אהוד עזריאל מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהוד עזריאל מאיר

אהוד עזריאל מאיר (נולד ב-30 במאי 1979) הוא שחקן, תסריטאי, מחזאי, שדרן רדיו ואיש קריאייטיב ישראלי, ויוצר בחטיבת הדיגיטל של כאן - תאגיד השידור הישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל באלקנה. בין אחיו: השחקן ישי מאיר והרב יעקב (יוקי) מאיר. למד בישיבה התיכונית כפר הרא"ה ובישיבת הר ברכה. שירת כלוחם ומפקד ביחידת מגלן.

בעל תואר ראשון בתיאטרון מאוניברסיטת תל אביב ובעל תואר שני בהוראה מסמינר הקיבוצים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 כשהיה סטודנט לתיאטרון, כתב מאיר את המחזה "18 קודש" בו שיחק יחד עם דורון בן-דוד. המחזה שמתרחש ב-18 הדקות שאחרי הדלקת נרות השבת, עסק בשני חברי ילדות שהיו חברותא בישיבה, הנקרעים בין אהבתם זה את זה לבין האמונה והדת. ההצגה עלתה בפסטיבל "סמול במה" באוניברסיטת תל אביב וזכתה לציון לשבח על הכתיבה. המחזה עסק בנושא שלא היה מדובר כמעט באותה התקופה – דתיים להטבי"ם[1].

ב-2008 כתב את המחזה "שבת של שלום" שהשתתף בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא. ההצגה בבימויה של לילך סגל ובהשתתפות בועז טרינקר ושיר שומרון עסקה בזוג צעיר בשבת הראשונה שאחרי פינוי גוש קטיף שאינו מצליח להסתגל למציאות החדשה של חייו.

ב-2010 כתב את המחזה "לשחרר את הבננה" בהשתתפות אביב אלוש, דני שטג, יובל רז, אורי לחמי, גומא שריג וישי מאיר (אחיו של אהוד עזריאל) ובוימה על ידי שרית הררי. הצגה זו עלתה מספר שנים בבמות צוותא. המחזה הקומי עסק בחמישה חיילי מילואים המייצגים את מגוון הדעות, העדות והזרמים של ישראל, שנפגשים לעוד שבוע מילואים סטנדרטי. דווקא במקום ה"גברי" הזה, הם הסירו את מסכת הגבריות אותה הם לובשים בחיי היומיום ומדברים על רגשות, מערכות יחסים ותחושות שונות[2].

בשנים 2010 - 2013 לקח מאיר הפסקה מעולם היצירה והיה מורה לתיאטרון ומחנך.

עיתונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 החל לעבוד באתר וואלה, הקים את "וואלה יהדות" והיה לעורכו הראשון. וואלה יהדות הייתה אחראית לחשיפות רבות בעולם החרדי, תוך שילוב של תרבות בעולם הדתי.

דיגיטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2016 מאיר כותב, משחק ומביים סרטונים בחטיבת הדיגיטל של תאגיד השידור הישראלי. בין השאר, עוסקים הסרטונים של מאיר בסוגיות חברתיות, פסיכולוגיות, הורות, גבריות ועוד.

בין סדרות הרשת שיצר:

  • אהוד והבנות - אבא לארבע בנות שמנסה לשרוד את החיים עצמם ולדגמן אבהות למופת אף על פי שלא תמיד הולך לו
  • שיחות מילואים - על הקשר בין הכרס הגברית, אגו - וגם בננה ובעצם על מה גברים מדברים במילואים? עם אופיר בועז ואחרים
  • ילדי פלא - אהוד עזריאל מאיר יוצא לפגוש את הצעירים שכבר מגיל קטן עושים בית ספר למבוגרים
  • אהוד והפסיכולוג - למה חנייה גורמת לנו לאבד את זה? מה מביך בגברים שבוכים? ולמה דוריה עושה לנו חיים קשים כל כך? כשאהוד נכנס למשבר עם עצמו, טוב שהפסיכולוג מגיע לעשות לו קצת סדר בראש
  • חברו הטוב של – רציתם לדעת איך לגדל בבית עטלף? או חולדה? או אולי בכלל רציתם לדעת איך לגדל כיסנאי דואה? סדרת רשת על חיות המחמד המיוחדות שלא תראו בכל בית

במקביל לסדרות הרשת שיצר בתאגיד, יצר מאיר סדרות נונסנס קומיות:

  • איכזשתכזה גבר? - אהוד עזריאל מאיר שואל כל גבר וגבר שאיתו הוא נפגש את השאלה הבסיסית והקיומית ביותר: איך זה שאתה כזה גבר?
  • איכזשכתזאת אישה? אהוד עזריאל מאיר שואל כל אישה ואישה את השאלה הבסיסית והקיומית ביותר: תגידי, איך זה שאת כזאת אישה?
  • אורחים במעלית – סדרת האירוח המהירה בעולם. אהוד עזריאל מאיר מארח אנשים במעלית, כל הריאיון הוא בדיוק קומה אחת ולכן חייבים להזדרז
  • אהוד מספר על חברים שלו - סדרה מוקו-היסטוגרפית על מפגשים בינאישיים שמבוססים על חברות בין אהוד עזריאל מאיר לאנשי תרבות שונים שרקמו מערכת יחסים חברתית עם האמן הקונספטואלי. בין חבריו של אהוד: דייוויד בואי, סטיבן סיגל, סטיב בושמי, צ'אק נוריס ועוד אנשי תרבות.

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר משדר ברשת כאן מורשת ורשת ב'.

ב-2019 יצר את הפודקאסט "סליחה על עוד שאלה"[3] שזכה בפריצת השנה לאותה השנה[4].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר נשוי למעצבת האופנה לילוש שלמן-מאיר ולהם ארבע בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שה' ישמור, על המחזה "18 קודש", באתר nrg יהדות, 31 באוקטובר 2005.
  2. ^ "לשחרר את הבננה", באתר "הבמה"
  3. ^ ההסכת "סליחה על עוד שאלה, באתר "כאן"
  4. ^ עידן בן טובים, אתם בחרתם: אלו הפודקאסטים הטובים ביותר לשנת 2019, באתר "גיקטיים", 31 בדצמבר 2019