אוון ג'ון באגט
 | |
| לידה |
29 באוגוסט 1920 גרהם, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
27 ביולי 2006 (בגיל 85) New Braunfels, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
אוניברסיטת הרדין-סימונס |
| השתייכות |
חיל האוויר של ארצות הברית |
| דרגה |
 קולונל |
| תפקידים בשירות | |
 טייס בטייסת המפציצים התשיעית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
מדליית שבוי מלחמה | |
  | |
אוון ג'ון באגט (29 באוגוסט 1920 - 27 ביולי 2006), היה חייל אמריקני בטייסת המפציצים התשיעית בחיל האוויר של ארצות הברית, שהתפרסם בתור האדם היחיד בהיסטוריה שהצליח להפיל מטוס אויב באמצעות אקדח.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באגט נולד בעיר גרהם בטקסס בשנת 1920, והיה בוגר אוניברסיטת הרדין סימונס. הוא החל לעבוד בוול סטריט לאחר סיום לימודיו עד שאמריקה הצטרפה לצד בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. עם תחילת המעורבות של ארצות הברית בנעשה באירופה ובמזרח הרחוק אחרי ההתקפה על פרל הארבור, הוא התייצב בלשכת הגיוס ובחר להתגייס לחילות האוויר של צבא ארצות הברית; הוא סיים קורס טיס ב-26 ביולי 1942 בבית ספר לטיסה "צבא קולומבוס החדש". טייסת המפציצים שבה שירת, הוצבה בעיר פאנדאבסוואר במערב בנגל שבהודו הבריטית כחלק מההמערכה על בורמה שנכבשה קודם לכן על ידי האימפריה היפנית והפכה את האיום על הודו למיידי. המשימות העיקריות של הטייסת היו לפגוע בשדות תעופה יפניים ובבסיסים קדמיים בבורמה.
הפלת המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-31 במרץ 1943, הטייסת של באגט נצטוותה להרוס גשר רכבת הסמוך לבסיס היפני בעיר פינמאנה השוכנת במרכז בורמה בין יאנגון למנדליי, אשר שימש את היפנים לאספקה קרקעית בין הבסיסים היפניים. מספר מפציצים כבדים מסוג B-24 ליברייטור יצאו למשימה, כשבאחד מהם, באגט שימש כטייס משנה לצידו של הטייס הראשי קולונל לויד ג'נסן. בטרם הגיעו ליעד שלהם, המפציצים הכבדים הותקפו על ידי מטוסי קרב יפנים מסוג מיצובישי A6M זירו ונאקאג'ימה קי-43 שהמטירו עליהם אש כבדה ממקלעי 7-מ"מ ו-20 מ"מ. מטוסו של באגט נפגע באורח רציני מאש יפנית, וההתלקחות בתוכו הועצמה במהירות על ידי בקבוקי חמצן שהיו ברחבי המטוס. סמל קרוסטיק - אחד התותחנים בצוות, החל לכבות את האש באמצעות מטפי כיבוי, כשבאגט בזמן הזה נע ממקום מושבו בתא הטייס לעבר הצריח הפנוי והחל לירות במקלע לעבר מטוסי האויב. מאחר שהמטוס עמד להתפוצץ כל רגע, אל"ם לויד יאנסן הורה לצוות לנטוש את המטוס, כשבאגט העביר את הפקודה לשלושת אנשי הצוות האחרים באמצעות תנועות ידיים לאחר שהאינטרקום הושמד. סמל קרוסטיק הצליח להרוויח מעט זמן עבור שאר הצוות להתכונן לצניחה על ידי הנמכת הלהבות בחלק הפנימי של גוף המטוס באמצעות המטפים. חמשת אנשי הצוות הצליחו לצנוח ממנו רגעים ספורים לפני שהתפוצץ.
בעוד החיילים האמריקנים צונחים באוויר, הטייסים היפנים ביצעו לעברם יעפים ופתחו עליהם באש מקלעים, וכתוצאה מכך נפצעו מספר מאנשי הצוות בעודם באוויר - חלקם אנושות. באגט שנפצע אף הוא בזרועו, העמיד פני מת בתקווה שהיפנים יתעלמו ממנו, ונתלה ברפיון על המצנח תוך כדי שהוציא מנרתיקו את נשקו האישי. אחד הטייסים היפנים חג מטרים ספורים סביב המצנח של באגט, כנראה כדי לבדוק שהחייל האמריקני אכן מת; הטייס היפני השתהה מעט באוויר ופתח את חופת תא הטייס. באגט שלף את אקדח הקולט M1911 שלו וירה ארבע יריות לעבר תא הטייס. המטוס החל לקרטע באוויר עד שנעלם מעיניו. לאחר שבאגט הגיע לאדמה, הטייסים היפנים המשיכו לירות לעברו, אך הוא נמלט והתחבא תחת עץ. לצידו נחתו שני חיילים נוספים מצוותו - קולונל לויד ג'נסן וסמל קרוסטיק - אשר נפצעו קשה באוויר מירי היפנים. השלושה נתפסו לאחר זמן קצר על ידי מקומיים בורמזים שהסגירו אותם לידי היפנים. במהלך נפילתו בשבי, באגט לא האמין לרגע שהוא הצליח להפיל את המטוס היפני באמצעות אקדחו. הקולונל לויד ג'נסן הוצא להורג על הסף, ואילו האחרים הוטסו לכלא צ'אנגי בסינגפור.
אימות ההפלה ואחרית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר חודשים לאחר ההפלה בהיותו בכלא צ'אנגי, באגט נפגש עם קולונל הארי מלטון מפקד כנף קרב 311 שנפל אף הוא בשבי בבורמה, והלה סיפר לו ששמע מקולונל יפני אודות החייל האמריקני שהפיל באותה תקרית מטוס באמצעות ירי מאקדח - זאת לאחר שהיפנים מצאו באתר ההתרסקות את הטייס ההרוג כתוצאה מכדור בודד שפגע בראשו. כך התברר לבאגט למפרע שהמטוס אכן הופל על ידו. קולונל מלטון התכוון לחבר דו"ח רשמי על האירוע, אך הוא איבד את חייו קודם לכן לאחר שהספינה שבה הוא נלקח ליפן לצד כ-2,000 שבויים נוספים טובעה ב-12 בספטמבר 1944 בים סין הדרומי על ידי הצוללת האמריקנית USS סאיליון.
אוון ג'ון נשאר שבוי במשך שנתיים עד תום המלחמה, ושוחרר לצד 37 שבויים אמריקנים נוספים בתום המלחמה על ידי שמונה סוכנים של המשרד לשירותים אסטרטגיים שצנחו לתוך סינגפור. לאחר המלחמה הוא שירת בבסיס חיל האוויר מיטשל שבמדינת ניו יורק. הוא פרש מחיל האוויר בדרגת קולונל, ולאחר מכן עבד כמנהל בחברת הביטחון "ליטון אינדוסטריז" - ספקית של מערכות אלקטרוניות ביטחוניות לצי האמריקני. באגט נפטר בשנת 2006.
מגזין חיל האוויר האמריקני שחקר ופרסם לאחר מכן את המקרה, הביא מלבד עדותו של קולונל הארי מלטון, ראיות אחרות שתומכות בסיפור: ראשית לא היו מטוסי קרב אמריקנים באזור שיכלו להפיל את מטוס הזירו היפני; שנית, האירוע התרחש בגובה של 5,000-4,000 מטר, כך שההסבר ההגיוני לכך שהטייס היפני לא ניצל בצניחה ממנו הוא מפני שנורה למוות על ידי באגט קודם לכן.