אוולין ביאטריס לונגמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוולין ביאטריס לונגמן
לידה 21 בנובמבר 1874
Winchester, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במרץ 1954 (בגיל 79)
אוסטרוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Olivet College עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1890–1949 (כ־59 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי דניאל צ'סטר פרנץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Spirit of Communication עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה של נשות קונטיקט (1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוולין ביאטריס לונגמןאנגלית: Evelyn Beatrice Longman; ‏ 21 בנובמבר 1874 - 10 במרץ 1954) הייתה פסלת אריקאית. יצירות הדמות האלגוריות שלה הוזמנו כאנדרטאות, קישטו מבני ציבור ואטרקציות בתערוכות אמנות באמריקה של ראשית המאה ה-20. היא הייתה הפסלת הראשונה שנבחרה כחברה מלאה באקדמיה הלאומית לעיצוב ב-1919. [1]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתם של אדווין הנרי וקלרה דליטיה לונגמן, היא נולדה בחווה ליד וינצ'סטר, אוהיו. בגיל 14 היא התפרנסה בעבודה בחנות בשיקגו. [2] בתערוכה הקולומביאנית העולמית של 1893, שבה ביקרה כשהייתה כמעט בת 19, קיבלה לונגמן השראה להפוך לפסלת. [3] היא למדה במכללת אוליבט במישיגן במשך שנה אחת, אך חזרה לשיקגו כדי ללמוד אנטומיה, רישום ופיסול. עבדה אצל לורדו טאפט בבית הספר לאמנות של שיקגו, היא קיבלה את התעודה שלה לקורס של ארבע שנות לימוד תוך שנתיים בלבד.

ב-1901 עברה לונגמן לניו יורק, שם למדה אצל הרמון אטקינס מקניל ודניאל צ'סטר פרנץ'. הופעת הבכורה שלה בפיסול ציבורי בקנה מידה גדול הגיעה בתערוכת הרכישה של לואיזיאנה ב-1904, שם הדמותה הגברית שיצרה - "ויקטורי" נבחרה להיות מוצבת במקום של כבוד - בראש הבניין המרכזי של היריד. [4] מאוחר יותר אותרה גרסת ברונזה קטנה יותר, פסלון משנת 1903. [5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיסלה "גאון החשמל" של לונגמן משנת 1915 - עירום גבר מוזהב, הוזמן על ידי AT&T חברת הטלפונים והחשמל לראש מטה החברה שלהם במרכז מנהטן. הדמות הופיעה במדריכי טלפון של חברת בל ברחבי הארץ מ-1938 ועד שנות ה-60. בסביבות 1920, לונגמן סייעה לדניאל צ'סטר פרנץ' ולהנרי בייקון על ידי יצירת העיטורים הפיסוליים עבור אנדרטת לינקולן בוושינגטון הבירה. בשנת 1923, היא זכתה במדליית הזהב של ווטרוס לפיסול הטוב ביותר. [6]

בשנת 1918, היא נשכרה על ידי נתנאל הורטון באצ'לדר, מנהל בית הספר לומיס צ'אפי, לפסל אנדרטה לאשתו המנוחה. שנתיים לאחר מכן, היא נישאה לבאצ'לדר, ועברה לקונטיקט בשיא הקריירה. במהלך 30 השנים הבאות השלימה לונגמן עשרות הזמנות - עבודות אדריכליות ועבודות עצמאיות, ברחבי ארצות הברית. היא הייתה חברה פעילה בבית הספר לומיס צ'אפי, ותרמה אינספור פריטים המוחזקים בבית הספר, כמו גם בעיירות שמסביב. [7] עבודתה הייתה גם חלק מאירוע הפיסול בתחרות האמנות באולימפיאדת הקיץ של 1928. [8]

לאחר פרישתו של בעלה, אוולין העבירה את הסטודיו שלה לקייפ קוד, שם נפטרה ב-1954 .

יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניים מפסלי התבליט של לונגמן משמשים כאנדרטה בבית הקברות בלואל, מסצ'וסטס. הפסל שלה משנת 1905 של אישה בגלימה המחזיקה אצבע על שפתיה מעטר את קברו של ג'ון אנסלי סטורי. [9] פסל "נערת הטחנה", שהוקדש בשנת 1906, מנציח את עובדת טחנת לואל לואיזה מריה וולס. [10]

פסל בולט בירוק של העיר ווינדזור, קונטיקט ברחוב ברוד, הוא האנדרטה המוקדשת "לפטריוטים של ווינדזור". לונגמן פיסלה את עייט הברונזה הגדול עם כנפיים פרושות ב-1928; הוא נחנך ב-1929. [11] מקדש המלחמה שלה, "מדונה וילד", נמצא בכנסיית גרייס האפיסקופלית של וינדזור, ונפתח לשימוש קהילתי בשנת 1943. עד סוף 1944, למעלה מ-2,000 אנשים רשמו את שמותיהם בפנקס המקדש. [12]

ניתן לראות דוגמה נוספת לעבודתה, הידועה בשם "תעשייה" מחוץ לכניסה הראשית של בית הספר התיכון הטכני A.I. Prince בהרטפורד, קונטיקט. הפסל, שהושלם ב-1931, הוצב שם ב-1960 לכבודם של חלוצי התעשייה של הרטפורד. פסל הברונזה במשקל של כטון, יושב על בסיס גרניט במשקל כ-8 טון, נותן השראה לסטודנטים. [13]

אוסף מכון מיניאפוליס לאמנות כולל פסל של "סוס ים", 1933 בברונזה. [14]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Evelyn Longman Batchelder, CT Women’s Hall of Fame (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Proske, Beatrice Gilman, Brookgreen Gardens Sculpture, Brookgreen Gardens, South Carolina, 1943 p. 137
  3. ^ Evelyn Longman Batchelder | Connecticut Women's Hall of Fame, web.archive.org, ‏2011-09-28
  4. ^ Hidden History of Connecticut
  5. ^ Rago Arts and Auction Center > Results, web.archive.org, ‏2011-07-15
  6. ^ Faude, Wilson H. (2010). Hidden History of Connecticut. Charleston, SC: The History Press. pp. 16–17
  7. ^ Faude, Wilson H. (2010). Hidden History of Connecticut. Charleston, SC: The History Press. pp. 17–18
  8. ^ Olympedia – Evelyn Batchelder, www.olympedia.org
  9. ^ The International Studio, Offices of the International Studio, 1912. (באנגלית)
  10. ^ Unknown, The Irreverent Psychologist: The Mill Girl, The Irreverent Psychologist, ‏2013-06-02
  11. ^ War Memorial, Windsor « CT Monuments.net
  12. ^ "Windsor's War Shrine at Grace Episcopal Church"
  13. ^ Evelyn Beatrice Longman Commemorates the Working Class - Connecticut History | a CTHumanities Project, Connecticut History | a CTHumanities Project - Stories about the people, traditions, innovations, and events that make up Connecticut's rich history., ‏2021-09-27 (באנגלית)
  14. ^ Putto on Seahorse, Evelyn Beatrice Longman ^ Minneapolis Institute of Art, collections.artsmia.org