אולימפיאדת השחמט 1966

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולימפיאדת 1966
תאריך התחלה 23 באוקטובר 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך סיום 20 בנובמבר 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר הוואנה
אתר Havana Libre Hotel
שופט ראשי Jaroslav Šajtar (צ'כוסלובקיה)
קבוצות משתתפות 52
מס' משתתפים 299 (מהם 38 רבי אמנים ו-45 אמנים בינלאומיים)
מס' משחקים 1944
שיטה 7 בתים ו-4 גמרים
1964
1968
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אולימפיאדת השחמט ה-17 אורגנה על ידי פיד"ה וכללה תחרות פתוחה ומספר אירועים נוספים לקידום השחמט. היא התקיימה בהוואנה, שבקובה, בין 23 באוקטובר ל-20 בנובמבר 1966.

תוצאות הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

# מדינה שחקנים נקודות
1 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות טיגראן פטרוסיאן, בוריס ספסקי, מיכאל טל, לאוניד שטיין, ויקטור קורצ'נוי, לב פולוגייבסקי 39.5
2 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית רוברט פישר, רוברט ביירן, פאל בנקו, לארי אוונס, ויליאם אדיסון, ניקולס רוסולימו 34.5
3 הונגריההונגריה הונגריה לאיוש פורטיש, לאסלו סאבו, אישטוון בילק, לבנט לנגל, גוז'ו פורינטוס, לסלו ברקאי 33.5
4 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה סבטוזר גליגוריץ', בוריסלב איבקוב, ברונו פרמא, אלכסנדר מטנוביץ', מילן מטולוביץ',דרגולוב מיריץ' 33.5
5 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה מיגל ניידורף, אוסקר פנו, חוליו בולבוצ'אן, ראול סנגווטי, ריימונדו גרסיא, שמואל שבבר 30
6 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה לודק פאכמן, ולסטימיל הורט, מירוסלב פיליף, לובומיר קבלק, וולסטימיל יאנשה, מקסימיליאן אוטלקי 29.5
7 בולגריהבולגריה בולגריה ניקולאי מינב, מילקו בובוצוב, גאורגי טרינגוב, ניקולה פדבסקי, אטנס קולרוב, לובן פופוב 28.5
8 רומניהרומניה רומניה גאוגרוי פלורין, ויקטור ציאוקלטאה, תאודור גיטסקו, בלה סואוס, דולפי דרימר, טראיאן סטנצו 26.5
9 גרמניה המזרחית וולפגנג אולמן, וולפגנג פץ', ריינהרד פוקס, בורקהרד מליך, לותר זין, היינץ ליבר 25.5
10 דנמרקדנמרק דנמרק בנט לארסן, ביורן ברינק, בורגה אנדרסן, יאנס אנבודלסן, סייר הולם, אייגיל פדרסן 20
11 איסלנדאיסלנד איסלנד 19
12 ספרדספרד ספרד 18
13 נורווגיהנורווגיה נורווגיה 14
14 קובהקובה קובה 12

מדליות אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהב כסף ארד
הלוח הראשון טיגראן פטרוסיאן (ברית המועצות) עם תוצאה 11.5 מ-13 (88.5%) רוברט פישר (ארצות הברית) עם תוצאה 15 מ-17 (88.2%) וולפגנג אולמן (גרמניה המזרחית) עם תוצאה 13 מ-18 (72.2%)
קארלה אויינן (פינלנד) עם תוצאה 13 מ-18 (72.2%) (גמר ב')
הלוח השני אוסקר פנו (ארגנטינה) עם תוצאה 14 מ-18 (77.8%) לאסלו סאבו (הונגריה) עם תוצאה 11 מ-15 (73.3%) הייקי וסטרינן (פינלנד) עם תוצאה 14.5 מ-20 (72.2%) (גמר ב')
הלוח השלישי מיכאל טל (ברית המועצות) עם תוצאה 12 מ-13 (92.3%) רוזנדו בלינס (הפיליפינים) עם תוצאה 15.5 מ-20 (77.5%) (גמר ג') אישטוון בלק (הונגריה) עם תוצאה 11.5 מ-15 (76.7%)
הלוח הרביעי קריסטיאן לנגבק (הולנד) עם תוצאה 12 מ-15(80%) (גמר ב') אלכסנדר מטנוביץ' (יוגוסלביה) עם תוצאה 10.4 מ-14(75%) לאוניד שטיין (ברית המועצות) עם תוצאה 9 מ-12(75%)
לוח עתודה ראשון ויקטור קורצ'נוי (ברית המועצות) עם תוצאה 10.5 מ-13 (80.8%) מילן מטולוביץ' (יוגוסלביה) עם תוצאה 12 מ-15 (80%) הנס רנה (הולנד) עם תוצאה 11 מ-15 (73.3%) (גמר ב')
לוח עתודה שני לאסלו ברקאי (הונגריה) עם תוצאה 11 מ-12 (91.7%) לב פולוגייבסקי (ברית המועצות) עם תוצאה 11 מ-14 (78.6%) איסמט איברהימוב (טורקיה) עם תוצאה 10 מ-13 (76.9%) (גמר ג')

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדה זו השתתפה נבחרת ישראל שכללה את:

הנבחרת זכתה במקום ה-19.

להלן התוצאות הקבוצתיות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מידע על התחרות, באתר אולימפבייס (באנגלית)