אולגה שרייבר ליטמן
 | |
| לידה |
12 במרץ 1909 פולין |
|---|---|
| פטירה |
1956 (בגיל 46 בערך) לונדון, בריטניה |
| ספורט | |
| ענף ספורט | שחייה |
| מועדון | יוטצ'נקה קרקוב, מכבי קרקוב |
  | |
אולגה שרייבר-ליטמן (באנגלית: Olga Schreiber-Litman; 12 במרץ 1909 – 1956) הייתה שחיינית יהודייה-פולנייה. אלופה ושיאנית פולין בשחייה, ניצולת השואה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולגה נולדה ב-12 במרץ 1909 בעיירה ליד העיר קרקוב לסטפן סמואל שרייבר ורג'ינה שרייבר, והייתה אחותם של אוגוסטינה בצ'נר, הלנה שרייבר, יגנסי שרייבר, ואירנה קה.[1] נישאה ב-25 בדצמבר 1928 ליצחק ליטמן ועברה איתו לעיר זאלשצ'יקי ליד הגבול עם רומניה. לאולגה נולדו שתי בנות - הלינה (12 בדצמבר 1932) ואווה (30 ביוני 1939).[2]
קריירה ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב הקריירה הספורטיבית שלה היא התאמנה במועדון יוטצ'נקה קרקוב. באליפות פולין שנערכה בשנת 1923 היא זכתה במדליית זהב במשחה ל-100 מטר חופשי[3] ובאליפות פולין שנערכה בשנת 1924 היא זכתה ב-3 מדליות זהב במשחים ל-100 מטר חופשי, ל-400 מטר חופשי ול-200 מטר חזה.[4] שרייבר הייתה תשע פעמים שיאנית פולין בסגנון חופשי ובסגנון חזה. בשנת 1928 עברה למועדון מכבי קרקוב עקב סגירת ענפי ספורט המים ביוטצ'נקה.[5]
תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר פלשו הסובייטים לפולין בשנת 1939, כשהייתה בת שלושים, בעלה יצחק חצה את הגבול ועבר לרומניה עם הרבה פליטים נוספים. אולגה ובנותיה היו בקרקוב והתחבאו. כאשר יצחק חזר לפולין מחשש למשפחתו הוא נידון לעשרים שנות עבודה קשה וגירוש לסיביר, שאר המשפחה לא נעצרה רק בזכות חבריהם הקומוניסטים. רוב הרכוש של המשפחה הוחרם, כולל האדמות שלהם, אולגה עברה עם בנותיה לכפר השכן- טלוסטה, בו הן נשארו עד שפולין נכבשה על ידי הצבא הגרמני בשנת 1941, אז חזרו לביתן בזאלשצ'יקי. לאחר אחת ההתקפות באזור חזרה אולגה עם בנותיה לטלוסטה. אולגה ניסתה למצוא עבורן מקום בטוח, אך המקומות היו זמניים, ולעיתים התחבאה בתה הלינה בנפרד מאולגה ואווה. בעזרת תעודות מזויפות שאולגה קנתה מכומר בשם ליטנסקה, הצליחה לעבור עם בנותיה לעיר ירוסלב, ברכבת פגשה המשפחה בגבר פולני, שאיים להסגיר אותן לגסטפו אך לבסוף לקח רק את המטען שלהן וחלק מכספן. אולגה החלה לעבוד כעוזרת לכובסת בירוסלב, ובתמורה לעבודתה ישנו אולגה ובנותיה באחד החדרים שהשכירה הכובסת. לאחר זמן מה, התחילה אולגה לעבוד בשביל הצבא הגרמני במטבח, בעקבות המחשבה שהמקום הבטוח ביותר הוא במקום הגלוי ביותר. באחד הימים פשטו הגסטפו על ביתן בחיפוש אחר אחד מבניה של בעלת הבית שלהן. התעודה שאישרה שאולגה עובדת עבור הצבא הגרמני הצילה אותה ואת בנותיה, כך שהן היו היחידות שלא נעצרו. על מנת שלא תיחשף זהותן היהודית הלכה בתה הלינה לבית ספר פעמיים בשבוע וכל השלוש הלכו לכנסייה באופן קבוע. כאשר נפלו רימונים על ביתן נפגעה בתה הלינה בידה אך הצליחו להציל את רוב היד, ואילו בעלת הבית שלהם נהרגה. בעזרת חברים של בעלה שנשארו בחיים נודע לאולגה שהוא עבר עם אחותו לארץ ישראל, אחרי שהסובייטים שחררו אותו כדי להילחם בצבא ודרך טהראן הגיע לארץ ישראל.[6]
לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשנגמרה המלחמה, אולגה ויצחק יצרו קשר מחדש בעקבות מודעה ברדיו, ואחיינו של יצחק, שלחם בבריגדה היהודית, איתר את אולגה והבנות. בשנת 1945, היגרה אולגה עם בעלה ובנותיה ללונדון. היא נפטרה בשנת 1956.[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Olga Litman, geni_family_tree (באנגלית)
- ^ Olga Litman (middle) sits on a park bench and knits while watching her baby Halina sitting in a carriage. - Collections Search - United States Holocaust Memorial Museum, collections.ushmm.org (באנגלית)
- ^ Zawody pływackie o mistrzostwo Polski, Stadjon. Nr 19 (23), s. 12-14, 5 września 1923 (בפולנית)
- ^ Sport kobiet bez sportów narodowych w Polsce 1919–1939 (בפולנית)
- ^ ארגון יוצאי קרקוב, תקיית הספורט היהודי בקרקוב
- ^ https://collections.ushmm.org/search/catalog/pa1168051
- ^ Family portrait of Stefan and Regina Schreiber (left), Isaac and Olga Litman (center), and Luciek in prewar Poland. - Collections Search - United States Holocaust Memorial Museum, collections.ushmm.org (באנגלית)