אברהם גינזבורג (כדורגלן)

אברהם גינזבורג
	במדי הפועל חיפה
מידע אישי
לידה	23 במאי 1930; יבניאל, פלשתינה (א"י)
פטירה	29 בדצמבר 1994 (בגיל 64)
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
	הפועל חיפה (מחלקת הנוער) ; הפועל בני נצרת ; הפועל קריית אתא ; הפועל נהריה
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אברהם גינזבורג (23 במאי 1930 - 29 בדצמבר 1994) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי. גינזבורג שיחק בעמדת החלוץ המרכזי, והוא מלך השערים של הפועל חיפה בכל הזמנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינזבורג נולד ביבנאל וגדל ברחובות. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת הראל.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינזבורג החל לשחק כדורגל לאחר השחרור מצה"ל, בקבוצת הכדורגל של הפועל רחובות ששיחקה בליגה השנייה.

בשנת 1953 זומן לנבחרת ישראל על ידי המאמן ג'רי בית הלוי, למשחקים מול יוון ויוגוסלביה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1954. גינזבורג יצא עם הנבחרת למסע משחקים בדרום אפריקה, והותיר את רושמו על דוד שווייצר, שבשנת 1955 העבירו מהפועל רחובות להפועל חיפה. גינזבורג עבר לגור עם אשתו שרה ברמת שאול, שכונה חדשה שרק נבנתה בחיפה, ואימן בהתנדבות את קבוצת "מגן", קבוצת הכדורגל של ילדי השכונה (שוער קבוצת הילדים היה יענקלה רוטבליט), ועבד במקביל כנהג בחברת החשמל.

בשנת 1957 היה מלך השערים של הליגה הראשונה, כאשר כבש 14 שערים מתוך 22 השערים של קבוצתו.^[1] בסך הכל כבש בהפועל חיפה, בה שיחק עד שנת 1962, 66 שערים. בחצי גמר "גביע העשור" (1958) מול מכבי פתח תקווה כבש ארבעה שערים, והעלה את קבוצתו לגמר מול הפועל ירושלים. לפני הגמר חלה בשפעת, ולא שיחק, ובסופו של דבר זכתה הקבוצה בגביע.^[2] במהלך הקריירה שלו בהפועל חיפה שיחק גם ב"נבחרת העיר" חיפה. מהפועל חיפה חזר לתקופה קצרה להפועל רחובות וסיים את הקריירה בהפועל אילת.

לאחר שפרש מכדורגל אימן את קבוצת הנוער של הפועל חיפה,^[3] ובשנת 1966 סיים את המחזור הראשון של בית הספר למאמנים במכון וינגייט ואימן (במקביל לעבודתו בחברת החשמל) את הפועל בני נצרת, הפועל קריית אתא, הפועל נהריה ועוד מספר קבוצות בצפון הארץ.

אברהם גינזבורג נפטר ממחלה קשה ב-29 בדצמבר 1994, בהיותו בן 64. הותיר אחריו את אשתו שרה ושלוש בנות, בהן הסופרת ועורכת הדין דורית זילברמן.