אדני יום לך אערך תחינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדני יום לך אערוך תחנה
יהוה יוֹם לְךָ אֶעְרֹךְ תְּחִנָּה
שְׁעֵה קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי יהוה

יהוה יָדְךָ הַרְאֵה וְגַלֵּה
גְּבוּרָתְךָ וְחָנֵּנִי יהוה

יהוה יֶהֱמֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי
וְאֶתְעַטֵּף בְּצָרָתִי יהוה

יהוה יַעֲלֶה זִכְרִי לְטוֹבָה
וְזָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי יהוה

יהוה יִשְׁעֲךָ תָּמִיד אֲיַחֵל
יְהִי חַסְדְּךְ לְנַחֲמֵנִי יהוה

יהוה יוֹצְרִי אַתָּה וְצוּרִי
וּמִי זֶה בִּלְתְּךָ עֶזְרִי יהוה

יהוה יֶהֱמוּ לִי רַחֲמֶיךָ
וְאַל תֵּפֶן לְחַטֹּאתִי יהוה

יהוה יִיחֲדוּךָ רַעֲיוֹנַי
וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי יהוה

יהוה יַעֲטֹף לִבִּי בְּחִילִי
וְאֶשְׁפֹּךְ נֶגְדְּךְ נַפְשִׁי יהוה

יהוה יָהּ שְׁמַע בִּגְלַל שְׁמֶךָ
וְקַח הַיּוֹם תְּפִלָּתִי יהוה


יהוה הֵן בְּיָדְךָ מַחְשְׁבוֹתַי
וְסוֹד לִבִּי לְךָ נִגְלֶה יהוה

יהוה הַעְלֵה מַרְפֵּא לְצִירַי
וְעֵינֶיךָ פְּקַח וּרְאֵה יהוה

יהוה הַעֲמֵד רַגְלִי בְּמִישׁוֹר
בְּמַקְהֵלִים שִׁמְךָ אוֹדֶה יהוה

יהוה הִנְנִי אוֹחִיל לְיִשְׁעָךְ
עֲדֵי תַּבִּיט וְגַם תִּפְנֶה יהוה

יהוה הַט לְשַׁוְעִי אָזְנֶךָ
חֲמֹל עָלַי וְהַקְשִׁיבָה יהוה


יהוה וֶאלֹהַי לָךְ אֲקַוֶּה
וְלִבִּי יִשְׁעֲךָ יִתְאָו יהוה

יהוה וַעֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹבָה
וְאַל תֵּפֶן לְחַטֹּאתָיו יהוה

יהוה וַעֲדֵי מָתַי אֲסִירָךְ
יְהִי נֶאְסָר בְּבוֹר פִּשְׁעוֹ יהוה

יהוה וַעֲדוּ לִבִּי סְעִיפָיו
לְיַחֵד לְךָ בְּצָרוֹתָיו יהוה

יהוה וַאֲנִי בָּךְ אֶעֱלֹזָה
פְּדֵה דַל מִמְּגוּרוֹתָיו יהוה

יהוה וַאֲדוֹן עוֹלָם אֲקַו לָךְ
לְמַעַן טוֹב לְכָל קֹוָיו יהוה


יהוה הַאֲרֵךְ אַפָּךְ לְטוֹבָה
אֲשֶׁר אֶל חַסְדְּךָ פּוֹנֶה יהוה

יהוה הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּה
וְטֶרֶם אֶקְרְאָה תַּעֲנֶה יהוה

יהוה הַחֲלִימֵנִי בְחַסְדָּךְ
וּמַרְפֵּא צַו לְלֵב דָּוֶה יהוה

יהוה הָחֳלֵיתִי מִיְּגוֹנַי
וְנַפְשִׁי יוֹם וְלֵיל תֶּהְמֶה יהוה

יהוה הַעֲלֵנִי מִתְּהוֹמוֹת
וְשִׁיבַת עַבְדְּךָ שׁוּבָה יהוה

אדני יום לך אערוך תחנה הוא פיוט מסוג בקשה (שיר קודש מסוג הסליחות)[1] הנאמר לרוב בתפילת שחרית של ראש השנה בקהילות הספרדים.[2]

צורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל צורתו של הפיוט בנויה סביב שמו של האל;[3] בפיוט ארבעה סטרופות ו-26 טורים - כמניין שם הוי"ה בגימטריה. כל טור מתחיל ונחתם בפנייה אל ה' בשמו, והמילה השנייה, מתחילה, כמו גם המילה שלפני האחרונה, נחתמת, באות מתוך אקרוסטיכון של שם הוי"ה, כל סטרופה באות אחרת. מספר הטורים בכל סטרופה הוא כערכה המספרי בגימטריה של האות באקרוסטיכון; הראשונה - האות י' -.עשרה טורים, השנייה - האות ה' - חמשה טורים, השלישית - האות ו' - ששה טורים, והרביעית, האות ה' - חמשה טורים.[4][5] משקלו של הפיוט הוא המרובה.[6] בניגוד לשירי גאולה, המתארים את כיסופי האומה, פיוט זה הוא "שיר פרט", היוצא מתוך נקודת מבט אישית וחותר אל קרבת ה'.

נוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים ברודי הוציא לאור נוסח של הפיוט.[7] בגניזת קהיר ובמחזורים בכתבי יד הוא נמצא בתוך כמה קטעים בשינויים.[8]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט בנוי ברובו מבקשות תנ"כיות.[2] ברוב הבית הראשון, מתאר הפייטן את תפילתו הכנה. הוא ממשיך ומתחנן, מתוך נקודת שפל רוחנית הנובעת מחטאיו הרבים, אשר מושווית לבית כלא בו נמצא החוטא,[9] שירפא אותו (רוחנית ופיזית) האל מצערו, ומביע את כמיהתו העזה להתקרב אל ה'.

פרנץ רוזנצווייג ביאר, כי תוכנו של הפיוט במבט ראשון, ימצא אותו חדגוני וחסר התפתחות רעיונית, אך למעשה הוא ליטניה שבנויה כולה סביב שמו של האל,[10] שלא נהגה כמות שנכתב מפני שכללי הנימוס מחייבים כי ”שמו של נוכח אין לבטא אלא בפנייה אליו...רק לאחר שנושא השם עוזב את המקום באות היחסות הדקדוקיות האחרות בחשבון. אם הוגים את שמו של מי שנוכח מבלי לפנות אליו, הוא יחוש עצמו לפחות לרגע כמי "שדחקו אותו החוצה". אך אלוהים לעולם אינו עוזב. הנסיונות להגות את שמו יכולים להתפרש רק כנסיונות לדחוק אותו החוצה”. לדידו של רוזנצוויג, נשקף אלוהים מתוך השיר בכך שעוטף אותו שמו האמיתי, המסתורי וזה שאינו ניתן לביטוי, ובעת תפילה זו מתחברים שני השמות, הנקרא והנכתב, לאלוהים אחד.[5][11]

מחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שייחסו את הפיוט לריה"ל, אך דב ירדן קבע שזהו יחוס שגוי בעקבות בלבול בין הכותרת "יהוה" ל"יהודה", וכי לא לריה"ל, וציין כי באחד מכתבי היד הוא מיוחס לר"ם במז"ל.[4]

השפעה וקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט נקלט במחזורים רבים, בעיקר במחזורים ספרדיים אך גם במחזור רומניא,[12] והוא נאמר גם היום ברוב הקהילות הספרדיות בראש השנה, ובמקצתן ביום הכפורים.[2] אברהם אידלסון כתב כי הפיוט היווה השראה לפיוט ה' שמעתי שמעך.[13]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חנן בניהו, מחזור קורן המבואר לראש השנה כמנהג ק"ק ספרדים, ירושלים: קורן, 2016, עמ' 327–330.
  • חיים בראדי, דיוואן אביר המשוררים, חוברת ב', ברלין: תרע"ב-1911, פיוט קכג, עמ' 225.
  • פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי / תרגמם, ואיתר פסוקי מקרא ואמרות חז"ל המאוזכרים בשירים: מיכאל שורץ, ירושלים תשע"א 2011, עמ' 143–150.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, ספר שני, חלק ב', 1960, עמ' 703
  2. ^ 1 2 3 חנן בניהו, מחזור קורן המבואר לראש השנה כמנהג ק"ק ספרדים, ירושלים: קורן, 2016, עמ' 330-327.
  3. ^ ה' יום לך אערוך תחינה – מילים, פירושים וביצועים | ר' יהודה הלוי | פיוט | באתר הפיוט והתפילה
  4. ^ 1 2 דב ירדן, שירי הקדש לר' יהודה הלוי, כרך ג' עמ' 906
  5. ^ 1 2 פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי / תרגמם, ואיתר פסוקי מקרא ואמרות חז"ל המאוזכרים בשירים: מיכאל שורץ, ירושלים תשע"א 2011, עמ' 148.
  6. ^ פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי / תרגמם, ואיתר פסוקי מקרא ואמרות חז"ל המאוזכרים בשירים: מיכאל שורץ, ירושלים תשע"א 2011, עמ' 143.
  7. ^ חיים בראדי, דיוואן אביר המשוררים, חוברת ב', ברלין: תרע"ב-1911, פיוט קכג, עמ' 225.
  8. ^ לדוגמא, מחזור כתב יד פארמה, דף קלו ע"ב, באתר כתיב, הספריה הלאומית
  9. ^ טור 17
  10. ^ ראה לעיל בפרק "צורה".
  11. ^ שחר גלילי, גופים ושמות, עם עובד, 2016, ספריית אופקים, עמ' 269
  12. ^ דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, מאגנס, תשנ"ו, עמ' 146
  13. ^ אוצר נגינות ישראל חלק ב' עמ' 25