האדם הלבן
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
האדם הלבן (לעיתים מכונה "קווקזי") הוא מונח תלוי הקשר חברתי ותרבותי, המתאר קטגוריה חברתית או סיווג של בני האדם, המתבסס על מאפיינים חיצוניים כמו צבע עור בהיר. זאת בדומה לקטגוריות אחרות, כגון "שחורים", או לחלופין, הקטגוריה המקיפה יותר שנקראת "צבעונים" (קבוצה המכילה גם כהי-עור וגם שחומים). הגדרת קבוצת המשתייכים לקטגוריה 'האדם הלבן' תלויה באלה המגדירים אותה ונוטה להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן, בהתאם להקשר החברתי והתרבותי. כיום במקומות רבים היא עדיין נחשבת לתקינה פוליטית, למרות היותה גזענית בשל הצורך להתמודד עם תופעות של גזענות.
המונח מתייחס כביכול רק לצבע עורו של האדם אך לעיתים מגדיר גם מאפיינים חיצוניים אחרים, כגון צורת עיניו ושפתיו. אלו מהווים סמלים חיצוניים למוצאו מאירופה או להיותו צאצא של קולוניאליסטים (כובשים או מתיישבים) מיבשת זו.
תולדות המונח עד סוף המאה ה-17[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיאור של אוכלוסיות כ"לבנים" בהתייחס לצבע עורן נמצא מדי פעם באתנוגרפיה היוונית-רומית ובמקורות עתיקים או מימי הביניים אחרים, אך לחברות אלו לא היה מושג לגבי גזע לבן או זהות כלל-אירופית. המונח "גזע לבן" או "אנשים לבנים", המוגדרים על ידי עורם הבהיר בין שאר המאפיינים הפיזיים, נכנס לשפות האירופיות העיקריות רק במאה השבע-עשרה המאוחרת, כשהמושג של “איחוד לבן” זכה להכרה גדולה יותר באירופה, בהקשר של עבדות גזעית ומעמד חברתי במושבות האירופיות. הדגש על גזע מבדיל את המושג המודרני מתיאורים פרה-מודרניים, שהתמקדו בגוון גופני ולא ברעיון של גזע. לפני העידן המודרני, אף עם אירופי לא ראה את עצמו כ"לבן", אלא הגדירו את הגזע שלהם במונחים של מוצאם האתני או הלאום שלהם.
המאה ה-18: גזענות מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים מערביים של גזע ואתניות במאות השמונה - עשרה והתשע-עשרה התפתחו למה שייקרא מאוחר יותר גזענות מדעית. פסאודו מדענים אירופיים בולטים שכתבו על הבדל אנושי וטבעי כללו גזע לבן או מערב אירואסיה בקרב קבוצה קטנה של גזעים אנושיים וייחסו עליונות פיזית, נפשית או אסתטית לקטגוריה הלבנה הזו. רעיונות אלה הופרכו על ידי מדענים כבר במאה העשרים.[1]
כיום מדענים ואנתרופולוגים מודרניים מכירים אמנם במציאות של שונות ביולוגית בין אוכלוסיות אנושיות שונות, אך רואים במושג של "גזע לבן" מאוחד ומובחן מבנה חברתי שרירותי חסר כל בסיס מדעי.
משא האדם הלבן: הצדקה לאימפריאליזם האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משא האדם הלבן
סיסמה פוליטית ששימשה להצדקת האימפריאליזם האירופי. אימפריות רבות ראו את גורלן כמיוחד, ואת עצמן כ"בעלות שליחות" – להפצת הלאומיות והמוסר הגבוה שלהן. למשל בארצות הברית נעשה שימוש בסיסמה "הייעוד הגלוי" עד תחילת המאה העשרים כדי להצדיק את התפשטותה לכיוון האוקיינוס השקט.
הביטוי שאוב משירו של המשורר האנגלי רודיארד קיפלינג בעל אותו שם שפורסם ב-1899, שבו הציג את תפיסת העולם הקולוניאליסטית והאימפריאליסטית, בדברו על כך שהאדם הלבן נושא משא על גבו, כיבושיו מחוץ לאירופה לא נעשו ממניעים אנוכיים אלא ממניעים אלטרואיסטיים ומשימתו של "האדם הלבן" לשלוט בילידים הברברים ועל ידי כך לקדמם מבחינה תרבותית.
המאה העשרים: הגזע הלבן בנאציזם ובפאשיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שנאו-נאצים מודרניים מרבים להפעיל איקונוגרפיה נאצית בשם הלאומיות הלבנה, גרמניה הנאצית דחתה את הרעיון של גזע לבן מאוחד, ובמקום זאת קידמה את ה"נורדיות". בתעמולה הנאצית, הסלאבים ממזרח אירופה כונו לעיתים קרובות כתת-אדם, והמעמד הכלכלי הלא מפותח יחסית של מדינות מזרח אירופה כמו פולין וברית המועצות יוחס ל"נחיתות הגזעית" של תושביהן. איטליה הפשיסטית נקטה באותה דעה, ובני שתי האומות הללו הצדיקו את שאיפותיהן הקולוניאליות במזרח אירופה בנימוקים גזעניים אנטי-סלאביים.
במהלך המאה העשרים עדיין היו מקרים רבים - ללא קשר למיקום בספקטרום הפוליטי של האדם - שבהם קבוצות אתניות ואומות אירופיות תייגו או התייחסו לאירופים אחרים כבני גזע אחר, שהוא איכשהו "גזע נחות". השקפות העולם הגזעניות השתלבו היטב בתפיסת העולם הליברלית, והן היו קונצנזוס כללי בקרב ההוגים והפוליטיקאים הליברלים.
באזורים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההגדרות של "לבן" השתנו במהלך השנים, כולל ההגדרות הרשמיות המשמשות במדינות רבות, כגון ארצות הברית וברזיל. עד אמצע עד סוף המאה העשרים, למדינות רבות היו סטנדרטים משפטיים פורמליים או נהלים המגדירים קטגוריות גזעיות (כמו טוהר הדם, מערכת הקאסטות בהודו והאפרטהייד בדרום אפריקה).
המאה ה-21: עליונות לבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – עליונות לבנה
עליונות לבנה (באנגלית: White Supremacy או Aryanism על שם ה"גזע הארי") היא אמונה לפיה "האדם הלבן" נעלה מכל הבחינות מכל ה"גזעים האחרים, ולכן גם על צרכיו ורצונותיו להיות בראש סדר העדיפויות החברתי. בנוסף עליו לשלוט מבחינה פוליטית, כלכלית וחברתית על אלו שאינם "לבנים". מדובר במונח שנועד לתאר אידאולוגיה המנציחה ושומרת על דומיננטיות חברתית, פוליטית, היסטורית או תעשייתית של ה"לבנים", כפי שמבנים חברתיים-פוליטיים היסטוריים ועכשוויים מעידים עליהם, כמו סחר העבדים האטלנטי, חוקי ג'ים קרואו בארצות הברית, וחוקי איסור הנישואים המעורבים בקולוניות למתיישבים לשעבר (כמו בארצות הברית, דרום אפריקה, אוסטרליה ומדגסקר). ישנן מספר תפישות הדוגלות בעליונות לבנה, וחלקן מגדירות את הגזע הלבן בצורות שונות, כשלרוב מוגדרות קבוצות גזעיות ותרבותיות שונות כאויב העיקרי שלהם.[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גזע (אדם)
- גנטיקה של אוכלוסיות
- צבע עור
- האדם השחור
- גזענות
- הגזע הארי
- צבעוניים
- גזעים וקבוצות אתניות בארצות הברית
- תורת הגזע
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hirschman, Charles (2004). "The Origins and Demise of the Concept of Race". Population and Development Review
- ^ Flint, Colin (2004). Spaces of Hate: Geographies of Discrimination and Intolerance in the U.S.A. Routledge. p. 53. ISBN 0-415-93586-5. Although white racist activists must adopt a political identity of whiteness, the flimsy definition of whiteness in modern culture poses special challenges for them. In both mainstream and white supremacist discourse, to be white is to be distinct from those marked as non-white, yet the placement of the distinguishing line has varied significantly in different times and places.