אוגוסט פורל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוגוסט פורל
Auguste Forel
לידה 1 בספטמבר 1848
מורז', שווייץ
פטירה 27 ביולי 1931 (בגיל 82)
יבורן, שווייץ
שם לידה Auguste Henri Forel עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנטומולוגיה, נוירואנטומיה, מירמקולוגיה פסיכיאטריה
מקום לימודים אוניברסיטת ציריך עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ציריך עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Josephina Therese Zürcher עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ת'ור, פרס שפלי
בת זוג אמה שטיינהיל
צאצאים אוסקר פורל עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
  • ממייסדי תאוריית הנוירון
  • ממקימי הסקסולוגיה המודרנית
  • תרם רבות לחקר הנמלים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוגוסט-הנרי פורל (באנגלית: Auguste-Henri Forel‏; 1 בספטמבר 1848 – 27 ביולי 1931) היה מירמקולוג שווייצרי, פסיכיאטר, פילוסוף, נחשב למייסד תאוריית הנוירון ולאחד ממקימי הסקסולוגיה המודרנית.

פורל זכה למוניטין עולמי בחייו על לימודיו בתחומי אנטומולוגיה, אנטומיה של המוח, פסיכיאטריה והיגיינה נפשית - היכולת לשמור על הנפש חסינה מפני אירועים הפוגעים בה. בעל תחומי עניין רבים כגון: נוירואנטומיה, נוירופיזיולוגיה, מוניזם, פסיכיאטריה משפטית ותפקיד החינוך באלכוהוליזם ובבריאות הנפש. הוא היה פעיל בתנועות רבות של רפורמה חברתית כגון זכויות נשים ותנועות שלום עולמיות.

ב-1920 התרחש מפגשו הראשון עם הדת הבהאית, ופורל מיד זיהה את הדמיון המובהק בין עקרונותיו לבין אלה שהוכרזו על ידי בהאא אללה, מייסד האמונה הבהאית. שנה לאחר מכן הפך לחבר בדת הבהאית.

הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד בפילוסופיה, וכן דוקטורט במשפטים.

משנת 1978 עד לשנת 2000 הופיע דיוקנו על שטר של אלף פרנק שווייצרי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוילה לה גרסיוס, מוֹרְז', שווייץ. הבן הבכור מתוך ארבעת ילדיהם של ויקטור פורל ופאולין מורין[1]. בילדותו בודדה אותו אמו מפעילויות עם ילדים אחרים, והוא מצא נחמה בעולמם של החרקים. כבר בגיל חמש הוא החל לאסוף מינים שונים של נמלים וללמוד עליהם[2], וזו הייתה ההתחלה לתשוקתו הגדולה, אשר באה לידי ביטוי מאוחר יותר, בספרו המפורסם - "הנמלים של שווייץ" (1874).

פורל קיבל חינוך דתי מאמו הפרוטסטנטית. הוא למד את הברית הישנה וכן את הברית החדשה[3]. ספקותיו הדתיים הביאו אותו לראות את עצמו כחוטא, מנודה, שאינו צריך לקוות לרחמי האלוהים[4]. באוטוביוגרפיה שלו כתב:

בכרי המרעה השקטים סביב ביתי הייתי בוכה לעתים קרובות בייאוש לאלוהים האישי: אם אתה באמת קיים, תהרוס אותי כאן ועכשיו; אז אני אדע שאתה קיים, אבל חוץ מזה אני לא מאמין בקיומך! "אבל הכול היה שקט ואני לא נהרסתי[5] .

במינכן, בסוף אוגוסט 1883, בהיותו בן 35, נישא לאמה בת התשע-עשרה. השניים הביאו לעולם שישה ילדים, ארבע בנות ושני בנים[6]. בסוף יולי 1910 מת בנו הראשון, אדוארד, מוות פתאומי עקב תסחיף ריאתי[7]. שנה לאחר מותו לקה פורל בשבץ פתאומי אשר גרם לו לשיתוק בצד הימני של הגוף[8].

ב-1903 עברו פורל ומשפחתו לכפר יבורן (Yvorne) שבמרכז שווייץ, ממערב לאגם ז'נבה. ביתם, שאשתו כינתה "קן הנמלים" (La Fourmiliere), הוא המקום שבו חי במשך עשרים ושמונה שנותיו האחרונות[9].

תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1866 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת ציריך (Universität Zürich)[10] ובמשך כל שנות לימודיו בבית-הספר לרפואה הוא התעניין באופן רציף בחקר הנמלים. אוסף מושבות הנמלים שלו התרחב והוא העשיר את עצמו בכל היבט של ידיעתו על חרק זה; פיזיולוגיה, ביולוגיה ואנטומיה[11]. בשנה גורלית זו (1866) פגש פורל את אדוארד בוגניון (Edward Bougainon), חוקר אנטומיה, ולמד לראשונה על צ'ארלס דרווין (Charles Robert Darwin) ועל עבודתו[12].

עם הופעתה של המסה המדעית שכתב באנטומולוגיה, האקדמיה השווייצרית למדעי הטבע (Swiss Academy of Natural Sciences) העניקה לו את פרס שפלי (Prix Schläfli). בשנת 1874 הוא פרסם את ספרו "הנמלים של שווייץ" ועל כך זכה בשנת 1875 בפרס נוסף, פרס Thore שניתן לו על ידי האקדמיה הצרפתית למדעים (French Academy of Sciences). פורל התכתב עם צ'ארלס דרווין ושלח לו עותק של ספרו החדש על הנמלים השווייצריות וקיבל ממנו תגובות מעודדות. לאחר שסיים את לימודי הרפואה, החל פורל לגלות עניין בפסיכיאטריה[13].

בשנת 1877 כיהן פורל כמרצה מוסמך ב"אוניברסיטת מינכן (Ludwig-Maximilians-Universität München)[14] ובשנת 1879 כיהן כפרופסור באוניברסיטת ציריך (Universität Zürich)[15]. בין 1879-1898 החל פורל לעבוד כעוזר רופא במכון "Psychiatrische Universitätsklinik Zürich" בציריך, ובתוך מספר חודשים מונה באופן רשמי למנהל המכון[16].

פורל הבין מניסויים כי תא עצב הוא היסוד הבסיסי של מערכת העצבים. גילוי זה הביא להבנה, שבדומה למקרה של צומת ניורומוסקולרית (Neuromuscular junction), שבה אקסון (סיב עצבי) אינו מתרבה עם סיבי שריר, כך גם במערכת העצבים מספיק מגע פשוט בין תהליכים עצביים, כדי להבטיח העברה נאמנה של מידע. המשמעות היא שלא קיימת רשת עצבית, אלא, כל תא עצב נמצא במגע, לא מתמשך, עם תא עצב אשר סמוך לו[17]. תיאוריה זו נודעה בשם "תורת הקשר של פורל"[18]. את המחקר כתב בשנת 1887 והוא הוביל לניסוחו של מה שכונה מאוחר יותר "תאוריית הנוירון" (Neuron doctrine)[19]. המילה "נוירון" הוטבעה על ידי היינריך וילהלם ולדייר (Heinrich Wilhelm Waldeyer) רק ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1891, והוא קיבל את רוב הקרדיט על הגילוי, דבר אשר גרם לפורל להפנות את גבו למדעי המוח[20].

התרומה הגדולה האחרונה של פורל היא חמש מסות מרשימות שכתב על החיים החברתיים של הנמלים, אשר יצאו לאור בין 1921 ל-1923. מונוגרפיה זו מאוירת היטב ומציעה תובנות על שליטה עצבית בחושים ועל התנהגות אינסטינקטיבית משותפת לבני אדם ולחרקים[21].

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1887: "מחקרים על האזור הטגטלי וקשריו במוחו של האדם ושל יונקים שונים". מאמר זה מכיל בתוכו סדרה של מחקרים נוירו-אטומיים על ארגון האזור הטגטלי, כולל האזור התת-אלמי, בבני אדם.
  • 1914: "ארצות הברית של אירופה". במאמר זה טען פורל כי הוא אינו תומך בהגבלת חבר הלאומים לאירופה בלבד, שכן הוא מאמין שחבר הלאומים צריך לכלול את העולם כולו.
  • 1917: "דת של טובת הכלל" ("Religion of Social Good"). במאמר כתב פורל כי תפקידה של הדת הוא לאחד את כל האנשים בכדור הארץ. המאמר נכתב ופורסם לפני שפורל הכיר את האמונה הבהאית.
  • 1919: "דת מדעית של טובת הכלל" ("Scientific Religion of Social Good"). המאמר נכתב לאחר שפורל התוודע לאמונה הבהאית וכך השלים את הרעיון ממאמרו הקודם - "דת של טובת הכלל" - זאת על ידי הוספת המונח "דת מדעית". מאמר זה מציג את תפיסתו החדשה והמתוחכמת של הדת הטוענת כי הדת הבהאית היא הדת האמיתית של טובת האדם והחברה, אין לה כמרים והיא מחברת את כל בני האדם החיים בעולם[22] .
  • 1928: "חזון עולמי של סאוואנט" ("World Vision of a Savant"). בין המאמרים הידועים ביותר של פורל. במאמר זה פורל חולק את השקפותיו ה"מדעיות" על ההתנהגויות האנושיות אשר משקפות הגישות הגזעניות של אותה תקופה. כמו כן המאמר מתאר את החובות אשר על כל בהאי לקיים, ביניהן: הימנעות ממטאפיזיקה, חשיבה על האלוהים ופעילות למען טובת הכלל.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Les Fourmis de la Suisse, Systématique, notices anatomiques et physiologiques, architecture, distribution géographique, nouvelles expériences et observations de moeurs. Bale, Genève, Lyon, H. Georg, 1874
  • Der Hypnotismus; seine Psycho-Physiologische, medicinische, strafrechtliche Bedeutung und seine Handhabung. Stuttgart, 1891
  • Die Trinksitten ihre hygienische und sociale Bedeutung ihre Beziehungen zur akademischen Jugend. Stuttgart, 1891
  • Der Hypnotismus und die suggestive Psychotherapie Stuttgart, 1902
  • Die sexuelle Frage. Eine naturwissenschaftliche, psychologische, hygienische und soziologische Studie für Gebildete. München, 1903
  • Ants and Some Other Insects: An Inquiry into the Psychic Powers of these Animals.Chicago, 1904
  • Verbrechen und konstitutionelle Seelenabnormitaeten Munich, 1907
  • Der Hypnotismus, oder die Suggestion und die Psychotherap. Stuttgart, 1918
  • Rückblick auf mein Leben. London, 1935

סוגיות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורתו החברתית-אידאולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1916 הגדיר את עצמו כסוציאליסט פעיל, אבל האידאולוגיה של הסוציאליזם, כמו תפיסת הפסיכיאטריה שלו, הייתה מושרשת עמוק באתיקה. הוא האמין בסוציאליזם ללא אלימות והוא התנגד לקומוניזם. לכן סבר שאם הסוציאליזם לא יהיה מוסרי, עדיף שלא יהיה כלל[23].

פורל התבטא בדעותיו הפוליטיות, והגדיר את עצמו כ"שמאל" בעל בהשקפות אנטי-קפיטליסטיות, שאותן שילב ברישום של שנים עשר עקרונות שכותרתם "העקרונות הבהאים", אשר פורסמו בספטמבר 1925, ב- Sonne der Wahrheit, המגזין הבהאי הרשמי[24].

התנזרות מאלכוהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות לאחר נישואיו, הוא פגש יצרן נעליים, יעקב בושהרדט (Jacob Bouchardt), אשר ניסה לשכנע אותו כי אלכוהוליזם אינו ניתן לריפוי, אלא על ידי התנזרות מוחלטת. פורל, אף שהיה מאמין בתנועת ההתנזרות-תנועה חברתית נגד צריכת משקאות אלכוהוליים, לא קיבל התנזרות מוחלטת, עד שהתחיל להבין את שיעור ההצלחה החיובית ואת התרופות שהושגו על ידי התנזרות[25].

התעניינותו בפסיכיאטריה הובילה אותו לעבוד בבית חולים לחולי נפש במינכן, גרמניה (Munich district mental institution). ובמסגרת עבודתו טען כי זיהה את התפקיד החשוב של אלכוהול בהפרעות נפשיות. כתוצאה מכך השיק קמפיין למניעה ולטיפול בבעיות אלכוהוליות בחברה והיה חבר פעיל של האגודה נגד אלכוהול (Temperance movement). כדי להילחם למען המטרה שלו נגד צריכת אלכוהול, נסע למדינות רבות ברחבי העולם והסביר על השלכותיו ההרסניות של האלכוהול על המוח האנושי ועל הגוף[26].

מלבד התעסקותו בפתירת בעיית האלכוהוליזם, התעסק בבעיות נוספות כגון: "הבעיה המינית" - אשר עסקה בין היתר בהפיכת חיי המין לשמחים ומאושרים יותר וללא תשוקות גסות וסקרנות ארוטית, "הבעיה הפמיניסטית" - אשר עסקה בזכויות האישה וכן ב"בעיית הגזעים" אשר העסיקה את פורל עקב קריאת ספריו של צ'ארלס דרווין, ועסקה בסוגיה של "אילו גזעים יכולים להוות שירות בהתפתחות האנושות, ואילו גזעים הם חסרי תועלת"[27].

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם הראשונה, עקב תמיכתו בפציפיזם, תמך פורל בתנועות אנטי מלחמתיות ובארגוני שלום בינלאומיים.

ב- 1 במאי 1916 כתב גילוי דעת ובו נאמר כי רק מהפכה סוציאליסטית בינלאומית תביא לסוף המלחמה; וכי המין האנושי חייב להרוג את שלושת הדרקונים החונקים אותו: הקפיטליזם, המיליטריזם והאלכוהוליזם.

בחודש יולי של אותה שנה הפך לסוציאליסט פעיל[28].

יחסיו עם הדת הבהאית ועבד אל-בהאא'[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורל התוודע לראשונה לדת הבהאית בחודשי החורף של 1920-1921, כאשר בילה בביתם של בתו וחתנו, מרתה וארתור בראונספורל[29].

ב-1921 הצטרף לדת הבהאית ובמהלך השנים היה בקשר עם כמה מחברי הדת הבהאית הבולטים, ביניהם: איפוליט דרייפוס, קונסול נורווגיה בגרמניה אלברט שוורץ (Albert Schwarz) והגברת מרתה רוט (Martha Root). בשנת 1922 הקים פורל את "הקבוצה הבהאית" בלוזאן במטרה ללמד על הדת הבהאית ולהגן עליה[30].

חוויות העבר שלו עם אמונה דתית ועם אנשי דת בכירים הקשו עליו בתחילה לקבל את הדת הבהאית כאמת דתית ללא הסתייגות. כאשר שמע על תורת הבהאים, שני עקרונות בדת זו משכו אותו במיוחד - האחד היה ערך העבודה, אשר מכובד בדת הבהאית כמו ערך הפולחן, והשני היה העמדה הבהאית של התנזרות מוחלטת מאלכוהול, עיקרון אשר עבורו הקדיש את חייו. אך למרות שעקרונות אלה משכו את לבו, מוחו עדיין חיפש תשובות לשאלות יסודיות[31].

לכן, ב-28 ביולי 1921 כתב פורל מכתב לעבד אל-בהאא', מנהיגה של הדת הבהאית באותה תקופה, ובו פירט את עקרונותיו ושאל האם בהתאם לעקרונות אלה, הוא עדיין יכול להיחשב כבהאי. עבד אל-בהאא' ענה על שאלותיו ב-21 בספטמבר 1921, כחודשיים בלבד לפני פטירתו.

מכתב ששלח פורל לעבד אל-בהאא' 1920[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28.12.1920 פורל שלח מכתב לעבד אל-בהאא' ובו הסביר כי הוא מוניסט, ולכן משוכנע שתפקודי המוח והנשמה הם שלם בלתי נפרד. מכאן, שהוא לא מאמין שהנשמה הפרטית שורדת לאחר מותו של המוח.

בעניינים מטאפיזיים לעומת זאת, הוא הכריז על עצמו כאגנוסטיקן, ורשם כי למרות שהוא מעריץ את העקרונות האנושיים של עבד אל-בהאא', הוא לא מבין את עקרונותיו האלוהיים.

לכן שאל, האם הדת הבהאית, יכולה לקבל אותו אליה, לנוכח היותו מוניסט ואגנוסטיקן[32].

מכתב שקיבל אוגוסט פורל מעבד אל-בהאא' 1921[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21.9.1921 קיבל פורל מכתב מעבד אל-בהאא'. מכתב זה נכתב כמאמר פילוסופי וכתשובה לשאלות שהציג לו פורל.

במסמך אמירות מקיפות של התפיסה הבהאית בדבר טבעו של אלוהים, של האדם ושל היקום. המסמך תיאר את ההבדלים בין הממלכות בתוך הבריאה, את הטבע הרוחני של האנושות ואת ההבדלים בין מינרלים לצמחים.

עם קבלת המכתב המשמעותי הזה, פורל היה מלא שמחה והכרת תודה על היכולת להבין את המציאות האלוהית ולמצוא תשובות לשאלותיו.

מאז ואילך, פורל הכריז על אמונתו בדת הבהאית בפומבי[33].

הגנתו על הבהאים האיראנים הנרדפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהצטרפותו לדת הבהאית ועד למותו ב-1931, פורל קיבל על עצמו פעולות התומכות בתורה הבהאית. דבר לא סיכל את נחישותו להגשים את "משאלתו הנלהבת ביותר" - המשכיותה של הדת הבהאית.

כדי לוודא המשכיות זו, פורל ראה עצמו כמורה של האמונה הבהאית וכמגנה, במיוחד בשמם של הבהאים הפרסיים אשר נרדפו באמצע שנות העשרים של המאה העשרים. אחת הדרכים בהן ניסה פורל לעזור לבהאים הפרסיים הייתה להשפיע על דעת הקהל האירופית, מתוך אמונה כי תמיכה אירופית בבהאים הפרסיים, תביא לקץ הרדיפות כנגדם[34].

ב-12.5.1926 הוא כתב למזכיר הכללי של חבר הלאומים, סר אריק דראמונד (Eric Drummond), על הרדיפות של הבהאים הפרסיים, אך קיבל ממנו תשובה מאכזבת, לפיה חבר הלאומים אינו מסוגל לעזור, שכן בפרס אין הסכם בינלאומי להגנה על מיעוטים.

ב-1927, בעקבות העמדתם לדין של חברי האספה הבהאית המקומית של קונסטנטינופול (כיום: איסטנבול) באשמת חתרנות, כתב פורל לנשיא טורקיה, מוסטפא כמאל אטאטורק (Mustafa Kemal Atatürk), כי אם היה מכריז על האמונה הבהאית כדת רשמית של טורקיה, בנוסף לאסלאם, היה עושה צעד גדול לקראת התקדמות, ונותן דוגמה לכל אירופה ואפילו לכל אומות העולם[35].

הברית האישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1921, לאחר הצטרפותו לדת הבהאית, הוסיף פורל לספר זיכרונותיו "מתוך חיי ועבודתי" (Out of My Life and Work), אשר כתב בשנת 1912, מסמך נוסף, אותו כינה כ"ברית אישית". מסמך חשוב זה קובע את האמונה הבהאית של פורל[36].

בשנת 1920 התוודעתי לראשונה לדת העולם של הבהאים, שנוסדה לפני שבעים שנה על ידי בהאא אללה. זוהי הדת האמיתית של טובת האדם והחברה, אין לה כמרים והיא מחברת את כל בני האדם החיים בעולם הזה. הפכתי להיות בהאי. ייתכן שהדת תמשיך ותוכתר בהצלחה; זו המשאלה הנלהבת ביותר שלי... אני גוסס בשלום... זכרו את זה, וחשבו עליי רק באופן שקט ועליז, כשם שאתם חושבים על הנמלים שלי, על הספרים שלי... אנחנו המתים לא יכולים עוד לשנות את העבר: אתה, אשר חי, יכול לעצב את העתיד בצורה אחרת

בברית האישית, ציווה פורל כי בנו, אוסקר, יקרא את נוסח הברית במהלך שריפת גופתו [הערה: החוק הבהאי קובע קבורה, לא שרפה, אם כי פורל אולי לא היה מודע לחוק זה][37].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Forel, Auguste. Out of My Life and Work, translated by Bernard Miall. New York: W.W. Norton (1937
  • (Vader, John Paul. For The Good of Mankind: August Forel and the Bahá’í Faith, Oxford: George Ronald (1984

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגוסט פורל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sheila Banani, "The Life and Times of August Forel", Lights of Irfan 6 (2005), p. 1
  2. ^ A. M. Ghadirian, "Auguste Forel; His Life and Enlightenment", Association for Baha'i Studies (2005), p. 1
  3. ^ Banani, "The Life and Times of August Forel", p. 1
  4. ^ Auguste Forel, Out of My Life and Work, translated by Bernard Miall, (New York: W.W. Norton, 1937), p. 20
  5. ^ Forel, Out of My Life and Work, p. 47
  6. ^ Banani, "The Life and Times of August Forel", p. 4
  7. ^ Forel, Out of My Life and Work, pp. 280-281
  8. ^ Ghadirian, "Auguste Forel; His Life and Enlightenment", p. 2
  9. ^ Banani, "The Life and Times of August Forel", p. 8
  10. ^ Banani, "The Life and Times of August Forel", p. 2
  11. ^ Ghadirian, "Auguste Forel; His Life and Enlightenment", p. 2
  12. ^ Banani, "The Life and Times of August Forel", p. 2
  13. ^ Ghadirian, "Auguste Forel; His Life and Enlightenment", p. 2
  14. ^ Forel, Out of My Life and Work, p. 138
  15. ^ Ghadirian, "Auguste Forel; His Life and Enlightenment", p. 2
  16. ^ Forel, Out of My Life and Work, p. 138
  17. ^ Clarke Edwin, The Human Brain and Spinal Cord, (Berkeley, Ca : University of California Press, 1968), p. 104.
  18. ^ André Parent, "Auguste Forel on Ants and Neurology", Canadian Journal of Neurological Sciences 30, 2003, p. 287
  19. ^ Banani, "The Life and Times of August Forel", p. 5
  20. ^ Parent, " Auguste Forel on Ants and Neurology ", p. 284
  21. ^ Parent, " Auguste Forel on Ants and Neurology ", p. 289
  22. ^ Ghadirian, "Auguste Forel; His Life and Enlightenment", p. 2
  23. ^ Ghadirian, "Auguste Forel; His Life and Enlightenment", p. 2
  24. ^ Banani, "The Life and Times of August Forel", p. 17
  25. ^ Forel, Out of My Life and Work, pp. 152-160
  26. ^ Ghadirian, "Auguste Forel; His Life and Enlightenment", p. 2
  27. ^ Banani, "The Life and Times of August Forel", p. 6
  28. ^ Forel, Out of My Life and Work, pp. 313-315
  29. ^ Banani, "The Life and Times of August Forel", p. 14
  30. ^ Banani, "The Life and Times of August Forel", p. 16
  31. ^ Ghadirian, "Auguste Forel; His Life and Enlightenment", p. 3
  32. ^ Banani, "The Life and Times of August Forel", p. 15
  33. ^ Ghadirian, "Auguste Forel; His Life and Enlightenment", p. 3
  34. ^ John Paul, " August Forel defends thepersecuted persian baha'is", Bahá'í World 18, 1986, p. 970
  35. ^ John Paul Vader, For The Good of Mankind: August Forel and the Bahá’í Faith, (Oxford: George Ronald, 1984), pp. 53-59
  36. ^ Forel, Out of My Life and Work, pp. 341-343
  37. ^ Forel, Out of My Life and Work, p. 47
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוגוסט_פורל&oldid=37561632"