אה"מ קרוליין (1914)
 | |
| הסיירת הקלה אה"מ "קרוליין", 1917. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | סיירת קלה |
| צי | הצי המלכותי הבריטי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | C-class (אנ') |
| אוניות בסדרה | 28 אוניות |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | קֶמֶל לֵיירד |
| תחילת הבנייה | 28 בינואר 1914 |
| הושקה | 29 בספטמבר 1914 |
| תקופת הפעילות | 4 בדצמבר 1914 – 31 במרץ 2011 (96 שנים) |
| אחריתה | אוניית מוזיאון |
| מיקום | נמל בלפסט |
| מלחמות וקרבות | קרב יוטלנד |
| עיטורים | עיטור קרב יוטלנד (1916) |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 4,287 טון |
| אורך | אורך כללי: 446 רגל (135.9 מ') |
| רוחב | "41-6 רגל (12.6 מ') |
| שוקע | ממוצע: 16 רגל (4.9 מ') |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 28.5 קשרים (52.8 קמ"ש) |
| גודל הצוות | 301 איש |
| הנעה | 8 דודי קיטור ו-2 טורבינות קיטור מתוצרת פרסונס בהספק כולל של 40,000 כוחות סוס (30,000 קילוואט) |
| צורת הנעה | 2 מדחפים |
| נתונים צבאיים | |
| שריון |
חגורת שריון בקו המים בעובי 1–3 אינץ' (25–76 מ"מ) סיפון: 1 אינץ' (25.4 מ"מ) צריח ניתוב: 6 אינץ' (152 מ"מ) |
| חימוש |
2 תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ) 8 תותחי 4 אינץ' (102 מ"מ) תותח נ"מ 6 פאונד (2.2 אינץ' (57 מ"מ)) 2 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ) |
אה"מ "קרוליין" (באנגלית: HMS Caroline) היא סיירת קלה מדגם C (אנ') של הצי המלכותי הבריטי. היא הושקה והוכנסה לשירות פעיל ב-1914, השתתפה בקרבות מלחמת העולם הראשונה ושימשה כבסיס עורפי במלחמת העולם השנייה. כאשר הוצאה משירות פעיל, ב-2011, היא הייתה האונייה הישנה ביותר בצי המלכותי, שנייה רק ל"ויקטורי". בשנים המאוחרות של שירותה נמצאה "קרוליין" במעגנת אלכסנדרה (Alexandra Dock)[1] בנמל בלפסט, ושימשה מפקדה ואוניית אימונים נייחת של מילואי הצי המלכותי (אנ'). ב-2012 הוחלט להסב את "קרוליין" לאוניית מוזיאון (אנ'). ב-2016 שופץ גוף האונייה במספנות הרלנד אנד וולף (אנ'), והיא נפתחה לביקורים ב-1 ביולי 2017 במעגנת אלכסנדרה, במתחם טיטניק (אנ'), בבלפסט.[2]
"קרוליין"" היא הסיירת הקלה היחידה של הצי המלכותי מימי מלחמת העולם הראשונה, ושְׂרִידָה אחרונה לאוניות שהשתתפו בקרב יוטלנד שעודה צפה. כמו כן היא אחת משלוש אוניות בריטיות ממלחמת העולם הראשונה שהשתמרו לימינו, לצדן של המוניטור אה"מ M33 (בנמל פורטסמות') והסלופ אה"מ "פרזידנט" מדגם "פלאואר", מקודם אה"מ "סקסיפרייג'", (בבריכת עגינה מס' 3 בנמל צ'טהם).
בניית האונייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אה"מ "קרוליין" נבנתה במספנות קֶמל לֵיירד (אנ') בבירקנהד. שדריתה הונחה ב-28 בינואר 1914, היא הושקה ב-29 בספטמבר 1914 והתקנתה לשירות הושלמה בדצמבר 1914.[3] היא נמנית עם קבוצת האוניות הראשונות בסדרה מדגם C שהטורבינות שלהן הניעו את המדחף ישירות, ללא תמסורת להפחתת סיבובים,[4] ועל כן היו פחות יעילות מאוניות הסדרה שבאו אחריהן וצוידו בתמסורת. המכונות של "קרוליין" נותרו שלמות, אך אינן פועלות יותר.
קורות שירותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"קרוליין" הוכנסה לשירות פעיל ב-4 בדצמבר 1914 ושירתה בים הצפוני כל משך המלחמה. מיד בתחילת שירותה צורפה לגרנד פליט, שבסיסו בסקפה פלו באיי אורקני, והשתייכה לפלגת המשחתות הרביעית (אנ'). מפברואר עד נובמבר 1915 הייתה חלק מאסקדרון הסיירות הקלות הראשון (אנ'). בתחילת 1916 צורפה לאסקדרון הסיירות הקלות הרביעי, ובמסגרתו השתתפה תחת פיקודו של קפטן (אנ') הנרי ר' קרוּק (Crooke) בקרב יוטלנד (31 במאי – 1 ביוני 1916) ובפעילות המבצעית שלאחריו עד סוף המלחמה ב-1918.[5] מ-1917 עד שלהי 1918 נשאה על סיפונה משטח המראה לאווירוני קרב של שירות האוויר של הצי המלכותי ואחר כך של חיל האוויר המלכותי שיירטו ספינות אוויר גרמניות שפעלו בים הצפוני.[3]
בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"קרוליין" נשארה באסקדרון הסיירות הקלות הרביעי עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, וביוני 1919 הוצבה יחד עם שאר אוניות האסקדרון בתחנת הצי באיי הודו המזרחית (אנ'). בפברואר 1922 היא הושבתה והושמה בעתודה (אנ'). היא הוחזרה לשירות פעיל בפברואר 1924, וב-1 באפריל אותה שנה החלה לשמש אוניית מפקדה ואוניית אימונים של יחידת מילואי הצי בבלפסט.[5][6] באותה שנה, לאחר הגעתה לבלפסט, פורקו תותחיה ואחדים מדודי הקיטור שלה במספנת הרלנד אנד וולף. החימוש שהוסר ממנה ומסיירות אחרות שהוצאו משירות פעיל הועבר לתגבור ביצורי החוף של נמלי האמנה האנגלו-אירית (אנ').[דרוש מקור]
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת העולם השנייה, מ-1939 עד 1945, שימשה "קרוליין" אוניית מפקדה של הצי בנמל בלפסט (אנ').[5] הנמל היה בסיס האם של אוניות המלחמה הרבות שליוו את השיירות באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס הארקטי.
נמל בלפסט הלך והתפתח במהלך המלחמה, ומאחר ש"קרוליין" לא הספיקה למלא לבדה את הצרכים, הוקמו בסיסים בחלקים שונים של העיר שהיו מסונפים לאונייה. הבסיס הראשון הוקם בבית המכס של בלפסט, אחר כך הוקמה תחנת רדיו של הצי בטירת בלפסט (אנ'), ובסופו של דבר חבשו כמה אלפי מלחים את הכובע ועליו הסרט «אה"מ "קרוליין"». בתי מלאכה לתיקון מנגנוני ההפעלה של פצצות עומק ומטולי פצצות נגד צוללות (אנ') היו גם הם תחת אחריותה של אה"מ "קרוליין", כמה מהם ברציפי בריכת העגינה מיילווטר (Milewater Basin) שבה חנתה.
בתחילת המלחמה, כאשר בסיס חיל האוויר "בלפסט" (RAF Belfast) שכן בשדה התעופה של נמל בלפסט (אנ'), היו מגורי הטייסים באחריותה של אה"מ "קרוליין". ב-1943 הועבר הבסיס לידי האדמירליות, ושמו הוחלף לאה"מ "גדוול" (HMS Gadwall) (אנ').
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי המלחמה הוחזרה אה"מ "קרוליין" למילואי הצי, ושירתה כבסיס האימונים הצף האחרון שלו. היא שופצה במספנת הרלנד אנד וולף בבלפסט ב-1951.[5]
יחידת מילואי הצי המלכותי עזבה את האונייה בדצמבר 2009 ועברה לבסיס חוף (אנ'), שקיבל את השם «אה"מ "היברניה"» (אנ'). "קרוליין" עצמה הוצאה משירות פעיל ב-31 במרץ 2011 על פי כללי המסורת הימית. דגל הצי שהתנוסס על תורנה שמור בקתדרלת סנט אן (אנ') בבלפסט.[7]
אוניית מוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
"קרוליין" נמנית עם אוניות הצי ההיסטורי הלאומי של בריטניה (אנ'). לאחר הוצאתה משורות הצי היא הועברה לרשותו של המוזיאון הלאומי של הצי המלכותי (אנ') בפורטסמות', אך הוסיפה לעגון במעגנת אלכסנדרה בבלפסט. אף על פי שאינה יכולה יותר לנוע בכוחות עצמה, "קרוליין" עודה צפה במים ומצב גוף האונייה מצוין.
כאשר הוצאה "קרוליין" משירות ב-2011, עדיין לא הוחלט מה ייעשה בה. הצעה אחת הייתה להחזיר לאונייה את מַרְאָהּ מימי מלחמת העולם הראשונה, אשר בין שאר דברים הייתה כרוכה במציאת תותחי 6 אינץ' ו-4 אינץ' מאותה תקופה ופירוק בית הסיפון הגדול שנבנה באמצעיתה. הצעה אחרת הייתה להשאירה בבלפסט כאוניית מוזיאון במתחם טיטניק, לצדה של אוניית הנוסעים "נוֹמָדִיק" (אנ') מ-1911. הצעה שלישית הייתה להעבירה לפורטסמות' ולשחזר את מרבית חלקיה המקוריים מימי מלחמת העולם הראשונה.[8]
ביוני 2012 פורסמה תוכנית להעברת האונייה לפורטסמות', בכפוף לזמינות המימון הכספי.[9] אולם באוקטובר 2012 הודיעה ממשלת צפון אירלנד כי האונייה תישאר בבלפסט, וכי הקרן לשימור המורשת הלאומית (אנ') פועלת לגיוס מיליון ליש"ט כדי לממן את שימור האונייה.[10] במאי 2013 הודיעה קרן המורשת של מפעל הפיס הלאומי כי היא מעניקה 845,000 ליש"ט לעבודות השימור והתקנת "קרוליין" כאוניית מוזיאון.[11]
באוקטובר 2014 הודיעה קרן המורשת של מפעל הפיס הלאומי כי היא מעניקה תוספת של 12 מיליון ליש"ט, כדי לאפשר למוזיאון הלאומי של הצי המלכותי להתקין את "קרוליין" כאטרקציה למבקרים לקראת אירועי יובל המאה לקרב יוטלנד.[12] "קרוליין" נשארה לעגון במעגנת אלכסנדרה במתחם טיטניק בבלפסט.
ביוני 2016 נפתחה אוניית המוזיאון "קרוליין" למבקרים, והיא משתייכת למוזיאון הלאומי של הצי המלכותי.[13]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Allison, R.S. (1974). HMS Caroline: a brief account of some warships bearing the name, and in particular of HMS Caroline (1914–1974), and of her part in the development of the Ulster Division, RNVR, and later RNR. Belfast: The Blackstaff Press.
- Colledge, J. J.; Warlow, Ben & Bush, Steve (2020). Ships of the Royal Navy: The Complete Record of all Fighting Ships of the Royal Navy from the 15th Century to the Present (5th revised and updated ed.). Barnsley, UK: Seaforth Publishing.
- Corbett, Julian (1997). Naval Operations. History of the Great War: Based on Official Documents. Vol. III (reprint of the 1940 second ed.). London and Nashville, Tennessee: Imperial War Museum in association with the Battery Press.
- Dunn, Steve R. (2022). The Harwich Striking Force: The Royal Navy's Front Line in the North Sea, 1914-1918. Barnsley, UK: Seaforth Publishing.
- Friedman, Norman (2010). British Cruisers: Two World Wars and After. Barnsley, UK: Seaforth Publishing.
- Newbolt, Henry (1996). Naval Operations. History of the Great War Based on Official Documents. Vol. IV (reprint of the 1928 ed.). Nashville, Tennessee: Battery Press.
- Newbolt, Henry (1996). Naval Operations. History of the Great War Based on Official Documents. Vol. V (reprint of the 1931 ed.). Nashville, Tennessee: Battery Press.
- Preston, Antony (1985). "Great Britain and Empire Forces". In Gray, Randal (ed.). Conway's All the World's Fighting Ships 1906–1921. Annapolis, Maryland: Naval Institute Press. pp. 1–104.
- Raven, Alan & Roberts, John (1980). British Cruisers of World War Two. Annapolis, Maryland: Naval Institute Press.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אה"מ קרוליין
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המילה dock באנגלית בריטית פירושה "מעגנה לאוניות" בתוך נמל או על שפת נהר ולא "רציף" או "מזח".
- ^ "A Mooring system like no other". National Museum of the Royal Navy.
- ^ 1 2 Preston, p. 56.
- ^ Brown, D.K., The Grand Fleet: Warship Design and Development 1906–1922.
- ^ 1 2 3 4 Preston, p. 57.
- ^ Colledge, p. 75.
- ^ Weir, Fiona (1 April 2011). "End of an era for HMS Caroline". British Forces Broadcasting Service. Archived from the original on 20 July 2011. Retrieved 13 April 2011.
- ^ "HMS Caroline options considered by Royal Navy museum". BBC News online. 13 April 2011.
- ^ "Historic warship HMS Caroline set to leave Belfast". BBC News online. 8 June 2012.
- ^ "HMS Caroline WWI warship to stay in Belfast". BBC News. 11 October 2012.
- ^ "Historic warship HMS Caroline gets £845,600 boost". BBC News Online. 9 May 2013.
- ^ "HMS Caroline: First World War's last surviving battleship docked in Belfast is to be transformed into a floating museum". Belfast Telegraph. 15 October 2014.
- ^ "HMS Caroline". National Museum of the Royal Navy.