אברהם יצחק קליין
הרב אברהם יצחק קליין (י"ז באלול ה'תרל"ה, 17 בספטמבר 1875 - כ"ח בטבת ה'תשכ"א, 16 בינואר 1961) היה רב הקהילה האורתודוקסית בנירנברג. בסוף ימיו רבה של הקהילה החרדית בחיפה וחבר מועצת גדולי התורה בארץ ישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בדונפלדוואר הסמוכה לפקש שבהונגריה, לאסתר ושמואל קליין. אביו נפטר זמן קצר לאחר שנהיה בר מצווה, אחותו היחידה מרים גרה בבודפשט ולא נישאה עד פטירתה ב-1937. הוא למד בתלמוד תורה בפרשבורג, בישיבת נייטרא (יי') אצל הרב משה כ"ץ ואחר כך בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונם סופר, שם התיידד עם בנו עקיבא, ידידות שנמשכה כל חייהם. נישא ליעטל בת הרב אלעזר מינץ (גר'), רבה של קֶמפּנוֹ הסמוכה לפוזנן, ומחבר הספר "גט מסודר". לאחר נישואיהם התגוררו בני הזוג ליד הוריה. הוא ניסה לעסוק במסחר וכשל, ולכן החל במסלול הכשרה לרבנות שכחלק ממנו נסע ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברסלאו כדי לרכוש תואר אקדמי. התזה שלו הייתה ספר על היחס בין גוף לנשמה, שהיה הספר היחיד שהוציא לאור בחייו.
משרתו התורנית הראשונה הייתה כרב הסמינר למורים בווירצבורג. זמן קצר לאחר שהחל לשמש במשרה זו (1909), הוכתר כרבה של הקהילה האורתודוקסית "עדת ישראל" בנירנברג. חמיו עזב את רבנות העיר קמפן ועבר להתגורר בסמוך אליו. לאחר פטירת הרב שלמה זלמן ברויאר, רבה האורתודוקסי של פרנקפורט, ניסו אישי ציבור שונים ובהם יעקב רוזנהיים להסדיר את מינויו לתפקיד, המהלך כשל והוא נותר בנירנברג עד סמוך למלחמת העולם השנייה. יום לפני ליל הבדולח יצא לריגה שבלטביה לבקר את בנו, בליל הבדולח הגיעו לביתו עם רשימה מוכנת מראש כדי לעוצרו, בדירה המשותפת התגורר הרב שמואל הכהן מונק והוא נעצר. אחד מבני הקהילה שלח אליו לריגה מכתב אזהרה שלא ישוב עוד לנירנברג. הוא שהה עוד עשרה חודשים בריגה, בה למד עם הרב המקומי ר' מנחם מנדל זק, ואחר כך עלה לארץ ישראל כשהוא עובר דרך וילנה וורשה.
כשהגיע לארץ ישראל התגורר בתל אביב וקיבל תמיכה כפליט, משהוצעה לו רבנות קהילת "מקור חיים" בחיפה נענה בחיוב והחל את תפקידו בתחילת חודש כסליו ה'ת"ש. הוא כיהן גם כרבה של קהילת יוצאי גרמניה בחיפה, "אהבת תורה". בלילות שבת, העביר בקהילה זו סדרת הרצאות עיוניות בנושאים שונים, במסגרתה העביר את סדרת המסות שלו על יסודות הנבואה, שקובצו לאחר פטירתו בספרו "נביאי אמת". בשנת 1950 נסע לארצות הברית כדי לטפל בהדפסת הספר "גט מסודר" של חמיו וכדי לבקר את יוצאי קהילתו בנירנברג שהיגרו לארצות הברית, אנשי קהילה זו תרמו לאחר פטירתו את משכן בית הכנסת "בית אברהם יצחק" לזכרו.
הוא נפטר לאחר מחלה בכ"ח בטבת ה'תשכ"א, 16 בינואר 1961, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתו ליזל (לאצא) נישאה לרב יוסף אברהם וולף, בתו אסתר נישאה לרב אברהם מונק (בן הרב עזריאל הכהן מונק, רב קהילת "עדת ישראל" החרדית בברלין), שתיהן התגוררו בבני ברק. בנו הבכור חנוך ומשפחתו שהו בריגה בפרוץ מלחמת העולם השנייה וככל הנראה נספו בשואה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קובץ חידושי תורה ושו"ת בראש הספר נביאי אמת: יסודות כתבי הקודש, בעריכת חתנו הרב יוסף אברהם וולף, בני ברק: הוצאת נצח, תשכ"ט
- נחלת אברהם יצחק - חידושים על תנ"ך, פרקי אבות, ענייני המועדים ופסקי הלכה, בני ברק, תשל"ב
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יוסף אברהם וולף, ראשי פרקים לתולדות מורנו הגאון רבי אברהם־יצחק קליין זצ"ל גב"ד נירנברג, בראש ספרו נביאי אמת, בני ברק תשכ"ט
