אדן גרה
 | |
| לידה |
13 בספטמבר 1863 פץ', הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
9 בנובמבר 1939 (בגיל 76) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Grünhut Ödön |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט |
| שפות היצירה |
הונגרית, גרמנית |
| יצירות בולטות |
World lexicon of Tolnai |
  | |
אדן גרה (במקור גרינהוט-Grünhut,[1] בהונגרית: Gerő Ödön; פץ', 14 בספטמבר 1863[2] – בודפשט, 9 בנובמבר 1939)[3] היה מהנדס, סופר בתחום האמנות והסיפורת, עיתונאי יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדן גרינהוט נולד במשפחה יהודית כבנם של מיקלוש גרינהוט ושל ומריה בקן.[4] הוא השלים את לימודיו התיכוניים וגם את לימודי ההנדסה באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה. הוא קיבל תואר בהנדסה, אך עד מהרה החליף את הקריירה ההנדסית שלו בעיתונאות. הוא עבד לראשונה עבור פשטי הירלפ (Pesti Hirlap), שמותיו הבדויים היו: Viharos, Mártha, Lakatos Endre. במשך תקופה קצרה הוא היה הרפרנט למוזיקה של "עיתון בודפשט", בעריכת אמיל אבראני ולאחר מכן, היה כתב של העיתון בשפה הגרמנית Neues Pester Journal. הוא כתב מאמרים תחת השם "אגו". ב-1891 הוזמן על ידי פרנץ פניבשי להיות עוזר העורך של "העיתון ההונגרי" שייסד. באותה שנה, יחד עם עשרה סופרים צעירים, הקים את כתב העת "חיים" (Élet), בו היה עמית במשך שש שנים, כל עוד העיתון היה קיים. שם כתב מאמרים בשם "אילונה ורגה". בכתב עת זה הוא הפך לחסיד של פרידריך ניטשה וקידם את רעיונותיו. משנת 1910 היה עורך העיתון היומי "עולם" (Világ), משנת 1912 היה עורך הלקסיקון העולמי של טולנאי, ומשנת 1919 היה עובד מערכת של פסטר לויד.
גרה השתתף בהקמת האגודה הספרותית היהודית-הונגרית. המחזאי הנורווגי הנריק איבסן ביקר בבודפשט בהזמנתו. הוא העלה לראשונה את הרעיון להקים בית ספר תיכון לבנות, מה שעורר מחלוקת.
כמספר, הוא היה אחד מכותבי הניתוחים; הוא פנה בעניין מיוחד לחיי החברה של בודפשט בסוף המאה ה-19. באמצעות עבודתו העיתונאית תרם להפצת רעיונות ליברליים. מאוחר יותר, מחקריו בתחום האמנויות היפות הסיחו את דעתו מהסיפורת, הוא כתב ביקורות ומחקרים בתחומי התיאטרון והאמנות. בביקורות ובמחקרים אלה נלחם למען קבלת זרמי אמנות מודרנית וקבוצות אמנות (כולל קבוצת השמונה). אשתו הייתה לאונטין הרמן.
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיר הבירה שלי. מאמרים. בודפשט, 1891 (תחת השם הבדוי ויהארוש)
- יחידים. סיפורים. בודפשט, 1895
- מאמרים עבור "המילה החופשית". בודפשט, 1896
- חייו, האמנות והיצירות של מיהאי זיצ'י. עם שמונה עשרה תמונות אינטרטקסטואליות וארבעים נספחים. מתנה של הפשטי נפלו. בודפשט, 1902 (יחד עם טיבאדר לאנדור (לובל) ואלק לונדס)
- פינומהאזה. סיפורים, בודפשט, 1902
- בודפשט. 1904 ("אורניום". האגודה המדעית ההונגרית. קריאות מדעיות פופולריות)
- נשואה; הצולע. סיפורים קצרים, בודפשט, 1904 (ספרייה הונגרית)
- בשני עולמות I – II. רוֹמן. בודפשט, 1905
- ציירים הונגרים מודרניים. התפתחות הציור ההונגרי המודרני. בודפשט, 1906 באינטרנט (עם אלק לונדס)
- יצירות מופת של ציור מהאוסף הקלאסי של המוזיאון לאמנות יפה (בודפשט). אדן גרה מתאר עבור המנויים של פשטי נפלו. בודפשט, 1907
- ברטלאן סקיי. בודפשט, 1913
- אדולף אגאי. השנתון של האגודה הספרותית היהודית-הונגרית, בודפשט, 1918
- זיכרונות על ערכים יהודיים-הונגריים. בודפשט, 1933
- על אמנות - על אמנים. בודפשט, 1939
- מאתמול עד היום. התפתחות הציור ההונגרי מהישן לחדש. אלבום של ציור הונגרי. בודפשט.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. 1894
- ינה פינטר: ההיסטוריה של הספרות ההונגרית: סיסטמטיזציה מדעית בודפשט, 1930–1941; כרך 7: התפתחות הסיפור הקצר והרומן / תת-פרק: מספרים.
- Magyar életrajzi lexikon לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש.
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. אדן גרה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על אדן גרה, באתר nevpont.hu
- רשימת ספרי אדן גרה, באתר Arcanum
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Belügyminisztérium 1883. évi 51874. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1883. év 6. oldal 29. sor.
- ^ "Születési bejegyzése a pécsi izraelita hitközség születési akv. 358/1863. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári halotti akv. 501/1939. folyószáma alatt".
- ^ Gerő Ödön születésekor anyja családneve: Böken
| בקרת זהויות |
|
|---|