אברהם האפט
 | |||||
| לידה |
22 בפברואר 1892 פוצב שבבלארוס | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 6 בינואר 1965 (בגיל 72) | ||||
| מדינה |
ישראל  | ||||
| השכלה | חלוץ | ||||
| מפלגה | תנועת העבודה / מפא"י | ||||
| |||||
  | |||||
אברהם האפט (22 בפברואר 1892 – 6 בינואר 1965) היה מפעילי תנועת העבודה[1], ממיסדי דגניה ב' ומיוזמי כופר היישוב ומגבית ההתגייסות בתקופת היישוב וקרן המגן בתקופת המדינה. ראש המועצה האזורית עמק הירדן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האפט נולד בפוצב שבבלארוס (שנקראה אז "רוסיה הלבנה") לבן ציון האפט ששימש כרבה של העיר קלינצי. למד בחדר ואחר כך בגימנסיה שם הכיר את הציונות. עלה לארץ ישראל בשנת 1913 ועבד כחלוץ במושבות יהודה וב-1914 הצטרף לקבוצת "עבודה" שנוסדה בפתח תקווה. ב-1917, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, התגייס לגדוד העברי שם חלה ואושפז במשך מספר חודשים בבית חולים צבאי באלכסנדריה שבמצרים. לאחר המלחמה הצטרף לגדוד העבודה והיה ממארגני מבצע סלילת הכבישים של הגדוד בחיפה ובעפולה. בשנת 1920 נמנה האפט על הגרעין המייסד של קיבוץ דגניה ב'.
ב-1926 נשלח לארגון החלוץ בפולין כנציג ההסתדרות הציונית העולמית ושהה שם כשנה.
ב-1934 היה פעיל בארגון ההעפלה הבלתי ליגאלית והיה שותף בהבאת אניית המעפילים ולוס ארצה.
בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט היה אברהם האפט מיוזמי וממייסדי "כופר היישוב", מגבית שעסקה באיסוף תרומות לצרכים ביטחוניים, כגון גיוס מתנדבים לשורות ההגנה, הכשרת לוחמים, הקמת גדרות וביצורים ליישובים וסלילת צירי ביטחון. בתקופה זו גם יזם את הקמת "האיגוד למען תוצרת הארץ" לעידוד צריכת התוצרת החקלאית.
בעת מלחמת העולם השנייה היה האפט חבר בוועד ההצלה וכן פעל בגיוס מתנדבים לצבא הבריטי ולבריגדה העברית והיה מפעילי "מגבית ההתגייסות" שעסקה באיסוף תרומות שנועדו לסיוע למשפחותיהם של מתנדבי היישוב לצבא הבריטי ולרווחתם של החיילים, ובהמשך למען ניצולי השואה.
לאחר המלחמה מילא תפקידים ציבוריים רבים, בשנת 1949 נבחר להיות חבר ועד אספת הנבחרים. הוא שימש כראש המועצה האזורית עמק הירדן הממונה למשך שנה וב-1950 הוא ניצח בבחירות מסודרות לתפקיד וכיהן עד 1956. בתפקידו הוא פעל רבות בענייני ביטחון וכן בקידום מפעלים כלכליים אזוריים (מפעל המים, בית הבשלה לבננות ועוד).
בתקופה שלפני מלחמת סיני היה האפט פעיל בקרן המגן, שנועדה לאסוף כספים לחימושו של צה"ל, כדי לאזן את הפער בינו לבין צבא מצרים, שנוצר בעקבות עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית.
מ-1957 ועד 1960 עבד האפט כגזבר של מפא"י וכן כמרכז ענף הפירות בתנובה.
על שמו המרכז לנוער בצמח[2], בו התקיימו הלימודים של המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן בשנותיה הראשונות[3].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת ההתיישבות בדגניה נישא לשושנה שעלתה מבוברויסק. לזוג נולדו ארבעה ילדים- שתי בנות ושני בנים. האפט נפטר בשנת 1965 לאחר מחלה קשה. זוגתו שושנה נפטרה ב-1980.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - כרך ג', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך של הסתדרות העובדים, 1971, עמודים 138-140
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "אברהם האפט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2094
- אברהם האפט, דבר, 7 בינואר 1965
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אשכול: ביוגרפיה מאת יוסי גולדשטיין, יוסי גולדשטיין, עמוד 486
- ^ דוד שליו, שבירת קרח בעמק הירדן, דבר, 30 בנובמבר 1965
- ^ חיים מנוס, אוניברסיטת זוטא בעמק הירדן, דבר, 6 בינואר 1969