אברהם עקרא
 | |
| שער ספרו "מהררי נמרים", ונציה ה'שנ"ט (1597) | |
| לידה | פאס מרוקו |
|---|---|
| השכלה | תלמוד, הלכה |
| מקום מגורים | |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | הוצאה לאור, חקר מדרשים וחיבורים |
| בני דורו | רבי יהודה אריה ממודנה, רבי משה אלפלס |
| חיבוריו | |
רבי אברהם בן דון שמואל עקרא, היה רב, חוקר ומו"ל של מדרשים במאה ה-16.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אברהם נולד לחכם דון שמואל, בעיר פאס שבמרוקו, ממשפחה של מגורשי ספרד. בשלב מסוים נאלץ לעזוב את פאס ומאז התחיל במסכת נדודים רבת תלאות. מהספרים שהדפיס עולה כי היה במצרים ובטורקיה. בארץ ישראל התגורר תקופה ממושכת ועסק שם בתורה. בעקבות רעב שפקד הארץ עבר לסלוניקי, שם מצא שלוות נפש בלימוד מעמיק של תלמוד והלכה עם חכמי העיר, כאשר פרנסתו הייתה מנדבתם של אנשי המקום, שהוקירו לומדי תורה. בעקבות משבר כלכלי שפקד את סלוניקי, שב אל פאס כדי לפרנס את משפחתו, ועל מנת לבקר את אמו וכן את קרוביו ומיודעיו. בשהותו בפאס חיפש כתבי יד אצל חכמי העיר כדי להוציאם לאור. בשנת ה'שנ"ו (1695/6) הדפיס בסלוניקי ספר הכולל שלושה חיבורים: פירוש על מגילת איכה לרבי שמואל די וידאש; "אמרות טהורות" - חיבור החוקר את מצוות התשובה, לרבי אברהם חיון; "ספר הנמצא" - המיוחס לרמב"ם. בהקדמה לספר הוא מפרט את נדודיו ותלאותיו, מעת שיצא מעיר מולדתו פאס ועד להתיישבות בסלוניקי, וכן תיאר כתבי יד שהוא עוסק בהוצאתם לאור.
בשנים ה'שנ"ט (1598/9) - ה'שס"א (1600/1) שהה בוונציה ועסק שם בהדפסת שלושה ספרים, בסיוע הגביר נסים שושן:
- מהררי נמרים (ה'שנ"ט) - כללי גמרא לרבי עמנואל ספרדי, כללי גמרא לרדב"ז, מחקר על קל וחומר מרבי שמואל אלבלאנסי, מחקר על קל וחומר מהחכם אבן מוסא, פרשנות על התלמוד מרמב"ן, מהר"ם מגורניש, אברהם די בוטון, ורבי יעקב בירב.
- לשון הזהב (ה'שנ"ט) - ביאור מאמרים ממדרש תהילים מרבי ידעיה הפניני, ביאור על ספר תהילים מרבי יוסף טאיטאצאק, "תוכחה" מרבי משה אבן עזרא.
- ארזי הלבנון - שבעה חיבורים מדרשיים וקבליים, ביניהם פרקי היכלות. החיבור האחרון הוא כללי מדרש רבה מרבי אברהם, יצירה זו צוטטה על ידי רבי ישעיה הלוי הורביץ בלי לתת קרדיט,[1] ומאז נדפסה מספר פעמים באותו האופן. בספרו זה הביא ציטוט ממדרש אבכיר שאבד, ומספר שכתב יד שלו ראה במצרים. בראש הספר שיר מרבי יהודה אריה די מודינה המתאר ומשבח את שבעת החיבורים.
רבי אברהם חיבר חיבורים נוספים שלא זכה להדפיס. ידוע שחיבר: "לקט שושנים" על מדרש רבה, פירוש על פירושו של רבי אברהם אבן עזרא לתורה,[2] ספר "משיב נפש".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר בניהו, היחסים שבין יהודי יוון ליהודי איטליה, עמ' 128–129, תל אביב, ה'תש"מ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם עקרא, פירוש מגילת איכה / להרב כרמהר"ר שמואל די וידאש. עם ספר אמרות טהורות / להרב אברהם חאיון, עם הקדמת רבי אברהם עקרא, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- אברהם עקרא (מו"ל ומחבר), מהררי נמרים, באתר היברובוקס
- אברהם עקרא (מו"ל), לשון הזהב, באתר היברובוקס
- לוי גינצבורג, "אברהם עקרא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של רבי אברהם עקרא, בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שני לוחות הברית, כללי התלמוד, יז, מכלל שצט ואילך. העיר על כך רבי אברהם בן הגר"א, ראו: אברהם בן הגר"א, רב פעלים - ערך מדרש אבכיר, באתר היברובוקס.
- ^ כתב יד אוקספורד 210.
