אולם נחמני
 | |
| אולם נחמני (2012) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אולם תיאטרון  |
| כתובת |
תל אביב-יפו |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°03′59″N 34°46′23″E / 32.06637778°N 34.77308611°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   אולם נחמני  | |
  | |
אולם נחמני הידוע גם בשמו המקורי "בית הפועל" הוא אולם לאמנויות הבמה שנמצא ברחוב נחמני 4 בתל אביב. באולם, ששטחו 1,285 מטר רבוע, היו במקור 600 מקומות ישיבה, כולל יציע. האולם נסגר ביוני 2016, לאחר שמצב המבנה התדרדר ועיריית תל אביב החליטה לא להקצות תקציב לשיפוצו[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתו של המתחם במגרש הספורט של הפועל תל אביב עליו הוקם "בית הפועל" שאותו החליף "אולם נחמני" בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20. האולם היה לבית קולנוע בשנים 1942 עד סוף 1944 שנקרא "קולנוע אורה".
ב-24 באוקטובר 1944 האולם נחנך בהופעתו הראשונה של התיאטרון הקאמרי, הצגה בשם "מאז ועד היום" שכללה ארבעה מערכונים בבימויו של יוסף מילוא: "טרגדיה פלורנטינית" מאת אוסקר ויילד, "בוקר בגן העיר" מאת סרפין וג'ואקין קוינטרו, "המאהב" מאת מרטין סירה ו"שלום-בית" מאת ג'ורג' קורמלין[2].
בשנים 1936–1948 שימש המקום לפעילות ההגנה במסווה של מועצת הספורט של הפועל תל אביב. שלט שמוצב במקום מספר על כך.
בהמשך עבר התיאטרון הקאמרי לאולם שבמרתף בניין קולנוע מוגרבי שברחוב אלנבי אך בשנת 1953 רכש התיאטרון הקאמרי את בניין הפועל וביצע במקום שיפוץ מקיף[3][4]. ב-16 בפברואר 1955 חזר הקאמרי להופיע באולם נחמני, במקביל לפעילות בקולנוע מוגרבי. באותה תקופה נחשב אולם נחמני למבנה התיאטרון המשוכלל בישראל בשל מערכות החשמל והתאורה המודרניות בו צויד. עלות השיפוץ גרמה לקאמרי לקשיים כלכליים, מאחר שנדרש באופן לא צפוי גם חיזוק יסודות המבנה[5]. אולם בדצמבר 1961 עבר הקאמרי למבנה החדש שנבנה עבורו בפסאז' הוד. לצורך כיסוי הוצאת המעבר למבנה החדש מכר הקאמרי את המבנה לעיריית תל אביב-יפו ולחברה הממשלתית לתיירות[6]. לצורך ניהול המבנה הוקמה חברת "אולם נחמני 4 בע"מ" בבעלות משותפת של שני הגופים. האולם הושכר במשך השנים למפיקים פרטיים שהעלו בו מופעים שונים. בין השאר תיאטרון העונות העלה בו את הצגת הבכורה שלו, ב-19 בפברואר 1963, המחזה "הנסיכה האמריקאית" של נסים אלוני[7]. ובשנת 1965 עלה בו המחזה "יחפים בפארק", בהפקתו של גיורא גודיק ובבימויה של נולה צ'לטון[8].
באפריל 1970 שכר הקאמרי את האולם עבור העלאת המחזה "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין. המחזה עורר סערת ציבורית והנהלת האולם סירבה להמשיך לתת לו לרוץ, לאחר הפרעות רבות במהלך ההצגה[9].
בשנת 1993 קיבלה "ועדת השרים לענייני הפרטה" החלטה על הפרטת חברת "אולם נחמני 4 בע"מ". באותה עת הייתה הפעילות באולם מעטה והחברה פעלה בהפסד[10]. בספטמבר 1997 שינתה העירייה את ייעוד החלקה עליה הוקם האולם מאזור מגורים למגרש לבניין ציבורי מיוחד והציעה לקנות מהמדינה את חלקה בחברה או ליזום פרויקט משותף לבנייה במגרש אך נתקלה בחסמים בירוקרטיים. האולם נסגר בהוראת מכבי אש ומשטרת ישראל, בשל בעיות בטיחותיות. והוא שימש לחזרות ומחסן תפאורות של תיאטרון גשר ללא תמורה[11].
משנת 2002 שימש האולם את אנסמבל עיתים, קבוצת תיאטרון שוליים ששינתה את המבנה הפנימי שלו. האולם הוקטן ל-90 מקומות ישיבה, בשאר השטח הוקמו חדרי חזרות ומחסן תפאורת[1].
באוגוסט 2015, התלונן מבקר התיאטרון מיכאל הנדלזלץ על קשיי הנגישות לאולם לבעלי מוגבלויות (לצורך הכניסה לאולם יש לעלות במדרגות)[12]. מיד אחר כך הותקן מעלון לשימוש בעלי מוגבלויות, אך הוא לא אושר על ידי רשויות הכיבוי ובאולם נמצאו ליקויים במערכת כיבוי האש[13]. אנסמבל עיתים פנה למימון המונים לכיסוי עלות התיקונים הדרושים[14]. אך ביוני 2016 עיריית תל אביב החליטה על סגירת האולם, מאחר שהוא היה צריך שיפוץ מקיף בעלות של כ-30 מיליון שקלים. לאחר שהושקעו כספים רבים בשיפוץ אולם תיאטרון הבימה, הסינמטק, היכל התרבות וחידוש בניין תיאטרון בית ליסין (פסאז' הוד), החליטה העירייה לא להקצות כספים למבנה תיאטרון נוסף בעיר[1].
בעקבות סגירת האולם "אנסמבל עיתים" נאלץ למכור את רוב הציוד שאכסן במבנה, והוא עבר לפעול במקלט ציבורי[15].
ביולי 2019 רכשה עיריית תל אביב את חלקה של הממשלה בחברת "אולם נחמני 4 בע"מ"[16].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולנוע אורה, הארכיון האורבני
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 יאיר אשכנזי, אולם נחמני 4 ייסגר סופית בגלל סירוב עיריית תל אביב לשפצו, באתר הארץ, 21 ביוני 2016
- ^ ההצגה הראשונה של התיאטרון הקאמרי, אתר עיריית תל אביב-יפו
- ^ מ. בן אפרים, עשור לתיאטרון הקאמרי, על המשמר, 4 בפברואר 1955
- ^ משכן אמנות חדש, דבר, 16 ביולי 1954
- ^ רפאל בשן, לאן הולך "הקאמרי", מעריב, 17 בינואר 1958
- ^ אולם נחמני נמכר ב־600 אלף ל״י, הארץ, 28 ביוני 1962
- ^ "תיאטרון העונות " יחנך הערב, קול העם, 19 בפברואר 1963
- ^ מה אומר ד"ר ח.גמזו על "יחפים בפארק'", מעריב, 4 בפברואר 1965
מלאכה הגונה - "יחפים בפארק" בתיאטרון גודיק, למרחב, 22 בינואר 1965
יצחק אבינרי, "יחפים בפארק" בתיאטרון גיורא גודיק, הַבֹּקֶר, 15 בינואר 1965 - ^ ה'קאמרי' החליט להוריד את "מלכת האמבטיה", למרחב, 20 במאי 1970
- ^ שי שלו, קופת הפועלים והפלחים העמלים, חדשות, 10 באוגוסט 1993
- ^ גד ליאור, חברות ממשלתיות. יש עוד חיה כזו?, באתר ynet, 26 בספטמבר 2001
- ^ מיכאל הנדלזלץ, למה אני לא יכול לראות הצגות באולם נחמני, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2015
- ^ יאיר אשכנזי, אולם נחמני בתל אביב נסגר לחודש בגלל ליקויי בטיחות; כ-20 הצגות בוטלו, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2015
- ^ יאיר אשכנזי, אנסמבל עתים פנה למימון המונים להנגשת אולם נחמני לבעלי מוגבלויות, באתר הארץ, 19 באפריל 2016
- ^
יאיר אשכנזי, כלת פרס ישראל רנה ירושלמי ירדה למקלט, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2016
- ^ אלי ציפורי, מחיר מציאה: רשות החברות מוכרת את חלקה בבניין הבימה במיליוני שקלים בלבד, באתר גלובס, 24 ביולי 2019
