אוטו פון קוצבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטו פון קוצבו
לידה 30 בדצמבר 1787
טאלין, Reval Viceroyalty, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1846 (בגיל 58)
טאלין, גוברניית אסטוניה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אסטוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Amalie von Kotzebue עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פטר אוגוסט מוריץ פון קוצבו, Friederike Karoline Helene von Wistinghausen, אוטו רוריק ניקולאי פון קוצבו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוטו פון קוצבורוסית: О́тто Евста́фьевич Коцебу́;‏ 30 בדצמבר 1787 - 15 בפברואר 1846) היה קצין ונווט רוסי בצי הקיסרי הרוסי. הוא היה ידוע במסעותיו באוקיאניה.[1]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחת קוצבו ממוצא ברנדנבורגי, הוא היה בנם השני של הסופר והדיפלומט אוגוסט פון קוצבו ואשתו, והוא נולד ברוואל (כיום טאלין, אסטוניה), אז חלק מהאימפריה הרוסית. לאחר שלמד בבית הספר לצוערים בסנט פטרסבורג, הוא ליווה את אדם יוהאן פון קרוזנשטרן במסעו בשנים 1803–1806. שניהם ייצגו את בולטותם של הגרמנים הבלטים במשלחות הימיות של רוסיה הקיסרית בסביבות 1800.[2]

קריירה ימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקידום לדרגת לוטננט, קוצבו הועמד בראש משלחת, שהצטיידה על חשבון הרוזן ניקולאי רומיאנצב, בספינת המפרש "רוריק", ששרתו בה רק עשרים ושבעה גברים, כולל חוקרי הטבע יוהאן פרידריך פון אששולץ ואדלברט פון שאמיסו, והאמן לודוויג כוריס. קוצבו הפליג ב-30 ביולי 1815 למצוא מעבר לאוקיינוס הארקטי ולחקור את החלקים הפחות ידועים באוקיאניה.

לאחר שעברו דרך כף הורן, הוא גילה קבוצות איים לא ידועים באוקיניה לאחר מכן שט לקמצ'טקה. באמצע יולי הוא המשיך צפונה, לאורך צפון מערב החוף אמריקאי, וגילה מקומות בים צ'וקצ'י המרוחק.

מפת המסעות של אוטו פון קוצבו

בחזרתו לאורך חופי אסיה, הוא הפליג דרומה, שהה במשך שלושה שבועות באיי סנדוויץ', וב-1 בינואר 1817 גילה את אי "השנה החדשה". לאחר שייט נוסף באוקיינוס השקט, הוא המשיך צפונה. מחלה קשה אילצה אותו לחזור לאירופה, והוא הגיע לרוסיה ב-3 באוגוסט 1818, והביא איתו אוסף גדול של צמחים לא ידועים ומידע אתנולוגי חדש.

בשנת 1823 הוצב קוצבו, שהועלה לדרגת רב חובל, לפקד על משלחת של שתי ספינות מלחמה, שמטרתה העיקרית הייתה להביא תגבורת לקמצ'טקה. צוות של מדענים היה על סיפונה של הספינה הרוסית "אנטפרייז" שאסף מידע וחומר רב ערך בגאוגרפיה, אתנוגרפיה ותופעות טבע. המשלחת, המשיכה דרך כף הורן, ביקרה באיי רדאק, והגיעה לפטרופבלובסק ביולי 1824. המשלחת חזרה דרך הפיליפינים, קלדוניה החדשה ואיי הוואי, והגיעה לקרונשטאדט ב-10 ביולי 1826.[3]

שני ספרים כתב קוצבו על מסעותיו: "מסע גילוי אל הים הדרומי ומיצרי ברינג לצורך חקר מעבר צפון-מזרח בשנים 1815–1818" (3 כרכים 1821), ו"מסע חדש מסביב לעולם ב- השנים 1823–1826" (1830), תורגמו לאנגלית.[4]

הוא נפטר ברוואל (טאלין) בשנת 1846. הוא נקבר בחצר הכנסייה בקוזה - 30 ק"מ מטאלין, ואתר הקבר מסומן באנדרטה מרשימה.

מורשת והצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרץ קוצבו והעיר קוצבואה, באלסקה נקראות על שמו.[5]

רחוב קוצבו באזור קלמאג'ה בצפון טאלין, באסטוניה נקרא על שמו ועל שמו של אביו אוגוסט פון קוצבו, ששניהם התגוררו ברחוב.

הפרפר Pachliopta kotzebuea נקרא על שמו על ידי יוהאן פרידריך פון אששולץ, בוטנאי שהיה על סיפון ה"רוריק".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטו פון קוצבו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Kotzebue, Otto von". Encyclopædia Britannica. Vol. 15 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 920.
  2. ^ Daum, Andreas W. (2019). "German Naturalists in the Pacific around 1800: Entanglement, Autonomy, and a Transnational Culture of Expertise". In Berghoff, Hartmut (ed.). Explorations and Entanglements: Germans in Pacific Worlds from the Early Modern Period to World War I. Berghahn Books. pp. 79–102.
  3. ^ Schmidt, Robert A.; Voss, Barbara L. (2005). Archaeologies of Sexuality. Routledge. pp. 43–47
  4. ^ Works by or about Otto von Kotzebue
  5. ^ Gannett, Henry (1905). The Origin of Certain Place Names in the United States. Government Printing Office. pp. 177