אבי אנגל
 | |
| אבי אנגל (1979) | |
| לידה |
1935 (בן 89 בערך) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
  | |
אָבִי (אלאן) אֶנְגֶל (נולד ב-1935) הוא היושב ראש הראשון של האגודה לשמירת זכויות הפרט, וההומוסקסואל הישראלי הראשון שהתראיין בגלוי בטלוויזיה בישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבי אנגל נולד בניו יורק, שם התגורר עד גיל 17. את לימודיו האקדמיים בהנדסת חשמל השלים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).
בשנת 1957 עבר למקסיקו, והחל שם את עבודתו בחברת החשמל המקומית. בגיל 22 השלים אנגל עם היותו הומוסקסואל. לאחר שלוש שנים במקסיקו עבד שנה נוספת בחברת החשמל בוונצואלה, ולאחר מכן נסע להוואי. מהוואי יצא אנגל לטיול סביב העולם בשנת 1962, שכלל ביקור בלבנון, מצרים, ירדן וישראל. לאחר שובו לארצות הברית עבד שנתיים עבור הצבא האמריקני באוקינאווה ושנתיים נוספות בפנמה.
בשנת 1968, לאחר שהסוכנות היהודית סירבה להביאו ארצה כעולה חדש בשל היותו הומוסקסואל, עלה אנגל לישראל והתאזרח מאוחר יותר. בישראל למד הוראת אנגלית באוניברסיטת תל אביב, אך לא עסק במקצוע.
חייו כפעיל ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנגל וחבריו, שהיו ברובם עולים חדשים, הושפעו מאוד ממהומות סטונוול שאירעו בניו יורק ביוני 1969 ומהקמת ארגוני המחאה ההומוסקסואליים שהחלו לצוץ ברחבי ארצות הברית. לדידם, היה זה אך טבעי שגם בישראל צריך לקום ארגון שכזה. ביולי 1975 נפגשו קובץ חברים בביתו של אנגל והחליטו על הקמת הארגון. באחת מפגישותיו הראשונות של ועד האגודה, ב-14 בדצמבר 1975, נבחר לכהן בתפקיד יושב ראש האגודה.
אנגל ואחרים השתתפו בתוכנית הטלוויזיה הראשונה בישראל שעסקה בהומוסקסואליות. התוכנית, "השעה השלישית", בהנחיית פרופ' ירמיהו יובל, התקיימה ב-2 בפברואר 1976[1]. אנגל, ששירת באותו זמן במילואים בח'אן יונס, קיבל חופשה לצורך ההשתתפות בתוכנית בעקבות פניית המפיק, צבי דורנר, לדובר צה"ל. עם שובו של אנגל למילואים הוא התקבל שם בתשואות.
השידור התקיים מחדר שכור באולם "בית ציוני אמריקה", בעוד הנחיית התוכנית התבצעה מהאולפן בירושלים. אבי אנגל ומשתתף נוסף היו היחידים שהצטלמו בחשיפה מלאה. שאר המשתתפים חבשו פאות, קולם עוות וצולמה צלליתם בלבד. הראיון סבב באופן כללי על חיי הקהילה ההומוסקסואלית, על מידת השכיחות של התופעה ומקומות המפגש המקובלים. בעקבות שידור התוכנית פנו הומוסקסואלים רבים לאגודה, ובהם יורם חטואל, שהיה לבן-זוגו הראשון של אנגל, ולימים נפטר מאיידס.
אבי אנגל האמין כי: "אי אפשר להקים אגודה ולהישאר בארון" ותבע מכל חבריו לוועד, שהיו רובם ככולם בארון, להיחשף. אנגל האמין בכל לבו שהחברה בישראל לא תתייחס ברצינות לקבוצה של אנשים שאינם מוכנים להיחשף, וכי הישארות בארון יוצרת רושם שהומוסקסואליות היא דבר שיש להסתיר או להתבייש בו. גישתו המהפכנית של אנגל הקדימה את זמנה והובילה לחילוקי דעות וחיכוכים רבים באגודה.
אבי אנגל כיהן בתפקידו כיושב ראש האגודה עד לאספה הכללית הראשונה של הארגון שנערכה ב-29 בפברואר 1976 במועדון "צוותא" בתל אביב, בה נבחר תחתיו סיוון מלכיאור. אנגל המשיך לכהן בוועד האגודה עד לפרישתו מהחיים הציבוריים.
אנגל עבד בחברת בזק משנת 1976 ועד פרישתו לגמלאות. בשנת 1980 הכיר את בן זוגו לחיים ניסים צ'יפרוט. השניים נישאו בסן דייגו בקליפורניה בשנת 2008.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טל לויו לין, היום לפני 34 שנה: סקר ארצי על דיון טלוויזיוני במעמד האשה, באתר הארץ, 3 במרץ 2010