אברהם-לואי ברגה
 | |
| לידה |
10 בינואר 1747 נשאטל, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
17 בספטמבר 1823 (בגיל 76) פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| תחום יצירה |
שענות |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד |
| צאצאים |
אנטואן-לואי ברגה |
  | |
אברהם-לואי ברגה (באנגלית: Abraham-Louis Breguet; 10 בינואר 1747 – 17 בספטמבר 1823) היה שען. ברגה הוא יליד נשאטל בשווייץ, לשעבר נסיכות של פרוסיה, ברגה היה שען ששיכלל ופיתח חידושים רבים במהלך קריירה ארוכה בצרפת. עוד בימי חייו הוא נחשב לשען הטוב ביותר בתקופתו, ולקוחותיו היו אנשי ציבור מובילים ובני אצולה אירופיים. השעון המפורסם שבנה עבור מארי אנטואנט מוצג כיום במוזיאון ל. א. מאיר לאמנות האסלאם בירושלים, לצד שעונים רבים אחרים שלו. ברגה ייסד את החברה הנושאת את שמו ושייכת כיום ליצרנית השעונים השווייצרית סווטש.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם-לואי ברגה נולד בקנטון נשאטל בשווייץ (שהיה באותה העת נסיכות פרוסית) לאביו ז'ונא-לואי ברגה (Jonas-Louis Breguet) ולאמו סוזן-מרגריט בולה (Suzanne-Marguerite Bolle). בגיל 10 נפטר אביו של ברגה הצעיר, ולימודיו הרשמיים הופסקו בגיל 12. אימו נשאה בשנית לז'וזף טאטה, נצר למשפחת שענים, וזה ניסה במשך זמן מה לשכנע את ברגה הצעיר להיכנס לעסקי השענות, ללא הצלחה. לבסוף, בגיל 15, הסכים ברגה ללמוד את המקצוע ונשלח כשוליה לשען אלמוני בוורסאי. לחצר המלוכה דאז הייתה השפעה רבה על מקצוע השענות וטובי השענים פעלו באזור ורסאי.
במהרה הדהים ברגה את מורו בכישרונו ובאינטליגנציה שלו. הוא השלים את השכלתו בשיעורי ערב במתמטיקה בקולג' מאזרין, ומורו בקולג' דאג להציג את ברגה הצעיר בפני המלך לואי XII של צרפת. המלך התעניין מאוד במכניקה והזמין מאוחר יותר עבודות רבות אצל ברגה, ובכלל זה את שעון ה-perpetuelle (שעון שנמתח מעצמו), ששימח את המלך במיוחד.[1]
אולם זמן קצר לאחר תחילת לימודיו נפטר מורו של ברגה, ואחריו גם אימו ואביו החורג, וברגה הצעיר נאלץ לפרנס את עצמו ואת אחותו הצעירה באופן בלתי ידוע, עד אשר הקים את העסק הפרטי שלו.[2] ברגה השלים את תקופת החונכות שלו ונישא ב-1775 לססיל מארי-לואיז להוייה, ויחד איתה ייסד את חברת השעונים ברגה בפריז. [3] ברגה המציא מנגנונים מכניים חדשניים לשעונים, ובכלל זה את מנגנון ה-tourbillon למתיחה אוטומטית של השעון,[4] לצד חידושים רבים אחרים. רבות מהמצאותיו נותרו פורצות-דרך עד ימינו.
בתוך עשר שנים קיבל ברגה הזמנות ממשפחות האצולה של צרפת ומחצר המלוכה. השעון המפורסם ביותר של ברגה תוכנן ככל הנראה עבור מארי אנטואנט ונקרא על שמה (השעון גם היה ידוע כ"שעון מספר 160" מאחר שזה היה השעון ה-160 שהכין ברגה), אולם הכנתו הושלמה רק לאחר הוצאתה להורג במהפכה הצרפתית. שעון זה מוצג במוזיאון ל. א. מאיר לאמנות האסלאם בירושלים לצד כ-57 שעונים אחרים של ברגה, ובהם גם "שעון ה-Sympathiques". כל השעונים האלה נתרמו על ידי בתו של האספן, ורה סלומונס, שהקימה את המוזיאון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חברת שעוני ברגה- אברהם-לואי ברגה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אברהם-לואי ברגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Salomons, 1921, p.11
- ^ David Salomons, Breguet 1747-1823, (London, 1921, privately published), p.9-10</ref
- ^ Salomons, 1921, p.8
- ^ pages 110-121, 362-370 ריצ'רד ווטקינס, מקור השעונים הנטענים בעצמם, 1773 - 1779