אברהם טיקטין
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
24 בדצמבר 1764 ל' בכסלו תקכ"ה שוורזנץ (אנ') ליד פוזנה  |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1820 (בגיל 56) כ"ב בטבת תקפ"א ברסלאו, ממלכת פרוסיה |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| מקום פעילות | גלוגאו, ברסלאו |
| תקופת הפעילות |
? – 27 בדצמבר 1820 |
| השתייכות | יהדות אשכנז האורתודוקסית |
| תחומי עיסוק | הלכה, פרשנות התלמוד |
| תפקידים נוספים | רבן של גלוגאו, ברסלאו וערים נוספות בגרמניה |
| רבותיו | רבי מרדכי מגריידיץ (גיסו) |
| בני דורו | רבי עקיבא איגר, רבי יעקב לורברבוים, רבי חיים אוירבך |
| חיבוריו | "פתח הבית" |
| צאצאים |
שלמה זלמן טיקטין |
  | |
רבי אברהם טיקטין (ל' בכסלו תקכ"ה 1764, שוורזנץ (אנ') ליד פוזנה – כ"ב בטבת תקפ"א, 27 בדצמבר 1820) היה רב אשכנזי, רבן של ערים שונות ברחבי גרמניה ובסוף ימיו רבה של ברסלאו. בן דורם וידידם של רבי עקיבא איגר ורבי יעקב לורברבוים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב גדליה טיקטין רבה של שוורזנץ ולפריידל. התייתם בגיל 9 (תקל"ד, 1774) ולמד מאז אצל גיסו, בעל אחותו ותלמיד אביו, רבי מרדכי מגריידיץ. בצעירותו למד בליסא ובה הכיר את רבי עקיבא איגר, רבי יעקב לורברבוים ורבי חיים אוירבך, ולמד עמם. כיהן בתחילת דרכו ברבנות על מקומו של אביו בשוורזנץ, ואחר כך גם כרבן של לונטשיץ וגלוגאו, בה כיהן שלוש עשרה שנים. בשנת תקע"ו התמנה כרבה של ברסלאו, בה כיהן עד פטירתו בכ"ב בטבת תקפ"א, 27 בדצמבר 1820.
נשא את אסתר בת ר' ארון קוטנר. ושם חמותו פריידל.
בנו רבי שלמה זלמן טיקטין (גר')[1] מילא את מקומו כרבה של ברסלאו. בן נוסף שלו היה רבי יצחק טיקטין, ובנו ר' משה טיקטין הוציא לאור את ספרו "פתח הבית", וחתם על הספר "קורא הדורות", ווארשא תקצ"ח, עם אחיו רבי שלמה זלמן.
רבי אברהם טיקטין היה מגדולי דורו, רעו של רבי עקיבא איגר, שכתב עליו: "אך לאשר אני רואה דגם מסברא לא ניחא ליה [=שגם מסברה אין נוח לו] להגאון אבד"ק גלוגא נ"י חילוקי בזה, בטלה דעתי הנמוכה והחלושה נגד דעתו הגדולה של הגאון נ"י"[2].
מתלמידיו:
- רבי שלמה פלסנר (תקנ"ז–תרמ"ז), מחבר "כה לחי"[3] וחיבורים רבים נוספים, ביניהם "עדות לישראל"[4] - ספר אפולוגטי בעברית ובגרמנית העוסק בהגנה תדמיתית על התלמוד באמצעות ציטוטים חיוביים של חכמים נוצריים עליו. תרגם מיוונית וארמית את "כתובים אחרונים"[5] מימי בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. היה גם תלמידו של רבי עקיבא איגר.
- רבי ברוך בנדיט גליקסמן, רבה של טוּרֶק, מחבר "נחלת ברוך", "טעם ברוך" ו"בריחי זהב".
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבר לפחות עשרים ושבעה חיבורים, רובם לא נדפסו. ספרו היחיד שנדפס בחייו הוא "פתח הבית" (דיהרנפורט תק"פ). רבים מכתביו מצויים באוסף הרב רפאל רייכמן בירושלים, ומהם מתפרסמים מעת לעת קטעים בכתבי עת תורניים ובספרי זיכרון שונים. חידושיו על מסכת קידושין והלכות קידושין בשולחן ערוך נדפסו מכתב ידו על ידי הרב יחיאל מיכל דזימיטרובסקי בשם "פתח הבית", ובתוספת הערות וציונים בשם "מלואי הבית".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר גדליה טיקטין", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 28, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי אברהם ברבי גדליה טיקטין אב"ד ברסלוי (בעל „פתח הבית”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רכ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- טיקטין, אברהם בן גדליה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
אברהם בן גדליה טיקטין (1764-1820), דף שער בספרייה הלאומית
- ספריו
- פתח הבית, דיהרנפורט, תק"פ, באתר היברובוקס
- פתח הבית - דרושים, ורשה, תרע"ו. (בשער הספר רשימת כל חיבוריו שבכתובים), באתר היברובוקס
- פתח הבית - דבר בעתו - א, ורשה, תר"ע. על מסכת פסחים והלכות פסח במשנה תורה לרמב"ם ובשולחן ערוך, באתר היברובוקס
- פתח הבית - דבר בעתו - ב, ורשה, תרפ"ו. על חציו השני של סדר מועד, והלכות המועדים במשנה תורה לרמב"ם ובשולחן ערוך, באתר היברובוקס
- פתח הבית - קונטרס בענייני שליחות בקידושין, ירושלים, תש"ע, באתר היברובוקס
- פנות הבית - שאלות ותשובות, ורשא, תרמ"ג, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טיקטין, שלמה בן אברהם, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ^ תוספת לתשובה צ"ד שבשו"ת רבי עקיבא איגר, קמא, סימן צ"ד. נדפסה בתוך חידושיו למסכת מכות (זכרון יעקב תשמ"ג), דף ו' עמוד א'.
- ^ "כה לחי".
- ^ "עדות לישראל".
- ^ "כתובים אחרונים".