אדומית
| מדינות | אדום |
|---|---|
| דוברים | נכחדה |
| כתב | אלפבית כנעני, אלפבית ארמי. |
| משפחה | אדומית |
| קוד ISO 639-3 |
xdm  |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
אדומית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי האדומים, בארץ אֱדוֹם (סביב הרי אדום, בחלקים של ישראל ודרום מערב ירדן של ימינו). יש הרואים באדומית ניב עברי.[1]
ישנן עדויות מעטות לשפה, בהן כתובת אדומית מחרבת עוזה מבקעת ערד, אוסטרקון אדומי מתל אל ח'ליפה שבראש מפרץ אילת הכולל רשימת שמות, וכן מספר מצומצם של טביעות חותם המכילים שמות אדומיים. בתחילה נכתבה האדומית בכתב כנעני אולם החל מהמאה ה-6 לפני הספירה החלה לאמץ את הכתב הארמי. הכתובות המעטות מראות קרבה גדולה מאוד לעברית המקראית.
כתובות אדומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניקוד בכל הכתובות משוער ומותאם לעברית המקראית. ניקודי הכתובות המנוקדות, פירושן ותארוכן על פי שמואל אחיטוב.[2]
האוסטרקון מחורבת עוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כתובת אדומית מחורבת עוזה
אָמַר לַמֶּלֶך, אֱמֹר לְבִלְבֵּל
הֲשָלוֹם אַתָּ? וְהִבְרַכְתִּךָ
לְקוֹס. וְעֲתָּ תַּן אֶת הָאֹכֶל
אֲשֶר עִמָּד אֲחִאִמֹּה [...
וְהֵרִם עֲ[דִ]אֵל עַל מִזְ[בַּח
... פֶּן יֶ]חְמַר הָאֹכֶל
רשימת שמות מתל אל ח'ליפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רְעֻאֵל
בַּדְק[וֹס]
שַׁלֻּם
קוֹסְבָּ[נָה?]
פָּגַעקוֹ[ס]
[...]דב[...]
שכך
רָפֻא
פָּגַעקוֹס
קוֹסְנָ[דַב?]
אוסטרקון מנהלי קצר מאל ביארה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסטרקון קצר מאום אל־ביארה הנושא כתובת מנהלית, ניתן לזהותו לפי ההקשר כאדומי:[3]
שמן . ר[...
מעדר [.] מ[...
בד . ע [. .] ע[...
טביעות חותם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולת המלך קוסגבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
באום אל־ביארה נמצאה בולה הנושאת ציור של כרוב, עם כתובת המזכירה את קוס־גבר מלך אדום:[4]
לְקוֹסְגָּבַ[ר]
מֶלֶךְ אֱדֹם
מלך זה מוזכר כ־Qaus-gabri בכתובותיהם של אסרחדון ואשורבניפל מלך אשור.
בולת קוסענל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולה נוספת, שנמצאה בתל אל-ח'ליפה ומתוארכת למאה ה־6 לפנה"ס, נושאת את הכתובת:
לְקוֹסענל
עֶבֶד הַמֶּלֶךְ
"קוסענל" מפורש כ"קוס עָנָה לי" או כבקשה "קוס עֲנֵה לי".
בולת מלכלבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולה מבצרה, המתוארכת למאה ה־8 לפנה"ס:
לְמלכל
בע עֶבֶד
הַמֶּלֶךְ
"מלכלבע" הוא אולי כתיב משובש של "מלכבעל".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' ו'
- ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' 213-218; הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 343-347.
- ^ Piotr Bienkowski (ע), Umm al-Biyara: Excavations by Crystal-M. Bennett in Petra 1960-1965, Council for British Research in the Levant (CBRL), 2011, עמ' 85–92
- ^ Piotr Bienkowski (ע), Umm al-Biyara: Excavations by Crystal-M. Bennett in Petra 1960-1965, Council for British Research in the Levant (CBRL), 2011, עמ' 79–81
