אברהם צליוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם צליוק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 בספטמבר 1903
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביולי 1965 (בגיל 61) עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא אף אוזן גרון, מחנך עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונה של דר' אברהם צליוק

אברהם צליוק (15 בספטמבר 190321 ביולי 1965) היה רופא אף אוזן גרון, מחלוצי הטיפול והחינוך של הילד החירש בישראל, הקים והיה למנהלו הראשון של בית הספר לחירשים "ניב" בחיפה (1965–1949).[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צליוק נולד באודסה אוקראינה לרבקה (לבית דונוביץ) ולנחום. עלה לארץ ישראל עם סבתו אסתר לפני המהפכה הרוסית (1917). אחיו ישראל ואמו עלו בעקבותיהם, ב-1925. למד וסיים בהצטיינות את גימנסיה הרצליה בתל אביב. למד רפואה בסורבון (אוניברסיטת פריז) וסיים בהצטיינות בשנת 1928.

בשנת 1927 התחתן צליוק עם יונה (לבית שכטר) (1903–1990).[2] השניים השתקעו בחיפה. צליוק יצא לווינה להתמחות ברפואת א.א.ג. ובבעיות קול ודיבור. עסק בבעיות שיקום הדיבור והשמיעה.

במרפאתו הפרטית עסק במחלות אף אוזן גרון. בנוסף עסק בפיתוח מכשירים רפואיים עם הפרופ' פרנץ אולנדורף מההפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.

הקים בשנת 1949 את בית הספר לחרשים "ניב" בחיפה.[3] פעל רבות לשילובם של ילדים חירשים בכתות רגילות.

תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צליוק היה יו"ר אגודת מכבי חיפה, פעיל בהגנה, כיהן כיו"ר הרופאים לידידות צרפת - ישראל, וכסגן יו"ר הר"י בחיפה והיה חבר במועדון רוטרי חיפה.[4]

מחזאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צליוק כתב סיפורים ומחזות. כתב את המחזות: "כיתה מיני רבות",[5][6] "על אם הדרך" בביצוע להקת הכרמל שהייתה הלהקה הצבאית של חטיבת כרמלי שפעלה בחיפה ובאזור הגליל המערבי.

לעיתים השתמש בשם עט א. אבידורי או אברהם צליוק-אבידורי.[7]

בית ספר ניב בחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1949 הקים צליוק את בית ספר לחירשים "ניב" בחיפה. עד אמצע שנות ה-40 לא פעלה בחיפה כל מסגרת חינוכית לילדים עם ליקוי בשמיעה.

כמה מן הילדים החירשים בעיר נשלחו ללמוד בבית הספר לחירשים בירושלים. צליוק, הגה ב-1946 את הרעיון להקים בית ספר לילדים אלה. בתחילה היה זה בית ספר פרטי בניהולו. צליוק הכשיר בקליניקה שלו גננות ומורות לטפל בילדים ולהקנות להם דיבור בשיטה מיוחדת שפיתח. בשנת 1948, במלחמת העצמאות, בתקופת המצור על ירושלים, לא יכלו הילדים החירשים מחיפה והקריות להגיע לבית הספר לחירשים בירושלים. הורי הילדים פנו למשרד החינוך בבקשה להקים בית ספר בחיפה עבור ילדיהם. בשנת 1949 עבר בית הספר לרשות משרד החינוך ועיריית חיפה.

צליוק הקים וניהל את בית הספר עד מותו. עם הקמתו שכן בית הספר בצריף בדרך העצמאות ולאחר מכן עבר לרחוב אלנבי ליד המושבה הגרמנית.[8][9]

צליוק נקט את גישת החינוך האוראלי שהייתה נהוגה בבית הספר בירושלים. גישה זו שלטה במערכת החינוך בישראל עד אמצע שנות ה-70 במאה ה-20, כפי שכתב בערך 'חרשות-אלמות' באנציקלופדיה העברית.[10][11]

”היום אין חולק על כך שהשיטה האוראלית היא היחידה שבכוחה, בסופו של דבר, לפתח לשון דיבור טבעית ככל האפשר למען שיקומו החברתי של החירש-אילם”.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם צליוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", נסים ויעל לוי. הוצאת איתי בחור, זכרון-יעקב, מהדורה שנייה ,מרץ 2012, עמוד 357, ערך: צליוק, אברהם נחום "מחלוצי הטיפול והחינוך של הילד החרש בישראל"
  2. ^ מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים יונה צליוק (שכטר)
  3. ^ ד"ר אברהם צליוק: מייסד ומנהל בית ספר "ניב" אגודה לשיקום ילדים חרשים: "ניב" בי"ס ממלכתי לילדים חרשים, 1970
  4. ^ מועדון רוטרי חיפה חברים שהלכו לעולמם / ראו צליוק אברהם (181)
  5. ^ הושר לראשונה במחזה "כיתה מני רבות" מאת ד"ר אברהם צליוק (אף-אוזן-גרון), ביוני 1949. המבצעים היו חברי להקת הכרמל, הלהקה הצבאית של חטיבת כרמלי זמרשת
  6. ^ הופעת הבכורה מול חיילים עלתה באפריל 1948, לאחר מספר הופעות מול קהל אזרחי. התכנית התחלקה לשניים, כאשר בחלקה הראשון היא כללה קטעי קריאה ושירה, ובחלקה השני הועלה מחזה שעסק בהווי החיילים בנגב, "על אם הדרך", אותו כתב ד"ר אברהם צליוק-אבידורי שרים במדים
  7. ^ כתה מיני רבות, על המשמר, 15 במרץ 1949
  8. ^ בית הספר לחירשים "ניב" בחיפה מכון מופ"ת
  9. ^ אביבה פלאוט "מה נשתנה? ההיסטוריה של מסגרות החינוך עם ליקוי בשמיעה בישראל 1932–2005 / ראו בית ספר לחינוך "ניב" בחיפה, עמודים 112-123
  10. ^ האנציקלופדיה העברית, כרך י"ח תשכ"ו, עמ' 114, נכתב ב-1966 בידי ד"ר אברהם צליוק
  11. ^ נישואין בשפת סימנים הרב ד"ר בנימין לאו, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2014, עמוד 4