אדית' מארי פלאניגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדית' מארי פלאניגן
Edith M. Flanigen
אדית' מארי פלאניגן בטקס הענקת המדליה הלאומית לטכנולוגיה בבית הלבן יחד עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה
אדית' מארי פלאניגן בטקס הענקת המדליה הלאומית לטכנולוגיה בבית הלבן יחד עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה
לידה 28 בינואר 1929 (בת 95)
באפלו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סירקיוז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • מכללת די'יוויל
  • יופ אל אל סי
  • יוניון קרבייד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ליימלסון-MIT (2004)
  • פרס חלוצי הכימיה (1991)
  • פרס המכון למחקר תעשייתי (2005)
  • עמית/ה באגודה האמריקאית לקידום המדע (2015)
  • המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (2012)
  • מדליית גרוון-אולין (1993)
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים (2004)
  • מדליית פרקין (1992)
  • Jacob F. Schoellkopf Medal (2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדית' מארי פלאניגןאנגלית: Edith Marie Flanigen; נולדה ב-28 בינואר 1929) היא כימאית אמריקאית. ידועה בעיקר בשל עבודתה עם זאוליט Y ומסננות מולקולריות. עבודתה של פלאניגן הפכה את ייצור הבנזין בארצות הברית וברחבי העולם לבטוח, מהיר ונקי יותר. ישנם קרוב ל-110 פטנטים הרשומים על שמה של פלאניגן בשל המצאותיה בתחום של מחקר ופיתוח מוצר הנפט.

בשנת 1992 הפכה פלאניגן לאישה הראשונה אי פעם שזכתה במדליית פרקין.[1] ב-2004 נכנסה פלאניגן להיכל התהילה של ממציאים בין-לאומיים.[2][3]בנובמבר 2014 הוענקה לפלאניגן המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות בבית הלבן.[4][5][6]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדית' מארי פלאניגן נולדה ב-28 בינואר 1929 בבאפלו, ניו-יורק, ארצות הברית. פלאניגן למדה באקדמיית "הולי אנג'לס" בו היא ושתי אחיותיה, ג'ואן וג'יין הכירו לראשונה את הכימיה על ידי המורה שלהן, האחות סנט מרי. היא שמה דגש על שיעורים מעשיים והרבה עבודת ידיים והדגימה תהליכים כימיים מרגשים בשיעוריה.[4]

לאחר סיום התיכון ג'ואן, לאחר מכן אדית' ולבסוף ג'יין, הלכו ללמוד במכללת די'יוויל (D’Youville). אדית' פלאניגן סיימה תואר ראשון בכימיה בהצטיינות במכללת די'יוויל בבאפלו בשנת 1950 ותואר שני בכימיה לא-אורגנית פיזיקלית בשנת 1952 באוניברסיטת סירקיוז.[7]

קריירה מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום התואר השני שלה, החלה אדית' פלאניגן את הקריירה שלה בתאגיד קרבייד. המומחיות של פלאניגן הייתה זיהוי, מיצוי וטיהור של פולימרים שונים של סיליקון (תרכובות כימיות) אשר לאחר מכן ניתן היה להשתמש בהם בתהליכים כימיים.

ב-1956 פלאניגן החלה לעבוד על "מסנן מולקולרי", תרכובות קריסטל עם נקבוביות בגודל מולקולרי שניתן להשתמש בהם כדי לסנן ולהפריד רכיבים מסוימים מתוך תרכובות מורכבות ובתור זרזים, חומרים המאיצים תגובות כימיות. במהלך הקריירה שלה, פלאניגן המציאה ופיתחה יותר מ-200 חומרים סינתטיים שונים שהחשוב ביותר בהם הוא הזאוליט (zeolite Y). נפה עשויה סיליקון שמשמשת כזרז כדי לייעל את ההמרה של נפט גולמי לדלק.

הזאוליט Y הוא סוג מסוים של מסננת מולקולרית שיכולה לזקק נפט. בעת זיקוק נפט גולמי, הנפט חייב להיות מופרד מכל החלקים (או השברים) השונים שלו. בנזין הוא אחד מ"שברי זאוליט" הרבים שמגיעים מזיקוק הנפט. הזאוליט משמש כזרז, חומר המשפר תגובות כימיות. הזאוליט מגדיל את כמות הבנזין המופקת מהנפט, מה שהופך את זיקוק הנפט לבטוח ופרודוקטיבי יותר.

בשנת 1973 הפכה פלאניגן לאישה הראשונה אי-פעם שהייתה עמיתת מחקר תאגידי, ובשנת 1982 הייתה עמיתת המחקר הבכירה הראשונה. בשנת 1988 היא נהייתה חלק מ-UOP LLC ‏(Universal Oil Products), ייצור השמן הכלל עולמי, מיזם משותף של תאגיד קרבייד (Union Carbide) ואליאדסיגנל.[8][9]

פרסים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 אדית' פלאניגן הייתה לאישה הראשונה אי פעם שזכתה במדליית פרקין, ההישג הגבוה ביותר באמריקה בתחום הכימיה השימושית.[1]

בשנת 2004 נכנסה אדית' פלאניגן להיכל התהילה של ממציאים בין-לאומיים (NIHF), ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח שמטרתו היא לכבד את האנשים האחראים להתקדמות הטכנולוגית הגדולה, שמקדמת את האדם חברתית וכלכלית.[3]

באותה שנה, זכתה פלאניגן בפרס למלסון של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, פרס מפעל חיים על הישגיה פורצי הדרך בתחום של הזאוליטים ומסננות מולקולריות.[10]

בנובמבר 2014 נערך טקס בבית הלבן בו נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, העניק לפלאניגן את המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות.[6][5][4]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Stephen Stinson, Edith M. Flanigen Wins Perkin Medal, Chem. Eng. News,
  2. ^ 1 2 3 Edith Flanigen, National Inventors Hall of Fame, ‏January 28, 1929 (ארכיון)
  3. ^ 1 2 The National Inventors Hall of Fame, Revolvy
  4. ^ 1 2 3 Jerry Zremski, WNY native Edith Flanigen awarded top tech medal at White House, The Buffalo News, ‏November 20, 2014
  5. ^ 1 2 President Obama Presents the National Medals of Science & National Medals of Technology and Innovation, the White House president Barack Obama, ‏November 20, 2014
  6. ^ 1 2 National Medal of Technology and Innovation, Revolvy
  7. ^ BULLETIN FOR THE HISTORY OF CHEMISTRY, ‏Number 1, 2009
  8. ^ Edith Flanigen, The Engineer, ‏October 02, 2006 (ארכיון)
  9. ^ Edith M. Flanigen, Revolvy
  10. ^ Patents; The Lemelson Foundation, named for a prolific inventor, aims to reward inventions that help poor countries develop., The New York Times, ‏APRIL 26, 2004
  11. ^ Chemical Pioneer Award Winners, American Institute of Chemists
  12. ^ Francis P. Garvan-John M. Olin Medal, ACS Chemistry for Life
  13. ^ Edith Flanigen Zeolite Y, Lemelson-MIT
  14. ^ Edith Flanigen, Lemelson-MIT (ארכיון)