אדל (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יוכי ברנדס |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | רומן היסטורי |
| נושא | הבעל שם טוב ובתו אדל |
| מקום התרחשות | נסיכות מולדובה, פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי |
| תקופת התרחשות | סוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18 |
| הוצאה | |
| הוצאה | כנרת זמורה-ביתן דביר |
| תאריך הוצאה | 12 באוגוסט 2018 |
| מספר עמודים | 528 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9789655667769 |
אדל הוא רומן היסטורי מאת הסופרת הישראלית והיוצאת בשאלה יוכי ברנדס אשר מגולל את סיפורם של מייסד תנועת החסידות הבעל שם טוב ובתו אדל. הספר יצא לאור ב-12 באוגוסט 2018 על ידי כנרת זמורה-ביתן דביר, נכנס לחמישייה הראשונה ברשימת רבי המכר של צומת ספרים ושל סטימצקי לשנת 2018 ונחשב כספר החשוב ביותר של ברנדס.
הספר מגולל את קורות חייו של הבעל שם טוב, דרך נקודת מבטה של בתו. במסעותיהם מתואר כיצד תורתו של הבעל שם טוב מתפתחת עקב נסיבות חייו ומושפעת מהם.
רקע וכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסופרת הישראלית יוכי ברנדס החלה לכתוב את "אדל" עוד בשנת 2012[1]. ברנדס שאפה שהרומן לא יתבסס רק על הביוגרפיה של הבעל שם טוב אלא גם על תורתו[2]. כרקע לכתיבת הספר עברה על מאות מחקרים וסיפורים העוסקים בדמותו של הבעל שם טוב, כשאת הספרים "הבעל שם טוב האיש שבא מן היער" של רועי הורן, "בעל השם - הבעש''ט - מאגיה, מיסטיקה, הנהגה" של עמנואל אטקס, "החסידות בין אקסטזה למאגיה" של משה אידל ו"השער לאין" של נתנאל לדרברג, כבעלי ההשפעה המשמעותית ביותר על ספרה[3]. בריאיון לאריאל שנבל מ"מקור ראשון" סיפרה:
בדרך כלל אני כותבת בכיף.. והפעם, לא רק שהזמן יותר מהוכפל, גם היה מדובר בחמש שנים מיוסרות. חוויתי נפילות וייסורים שלא חוויתי קודם, אפילו ייסורים פיזיים. זו הייתה תקופה מאוד מייסרת ואני מנסה לצאת ממנה. לא יודעת אם יש כאן משהו מיסטי, אבל רגע לפני תחילת הכתיבה הייתי במצב רגיל, שאננה לגמרי שבתוך שנתיים יהיה לי ספר. כך אמרתי לכולם. וזה בכלל לא הלך כמו שחשבתי. נתקלתי בקירות, מחסומים, חוויתי הרבה חוויות מהסוג שהבעל שם טוב עצמו חווה.
יכולות להיות לכך שתי סיבות. האחת: בספריי אני לוקחת דמויות נשגבות ומתעסקת בחומרים שנחשבים לנעלים ביהדות, ואז הופכת את החומרים ליומיומיים ואת הדמויות לאנושיות, כלומר עם חסרונות, צללים ובעיות. כשכתבתי על דוד המלך, שאול[א] ורבי עקיבא[ב] למשל, היו לי הרבה חומרים אנושיים עליהם. על הבעש"ט כמעט לא היו לי. קניתי 150 ספרים ועברתי על מאות כתבים נוספים. בכולם הבעש"ט מתואר כדמות קדושה להדהים, יצור מושלם, והצלחתי ללקט רק שברי שברים של נפילות שהיו לו. היה מאוד קשה לקחת דמות שמתוארת כך ולהפוך אותה בסיפור לאדם. חוץ מזה, הקרבה המשפחתית שלי אליו בשילוב העובדה שמדובר במישהו שחי לא בהיסטוריה העתיקה אלא די קרוב אלינו, יצרה בעבורי התמודדות בעייתית במהלך הכתיבה.
הסיבה השנייה: היה לי ברור שהבעש"ט יצר תורה של אור ושמחה – וזה נכון – אבל גם היה לי ברור שאדם כזה חייב לעבור נפילות מאוד קשות ולהיות לעיתים במרה שחורה ומלא רגשות אשמה. חייבים להיות לו חטאים, צללים כבדים. אני ממש חיה את הדמויות שעליהן אני כותבת, וכשכתבתי את נפילותיו, נפלתי גם אני. כשתיארתי את ייסוריו, התייסרתי גם אני.
— אריאל שנבל, מסורתית בדרכו של הבעל שם טוב, בעיתון מקור ראשון, 25 באוקטובר 2018
בראיון לסמדר שילוני מאתר "ynet" הוסיפה ברנדס:
אני צאצאית שלו [הבעש"ט] ואני מרגישה אליו קרבת נפש. לא ידעתי אם אני אצליח לכתוב עליו, כי ידעתי שאני לא הולכת לכתוב רק ספר של שבחים על הבעש"ט. אני חושפת את גיבורי האומה שלנו במלוא מורכבותם, כולל הכתמים והאפלות שלהם, הנפילות והחולשות. והיו לו הרבה נפילות. אחרת הוא לא היה מצליח ליצור את התורה שלו, תורת התיקון העצמי, כי אם הוא לא היה יודע מה זה ליפול הוא לא היה יודע מה זה לתקן. אני מודה שהיה לי קשה מאוד לכתוב על הצדדים האפלים שלו, על הדיכאונות. למרות שהיהדות היא עבורי דבר קדוש, אני מאמינה שאין קדושים ביהדות. אף אחד לא קדוש אצלנו. אפילו לא אלוהים. היהדות חושפת באלוהים חולשות.
— סמדר שילוני, "אני לא יכולה להגיד על הפלה 'זכות האישה על גופה' אוטומטית, זה מורכב", באתר ynet, 12 ביולי 2022
עטיפת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
עטיפת הספר צולמה ועוצבה על ידי אנה קנטור[4][5]. על גבי העטיפה נראה בנה של ברנדס, אייל, כשהוא נושא על כתפיו את נכדת אחותה של ברנדס[2][5].
יציאה לאור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר יצא לאור ב-12 באוגוסט 2018 על ידי כנרת זמורה-ביתן דביר[6], מכר אלפי עותקים[7] והגיע למקום השלישי ברשימת רבי המכר של צומת ספרים לשנת 2018 ולמקום השני ברשימת רבי המכר של סטימצקי לאותה שנה[8].
קבלה ביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרופסור לספרות והעורך יגאל שוורץ התבטא כי "אדל" הוא ספרה החשוב והנועז ביותר של ברנדס, ועם זאת השוטף והקריא מכולם[5].
זהרה רון מ"גלובס" כתבה כי זהו ספר בעל "עלילה סוחפת" ו"רקע ההיסטורי מרתק". היא ציינה לשבח את העובדה שאף שהעלילה מתרחשת במאות ה-17 וה-18, אצל הבעל שם טוב אין הדרת נשים. בתו ואשתו ממלאות תפקיד חשוב בחייו, וגם בעלילת הספר. רון הוסיפה כי גם היא מסכימה שזהו ספרה הטוב ביותר של ברדנס[9] קביעה שברדס עצמה הסכימה עימה[10].
יוספה קמחי מ"מעריב" כתבה כי "נוכחותה של אדל כאשה שיש לה השפעה ונוכחות חזקה בחייו של אביה, הוגה החסידות, שופכת אור חדש על מקומן של נשים במרחב היהודי המסורתי"[11], ובחדשות 13 נאמר כי יש בספר משהו שכל כך חסר הן בחילוניות האתאיסטית והן בדת הממוסדת[12].
לעומתם, תמר רותם מ"הארץ" כתבה כי הסופרת מתקשה ללכוד את משק כנפיה של המהפכה המחשבתית והחברתית האדירה שחוללה החסידות ביהדות והמהפך בדמותו של הבעל שם טוב דווקא גורע מכוחו[13].
העיבוד למחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
| בימוי | נתנאלה תירוש |
|---|---|
| הפקה | הדס קדרון |
| כתיבה | נתנאלה תירוש, נדב סדקה |
| מבוסס על | הספר "אדל" |
| דמויות | הבעל שם טוב, אדל |
| מוזיקה | דולב סלומון |
| מדינה | ישראל |
| סוגה |
רומן היסטורי  |
| הצגת בכורה | 26 ביולי 2022 |
| שפה | עברית |
  | |
במהלך אירוע שנערך בתיאטרון "החאן" ניגשה יוצרת התיאטרון נתנאלה תירוש אל יוכי ברנדס ובקשה את ברכתה ליצירת עיבוד של הספר למחזה. ברדנס הסכימה אך אמרה שלא תוכל להתערב ביצירת המחזה[14]. בראיון למתן ליונס מאתר "כיפה" סיפרה תירוש:
ישבתי בשיעור והמרצה התחיל לדבר על הספר. לא יצא לי לפני כן לקרוא בכלל ספרים של יוכי, לא הכרתי את הכתיבה שלה מבפנים. אבל הוא דיבר על כך שיוכי עשתה מחקר מאוד מעמיק, הופתעתי כי הכתיבה של יוכי לא תמיד מדוברת באזורים תורניים. זה היה שיעור שנערך בשבת על חסידות, מאוד הסתקרנתי פתאום מהנאמר אז הלכתי לסטימצקי, לקחתי את הספר ואני רואה הקדשה של יוכי ברנדס בכתב יד, אמרתי: 'אוקי, זה סימן'. באמת נבלעתי בתוכו, בליל שבת השעון שבת נכבה ואני יושבת ליד השירותים ולא מפסיקה להמשיך לקרוא... מאוד ריגש וטלטל אותי שדמות שהיא מיתוס בשבילי, 'הבעל שם טוב', פתאום הפכה בשבילי לדמות שהתאהבתי בה. איך דמות שהיא טייטיל יכולה להפוך לבשר ודם.
— מיוחד "הרגשתי גאולה אישית": היוצרת שעיבדה את ספרה של יוכי ברנדס בראיון, באתר כיפה, 14 במרץ 2023
המחזה עובד על ידי נתנאלה תירוש ונדב סדקה[10], ומשתתפים בו מוריס כהן, יעל שרייבר, נופר לוינגר, שיר שנער, אילן חזן וגדי ויסברט[15] בבימוי של נתנאלה תירוש[15][10] ובהפקת הדס קדרון[16]. הופעת הבכורה יועדה בתחילה להתבצע ב-14 במרץ[11] בתיאטרון החאן בירושלים[17][14][15][11], אך לבסוף הועברה למוזיאון פעיל עין יעל בירושלים, והתרחשה ב-26 ביולי 2022[14].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ” | הייתה בטוחה שההצגה לא תצליח לשמור על העומק של הספר, בכל זאת זה ספר שמתאר איך תורה נוצרה, הגות", גילתה. "ביוגרפיה תמיד אפשר לספר בהצגה, אבל יש כאן הגות עמוקה, משמעותית ולא פשוטה והייתי בטוחה שההצגה לא תצליח להעביר את זה. ממש הייתי בטוחה, אבל סמכתי על הבמאית נתנאלה תירוש, היא אמרה לי כמה מילים וראיתי שהיא מבינה. אז אמרתי 'יהיה מה שיהיה, אני משחררת'. הבאתי לה את הספר, אמרתי 'עשי בו כרצונך' - והדהים אותי שהמחזאי נדב סדקה והיא הצליחו לרדת גם לרבדים העמוקים של תורתו דרך טכניקות בימואיות כל כך מדהימות ומבריקות | “ |
– ורד יפתחי גרין, יוכי ברנדס: אנחנו מקוטבים וזה הפחד הגדול שלי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 במרץ 2023 | ||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וואלה! תרבות, האזינו לפרק הראשון של "אדל", ספרה של יוכי ברנדס, באתר וואלה!, 15 באוקטובר 2018
אדל - יוכי ברנדס - ספר מוקלט, סרטון בערוץ "iCast Audiobooks", באתר יוטיוב (אורך: 04:37)- פנינה גפן, מהעיניים של אדל: ההצגה שמשרטטת את דמות הבעש"ט דרך הציר המשפחתי, בעיתון מקור ראשון, 19 בספטמבר 2022
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו מלכים ג
- ^ ראו הפרדס של עקיבא
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אריאל שנבל, מסורתית בדרכו של הבעל שם טוב, בעיתון מקור ראשון, 25 באוקטובר 2018
- ^ 1 2 יוכי ברנדס ורועי הורן בשיחה על אדל, סרטון בערוץ "בית אבי חי", באתר יוטיוב (אורך: 01:28:54)
- ^ יוכי ברנדס, תודות, אדל, ישראל: כנרת זמורה ביתן דביר, 2018, עמ' 524
- ^ כנרת זמורה דביר, אדל: תהליך יצירת הכריכה בתמונות, באתר פייסבוק, 4 בספטמבר 2018
- ^ 1 2 3 יוכי ברנדס, עטיפת הספר, אדל, ישראל: כנרת זמורה ביתן דביר, 2018
- ^ אדל - יוכי ברנדס, באתר כנרת זמורה-ביתן דביר
- ^ אדל - יוכי ברנדס, באתר עברית (חנות ספרים מקוונת)
- ^ איתמר רונאל, הספרים שאהבנו ב-2018, באתר מאקו, 3 בינואר 2019
- ^ זהרה רון, גם עם לא מעט הסתייגויות, "אדל" הוא הספר הטוב ביותר של יוכי ברנדס, באתר גלובס, 16 בפברואר 2019
- ^ 1 2 3 ביקורת קיבלנו הצצה לחיים של הבעל שם טוב במקום מפתיע במיוחד, באתר כיפה, 16 במרץ 2023
- ^ 1 2 3 יוספה קמחי, הצגת התיאטרון "אדל" תעלה בחודש הבא בתיאטרון החאן, באתר מעריב אונליין, 27 בפברואר 2023
- ^ עם הסופרת יוכי ברנדיס על אדל והבעשט| אשרת קוטלר, סרטון בערוץ "Oshrat Kotler", באתר יוטיוב (אורך: 20:00)
- ^
תמר רותם, "אדל" של יוכי ברנדס: המהפך בדמותו של הבעל שם טוב דווקא גורע מכוחו, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2018
- ^ 1 2 3 סמדר שילוני, "אני לא יכולה להגיד על הפלה 'זכות האישה על גופה' אוטומטית, זה מורכב", באתר ynet, 12 ביולי 2022
- ^ 1 2 3 אדל, באתר החאן - תיאטרון איכות בירושלים, 2023-08-29
- ^ אדל - ע"פ רב המכר של יוכי ברנדס - בית התיאוטרון - טיקצ'אק, באתר tickchak.co.il
- ^ מיוחד "הרגשתי גאולה אישית": היוצרת שעיבדה את ספרה של יוכי ברנדס בראיון, באתר כיפה, 14 במרץ 2023
| ספרים מאת יוכי ברנדס | ||
|---|---|---|
| ספרים | גְמר טוב (1997) • הגר (1998) • לכבות את האהבה (2001) • גרעינים לבנים (2003) • וידוי (2005) • מלכים ג (2008) • שבע אימהות (2010) • הפרדס של עקיבא (2012) • היהדות שלא הכרנו (2014) • אדל (2018) | |