אגממנון (אונייה, 1865)

"אגממנון"
SS Agamemnon

אוניית הקיטור האוקיאנית "אגממנון", 1865
אוניית הקיטור האוקיאנית "אגממנון", 1865
תיאור כללי
סוג אונייה	אוניית משא
צי	הצי המסחרי הבריטי
דגל הצי
חברת ספנות	Ocean Steam Ship Co
אוניות בסדרה	"אקילס" (1866), "אייג'קס" (1867)
ציוני דרך עיקריים
מספנה	Scott & Co, Greenock
הושקה	25 בנובמבר 1865
תקופת הפעילות	31 במרץ 1866 – 1899 (כ־32 שנים)
אחריתה	נגרטה ב-1899
מידות
תפוסה	2,270 טון ברוטו, 1,550 נטו
אורך	אורך בין הניצבים 309 רגל (94.2 מ')
רוחב	"38-6 רגל (11.7 מ')
עומק הספנה	"29-6 (9.0 מ')
נתונים טכניים
מהירות	מקסימלית 10 קשרים
מספר תרנים	3 תרנים
סוג המעטה	מעטה בארק
הנעה	מנוע קיטור טנדם אנכי דו-דרגתי, הספק אינדיקטורי 945 כוח סוס
צורת הנעה	מדחף ומפרשי עזר

אוניית הקיטור "אגממנון" (באנגלית: SS Agamemnon) הייתה אוניית קיטור מסחרית, אחת מאוניות המשא המוצלחות הראשונות להפלגות ארוכות. היא נבנתה ב-1865 לסחר בין בריטניה וסין, והתחרתה עם קליפרי התה לפני פתיחת תעלת סואץ ב-1869 ולאחריה. "אגממנון" שילבה שלושה שיפורים משמעותיים במבנה אוניות קיטור ובהנעתן: לחץ קיטור גבוה יותר, מנוע קיטור דו-דרגתי קומפקטי ויעיל יותר, וגוף כלי שיט מברזל הבנוי להשגת מהירות שיט גבוהה. האונייה ומנועה תוכננו על ידי אלפרד הולט (Alfred Holt).

לפני זמנה של "אגממנון" לא התאפשר לאוניות קיטור מסחריות להפליג מבריטניה למזרח הרחוק. כמות הפחם לצריכה עצמית שנדרשו לשאת לא הותירה די מקום למטען, כך שההפלגה הייתה הפסדית. מנוע הקיטור של "אגממנון" העניק לה מהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש) ותצרוכת פחם של 20 טון ביממה בלבד. תצרוכת זו הייתה נמוכה במידה משמעותית משל אוניות אחרות בנות זמנה. על כן יכלה להפליג לסין ולעצור לתדלוק רק פעם אחת במאוריציוס בנסיעה הלוך ופעם נוספת בנסיעה חזור.

"אגממנון" הייתה הראשונה מחמש אוניות החברה "Blue Funnel" ונקראה על שמו של אגממנון מלך מיקנה במיתוס על מלחמת טרויה.

בניית האונייה וביצועיה

"אגממנון" הייתה הראשונה בסדרה של שלוש אוניות. אחיותיה היו "אקילס" (Achilles‏, 1866) ו"אייג'קס" (Ajax‏, 1867). חברת סקוט ושות' , מגרינוק שבסקוטלנד, בנתה את שלוש האוניות עבור חברת Ocean Steam Ship Company של אלפרד הולט ואחיו פיליפ הולט, שנקראה לימים Blue Funnel Line . התפוסה ברוטו של כל אחת מהן הייתה 2,270 טון, והתפוסה נטו 1,550 טון. האורך הכללי 309 רגל (94 מ') והרוחב 38 רגל (12 מ').

ל"אגממנון" ושתי אחיותיה היו המאפיינים העיקריים הבאים:

המאפיין הראשון היה לחץ דוד גבוה מן המקובל עד אז באוניות סוחר בריטיות. אלפרד הולט ערך ניסויים עם לחץ דוד של 60 ליברות לאינץ' מרובע באוניה "קליאטור", ששימשה עבורו מעין מעבדת ניסויים צפה. הוא התגבר על התנגדות משרד המסחר (Board of Trade) ללחצי דוד שמעל 25 ליברות לאינץ' מרובע באוניות אוקיאניות.

המאפיין השני היה מנוע הקיטור הדו-דרגתי שלה. נוסף על היותו יעיל הרבה יותר ממנועים אחרים בני זמנו, הוא היה גם קטן מידות באופן יחסי, ועל כן נשאר באונייה מקום רב יותר למטען.

המאפיין השלישי היה גוף אונייה מברזל, חזק יותר בהשוואה למשקלו ולמחירו, ואשר נדרש לו מנוע בעל הספק קטן יותר מן המקובל אז. מנוע הקיטור היה מסוג טנדם, אנכי, דו-דרגתי בעל הספק אינדיקטורי של 945 כוחות סוס. הן גוף האונייה הן המנוע תוכננו על ידי אלפרד הולט.

תצרוכת הפחם הנמוכה של "אגממנון" איפשרה לה להתחרות בהצלחה עם קליפרי התה בין בריטניה וסין. היא יכלה לשוט מלונדון למאוריציוס, מרחק של 8,500 מייל (מחצית המרחק בערך לסין דרך כף התקווה הטובה), מבלי לעצור כדי לתדלק.

משך המסע הרגיל שלה מפוג'ואו לליברפול היה 58 ימים, ואילו הקליפרים יכלו לעשות זאת בין 80 ימים (זמן שיא) ועד 140 ימים ויותר, ובממוצע ב-123 ימים (בשנים 1867-68). זאת ועוד, קיבולת המטען של האונייה הייתה פי שניים ואף שלושה מקיבולתן של אוניות המפרשים.

האונייה הושקה ב-25 בנובמבר 1865 ובנייתה הושלמה ב-31 במרץ 1866. נמל הבית שלה היה ליברפול, ומספר האונייה במרשם האוניות הבריטי היה 54924. ב-1871 קיבלה את אות הזיהוי : ‏JKGB.

הפלגת הבכורה

"אגממנון" החדשה הגיעה לליברפול מגרינוק ב-1 באפריל 1866, השנה בה נערך מרוץ קליפרי התה הגדול מסין ללונדון . היא הפליגה לסין ב-19 באפריל. הנסיעה הלוך הייתה המהירה ביותר שנרשמה עד אז, ו"אגממנון" הגיעה למאוריציוס לאחר 40 ימים ולסינגפור לאחר 60 ימים. כל המסע מליברפול להונג קונג ארך 65 ימים. הישג זה עלה על השיא של 77 ימים בהפלגה הלוך שעשה הקליפר Cairngorn ב-1853.

המשך שירותה

פתיחת תעלת סואץ ב-1869 הבטיחה את עתידה המוצלח של "אגממנון" ושל אחיותיה, משום שהנתיב שאוניות קיטור יכלו להפליג בו מאירופה לסין התקצר, בעוד אוניות המפרשים המשיכו לשוט סביב כף התקווה הטובה. בתוך שנים אחדות איבדו הקליפרים את עליונותם במסחר עם סין. עד מהרה בנו גם חברות ספנות נוספות אוניות הדומות לאלו שתכנן אלפרד הולט, והמסחר הימי למרחקים ארוכים השתנה לבלי הכר.

אחריתה

"אגממנון" נמסרה ב-1897 לחברת הבת ההולנדית של הולט Nederlandsche Stoomboot Maatschappij Ocean. היא הוצאה מן השירות ונגרטה ב-1899.

לקריאה נוספת

• Clark, Arthur H. (1911). The Clipper Ship Era 1843–1869. New York, G. P. Putnam's Sons.
• Jarvis, Adrian (1993). "Chapter 9: Alfred Holt and the Compound Engine". In Gardiner, Robert (editor), The Advent of Steam – The Merchant Steamship before 1900. London, Conway Maritime Press.
• MacGregor, David R. (1983). The Tea Clippers, Their History and Development 1833–1875. Conway Maritime Press. pp. 225–243.
• "Shipping Intelligence". Liverpool Daily Post. 21 April 1866. p. 8, column 4. via the British Newspaper Archive.
• "The Great Ocean Race from China". Liverpool Daily Post. 25 August 1866. p. 5, column 1. via the British Newspaper Archive.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אגממנון בוויקישיתוף

• "Agamemnon". Scottish Built Ships. Caledonian Maritime Research Trust. Retrieved 5 May 2023.
• Mercantile Navy List, 1867. London. via Crew List Index Project.
• Mercantile Navy List, 1871. London. via Crew List Index Project.
• Nationa Maritime Museum Greenwich, Ship models: "Agamemnon (1865) - Passenger/cargo vessel".