן על גשר ה"כמיקל אנטרפרייז" של חברת "גדות ים".
• 
  רב חובל נתן הכהן בגשר אוניית תרשיש.
• 
  קצין ים אריה כץ "אסד" בגשר אוניית תרשיש.
• 
  האלחוטן זהר ליאור, בחדר האלחוט של א/מ פלמ"ח.
• 
  רב חובל נתן הכהן 1980.

מקורות וקריאה נוספת

• זאב הים (רב חובל), נתיבי ים, הוצאת מילוא, 1972, "תרשיש - סלע" עמ' 81, "שיאו" עמ' 115–123.
• צבי הרמן, הכובשים בים נתיבות, תולדות הספנות העברית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978 עמ' 268.
• י זק, רעיון וכסף, רוח וחומר, עמ' 161.
• ישראל אוירבך, ים רוגש, גבה גלי, הוצאת הקיבוץ המאוחד והחבל הימי לישראל 1992, עמ' .
• חיים בר-תקווה, 'חמשים שנות הצלחה של חברת ספנות 1995-1945, (באנגלית) הוצאת צים, 1995, עמ' 145.
• הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל 2002-1927, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2005, עמ' 148,189,190,210,220.
• הלל ירקוני, הים האנייה ועם ישראל, הוצאת פרדס 2009, עמ' 279.
• זהר ליאור, SPARKY, הוצאת קיבוץ נען, 2011.
• זהר ליאור, אסד האריה מהפלמ"ח, הוצאת קיבוץ נען, 2012.
• נתן הכהן, "פה ושם על קיבוץ ועל ים, סיפורים והיגדים גם", טוי פרינט כרמיאל, 2019.

ראו גם

• חברה לשירות ימי עתיד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוניות תרשיש בוויקישיתוף

• אבנר גלעד באתר הפלמ"ח.